משבר נתניהו ומעוז הדמוקרטיה האחרון

ישראל חווה כיום אחת המשברים הפוליטיים החמורים בתולדותיה, כאשר גורמים פנימיים וחיצוניים משתלבים ליצירת אתגרים חסרי תקדים עבור המערכת הפוליטית שלה. משבר זה, שהחריף בשנים האחרונות, עלול לערער את יציבות המוסדות המשפטיים והחוקתיים, ואף להוביל להתפטרות ראש הממשלה בנימין נתניהו ולהעמדתו לדין – דבר שעשוי לשנות לחלוטין את המפה הפוליטית בישראל.

אנו עדים למשבר פוליטי, חוקתי ומוסדי הולך ומעמיק. נתניהו מילא בו תפקיד מרכזי, אך שורשו המהותי טמון במדיניות הפנימית שלו – להשתלט על המוסדות ולשלוט במערכת המנהלית. לכך מצטרפים תוצאות מלחמת עזה, העימותים מול לבנון, והשלכותיהם. המאבק סביב בית המשפט העליון תלוי כעת בהחלטותיו העתידיות, אשר עשויות להביא לתוצאות רגישות ביותר.

ראשית: מאפייני המשבר הפוליטי והמוסדי

1. הרפורמות המשפטיות והקיטוב הפנימי:
   מאז הקמת ממשלת נתניהו הימנית ב־2022, היא שואפת לצמצם את סמכויות בג"ץ – מהלך שגרר הפגנות חסרות תקדים. המתנגדים רואים בכך ניסיון לפגוע בעצמאות מערכת המשפט ולחזק את שליטת הממשלה.

2. תיקי השחיתות נגד נתניהו:
   נתניהו נאשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים – דבר שהגביר את המתיחות בין הרשות המבצעת למערכת המשפט, במיוחד בשל ניסיונות לדחות או לבטל את משפטו.

3. האתגרים הביטחוניים והסלמה בעזה:
   המלחמה בעזה והשלכותיה הפוליטיות והביטחוניות מהוות מבחן קשה לממשלה. הדבר גרר מתיחות גוברת עם הקהילה הבינלאומית, במיוחד על רקע הביקורת מארה"ב ואירופה.

4. הקרע בקואליציה השלטת:
   הקואליציה של נתניהו מורכבת ממפלגות ימין קיצוני ודתיות – והפערים ביניהן מחריפים, במיוחד בנוגע למדיניות הפנים והחוץ, מה שמעמיד את יציבות הקואליציה בספק.

5. לחץ להדחת יועצים משפטיים ובכירים:
   – ממשלת נתניהו שואפת להדיח את היועצת המשפטית לממשלה, בטענה שהיא חוסמת את הרפורמות המשפטיות.
   – נתניהו אף פעל להדיח את ראש השב"כ רונן בר ואת היועצת המשפטית גלי בהרב-מיארה, בשל כישלונם למנוע את מתקפת חמאס באוקטובר 2023 – מהלך שעורר גינוי נרחב.
   – בג"ץ הוציא צו מניעה זמני נגד פיטורי רונן בר. שופטי עליון לשעבר אף הזהירו מפני "מלחמת אזרחים".

המשבר משקף את שבריריות האיזון בין הרשויות בישראל ומדגיש את המתיחות בין הממשלה למערכת המשפט. המשך המאבקים הללו עלול לערער את יציבות המערכת הפוליטית ולפגוע באמון הציבור במוסדות המדינה.

שנית: השלכות המשבר – פוליטיות, ביטחוניות וכלכליות

1. עלייה בהפגנות:
   המחאות נגד הרפורמה המשפטית ופיטורי בכירים ממשיכות להתפשט – הציבור רואה בכך איום על הדמוקרטיה.

2. העמקת הקרע הפנימי:
   החברה הישראלית חצויה. יש מי שמזהיר מפני פריצת "מלחמת אזרחים" אם לא יימצא פתרון מוסכם.

3. משבר כלכלי מחריף:
   כלי תקשורת כלכליים כמו "כלכליסט" מתריעים: ישראל מתמודדת עם "הפיכה שלטונית" שמובלת על ידי ראש הממשלה.
   – השקל צנח בחדות, הבורסה התרסקה ביותר מ־3%.
   – אג"ח ממשלתיות איבדו 5.5% תוך שבוע, והריביות עלו מ־4.1% ל־4.5%.
   – תחזיות כלכליות מזהירות מפני:
   • אינפלציה גבוהה בשל היחלשות השקל
   • גירעון גדל בשל הוצאות ביטחוניות וירידה בגביית המסים
   • קריסת השקעות בגלל חוסר יציבות פוליטי
   • האטה בצמיחה לשנת 2025

– הממשלה מקדמת תקציב 2025 שכולל קיצוצים חדים ברווחה, חינוך ובריאות, לעומת הוצאות מופרזות על משרדי ממשלה מיותרים ו"תקציבי קואליציה" למפלגות החרדיות – דבר שיגרום ל:
• ירידה באיכות השירותים הציבוריים
• שחיקת כוח הקנייה
• עלייה במסים
• עלייה בריביות על משכנתאות והלוואות

4. הסלמה מול בג"ץ:
   – ב־8 באפריל 2025 קבע בג"ץ להקפיא את פיטורי ראש השב"כ רונן בר ומנע מינוי מחליף זמני.
   – בית המשפט דרש מנתניהו תשובה עד 24 באפריל ודרש גם תגובה סודית מבר עצמו.
   – ההתערבות השיפוטית נועדה לבלום את כוונות נתניהו, אך נתפסת מצד ימין כהשתלטות על סמכויות הממשלה.

התוצאה:
– בג"ץ סיכל את סמכות נתניהו לפטר בכירים – מכה פוליטית לראש הממשלה.
– הלחץ הציבורי והבינלאומי גובר.
– אם תימשך ההתנגשות בין הממשלה לבג"ץ – עלולה לפרוץ משבר חוקתי חמור.

סיכום:
מערכת היחסים בין נתניהו לבג"ץ נמצאת בצומת דרכים. נתניהו שואף לשלוט, בג"ץ שואף להגן על עצמאותו. המאבק עלול להוביל להליכים משפטיים הדדיים, הסלמה נוספת ולפגוע קשות ביציבות הדמוקרטית בישראל.

לפי החלטת בג"ץ:
– נאסר לפטר את רונן בר או למנות לו ממלא מקום.
– הממשלה נדרשת לשמור על יחסים מקצועיים עמו.
– רונן בר נדרש להגיש תצהיר חסוי.
– נתניהו מחויב להגיש תשובה כתובה עד 24 באפריל.

לנוכח חוסר שביעות הרצון הממשלתית – קיימים שלושה תרחישים:

1. הממשלה תיאלץ להגיש כתב אישום נגד בר ולכנס שימוע.

2. תושג פשרה על מנגנון מעבר זמני עד סיום חקירת "קטאר-גייט".

3. בג"ץ יפרסם פסיקה סופית, אשר תעמיק עוד יותר את המשבר הפוליטי והחוקתי בישראל.