המאמר שפורסם בעיתון "ידיעות אחרונות" חושף כי גורמים ישראלים רואים בהכרזה המפתיעה של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ על עצירת התקיפות בתימן, החלטה שאין לה קשר ישיר לישראל — כלומר, שאינה נוגעת לחזית התמיכה התימנית ברצועת עזה או בניסיון לפגוע בישראל ולכפות עליה מצור. המאמר מציין כי הצעד הלא צפוי הזה מדגיש את העומק של המתיחות הקיימת בין ארה"ב לישראל בנוגע לאיראן, עסקת השבויים, הקשרים עם טורקיה וביקורו הקרוב של טראמפ, שממנו ישראל הושארה מחוץ למסלול.
הטקסט המילולי כולל:
בכירי ממשל ישראלים מסרו כי ההכרזה הבלתי צפויה של טראמפ בדבר עצירת התקיפות נגד החות'ים אינה נוגעת לישראל. מבחינתו, כל עוד החות'ים חדלו מלתקוף אוניות אמריקאיות, ארה"ב מרוצה מהמצב.
יחד עם זאת, אף שאיש בישראל לא יודה בכך רשמית, הצעד הזה נתפס כחלק מהמתיחות הגוברת בין וושינגטון לירושלים. לפני ביקורו הקרוב של טראמפ במזרח התיכון, צפוי השר רון דרמר לבקר בבית הלבן כדי לגשר על הפערים ולתאם עמדות.
במקביל, משפחות שבויים ישראלים דיווחו כי ממשל ארה"ב לוחץ בצורה אגרסיבית לקדם עסקת שבויים עם חמאס, ומפעיל לחץ כבד על קטאר, שלטענת ישראל סיכלה את היוזמה המצרית.
אך לא ברור אם המאמצים הללו יניבו תוצאה. ממשל טראמפ מעוניין בהסכם עוד לפני ביקורו, אך הדבר נראה קשה על רקע דרישת חמאס להפסקת אש כוללת לעומת דרישת נתניהו ל"ניצחון מלא".
בנאום ביום שלישי, טראמפ הכריז על עצירת התקיפות בטענה כי החות'ים "לא רוצים להילחם" וכי הממשל "סומך על מילותיהם". לדבריו, לא נחתם הסכם אלא "הם פשוט ביקשו שלא נתקוף אותם יותר, והם לא יתקפו את אוניותינו". הוא לא הזכיר את ישראל.
הסנאטור הרפובליקני לינדזי גראהם בירך על הצעד ופנה לישראל: "עשו כל מה שנדרש להגן על שמיכם ואזרחיכם". הוא הזהיר שהחות'ים עלולים לסכן את איראן אם ימשיכו לתקוף את ישראל, וקרא לתגובה תקיפה.
החות'ים, לעומת זאת, הכחישו הסכמה כלשהי והבהירו שימשיכו בתקיפות עד להפסקת הלחימה בעזה.
ההפתעה הישראלית מהצהרת טראמפ הייתה מוחלטת. ירושלים לא קיבלה התראה מוקדמת, ונראה כי היא מתקשה להבין את משמעות דבריו לגבי נכונות החות'ים להפסקת אש. עם זאת, בישראל סבורים כי לחות'ים עדיין יש יכולות שיגור.
על פי רשת CNN, הצהרת טראמפ באה לאחר מגעים דיפלומטיים קדחתניים בין ארה"ב, עומאן והחות'ים, במטרה ליצור תנופה לחידוש המו"מ להסכם גרעין חדש עם איראן. מועד הסבב הרביעי טרם נקבע.
טראמפ ציין כי הוא צפוי להכריז על "הודעה חשובה" בימים הקרובים, לפני ביקורו במזרח התיכון — ביקור שלא יכלול עצירה בישראל. משרד החוץ האמריקאי רמז להכרזה אפשרית על סיוע משמעותי לעזה.
המסלול כולל את סעודיה, קטאר ואיחוד האמירויות בין 13–16 במאי. גורמים ישראלים אומרים כי אין סימנים לעצירה בישראל, למרות שלא נשללה אפשרות כזו לחלוטין. התחושה בישראל מזכירה את ביקורו הראשון של אובמה ב-2009, שכלל את קהיר ואיסטנבול — אך לא את ירושלים.
המתח גבר גם בעקבות דיווח של הוושינגטון פוסט על הדחת היועץ לביטחון לאומי מייק וולץ, בחלקה בשל קשריו עם נתניהו סביב תוכנית לתקוף את איראן. לשכת נתניהו הכחישה מעורבות ישירה, אך לא את עצם הקשרים של מקורבים לו עם וולץ.
השר דרמר, שליח מרכזי של נתניהו, ביקר פעמים רבות בוושינגטון בשנה האחרונה, מה שתורם לרושם כי ישראל דוחפת את טראמפ לפעולה צבאית. הוא צפוי להיפגש עם יועציו הבכירים של טראמפ, כולל סטיב ויטקוב.
שני מחנות בתוך ממשל טראמפ
כיום קיימים שני מחנות עיקריים: המחנה "הקלאסי" בראשות וולץ ומרקו רוביו, הקורא להפגנת כוח צבאי מול איומים עולמיים, והמחנה הבדלני "אמריקה תחילה", בראשות ג'יי.די. ואנס ובנו של טראמפ, הדוגל באי-מעורבות ובפוקוס פנימי.
הראשון מזוהה עם ישראל, בעוד שהשני מנותק ממנה אסטרטגית, למרות חיבה רגשית. בתוך הקרב הזה, נתפסת ישראל כמי שלוחצת לכיוון צבאי — דבר שמנוגד למגמות האיפוק בוושינגטון.
הניו יורק טיימס דיווח כי טראמפ בלם תוכנית תקיפה משותפת באיראן.
למרות תיאום מתמשך, המתחים נמשכים בשל הסכם הגרעין, הנסיגה מסוריה, ושיפור היחסים עם טורקיה. פיטורי וולץ ועליית ואנס מסמנים את היחלשות ההשפעה הישראלית בוושינגטון. ואנס אף הצהיר לפני הבחירות כי מלחמה עם איראן אינה אינטרס אמריקאי.
מקור: ידיעות אחרונות