הדילמה הישראלית מול קטאר: אויבת או שותפה אסטרטגית?

מכון המחקר לביטחון לאומי (INSS) מעלה את השאלה כיצד על ישראל להתמודד עם מדינה שמצד אחד פוגעת באינטרסים שלה ואף תומכת באויביה, אך מצד שני משרתת לעיתים את האינטרסים הישראליים. מחקר חדש של המכון מציג את הדילמה הישראלית מול קטאר – אחת התומכות המרכזיות של חמאס, אך במקביל מדינה שהאינטרסים שלה מצטלבים לא פעם עם אלו של ישראל, בעיקר בזכות קשריה ההדוקים עם ארה"ב ותפקידה המרכזי בתיווך בין ישראל לחמאס.

הדילמה הישראלית מול קטאר

היחסים בין ישראל לקטאר מורכבים. מצד אחד, קטאר מעניקה לחמאס סיוע כלכלי משמעותי, ובכך תורמת להמשך שלטונו בעזה. מצד שני, קטאר שימשה פעמים רבות כמתווכת בין ישראל לחמאס, וסייעה לתיווך בעסקאות שחרור שבויים ובמאמצים הומניטריים. חשיבותה של קטאר לארה"ב רק מסבכת עוד יותר את הדילמה עבור ישראל – שכן כל פעולה ישראלית נגד קטאר עלולה לפגוע ביחסים עם וושינגטון.

בהיעדר תכנית ברורה ל"יום שאחרי" חמאס, קטאר עשויה להישאר שחקן מרכזי בעזה. מנגד, אם חמאס יפורק, ייתכן שהסיוע הקטארי יופנה למנגנון רחב יותר של שיקום הרצועה בהובלה ערבית.

היחסים ההיסטוריים בין ישראל לקטאר

הקשרים הרשמיים בין ישראל לקטאר החלו בעקבות ועידת מדריד ב-1991, והתפתחו עם חתימת הסכמי אוסלו. ב-1996 פתחה ישראל נציגות מסחרית רשמית בדוחה – צעד חסר תקדים ביחסי ישראל עם מדינות המפרץ. עם זאת, לאחר פרוץ האינתיפאדה השנייה נסגרו המשרדים, והיחסים נותרו מוגבלים.

על אף ההתקפות התקשורתיות של קטאר נגד ישראל – בעיקר דרך רשת "אל-ג'זירה" – בחרה ישראל לאורך השנים בגישה של "בליעה" והכלה במקום עימות ישיר. גם ערב מלחמת "חרבות הברזל" באוקטובר 2023, הביעו בכירים ישראלים תמיכה בהמשך הקשרים עם קטאר.

גם במהלך המלחמה, ולמרות ביקורת פוליטית חריפה, המשיכו הקשרים בפועל – החל משיתוף פעולה מודיעיני וכלה בפגישות בדרג בכיר בין הצדדים. קטאר אף נותרה מתווכת עיקרית בעסקאות שחרור חטופים, והמשיכה להזרים דלק לרצועת עזה בהסכמת ישראל.

קטאר והסכסוך הפלסטיני: מדיניות דו-ראשית

מצד אחד, קטאר מקדמת בעקביות נרטיב אנטי-ישראלי חריף, תוך שהיא מבקרת את המדיניות הישראלית בהתנחלויות ובירושלים. מצד שני, היא משמשת גורם מתווך חשוב, ומסייעת במנגנוני הסיוע ההומניטרי לעזה.

המדיניות הקטארית הדו-ראשית נובעת מהרצון לשמר את מעמדה ככוח אזורי מרכזי, תוך שמירה על קשרים עם כל הצדדים – חמאס, הרשות הפלסטינית וישראל.

לישראל יש אינטרס מוצהר להסיר את חמאס מהשלטון בעזה – אינטרס שמתנגש ישירות עם רצונה של קטאר להותיר את חמאס בעמדת כוח. גם אם ישוחררו החטופים הישראלים, סביר להניח שקטאר תמשיך להיות מעורבת בעזה – בין אם בתיווך בעסקאות עתידיות ובין אם במסגרת מאמצי שיקום הרצועה.

הניצול האסטרטגי של הנושא הפלסטיני בידי קטאר

קטאר משתמשת בנושא הפלסטיני ככלי לקידום השפעתה האזורית. היא מנצלת את תמיכתה בחמאס כדי לחזק את מעמדה בעולם הערבי ובזירה הבינלאומית. למרות שהיא נמנעת מנורמליזציה רשמית עם ישראל, היא ממשיכה לקיים עמה קשרים לא רשמיים, תוך הצגת עצמה כגורם מגשר.

בשנים האחרונות, קטאר העבירה מיליארדי דולרים לרצועת עזה – בהסכמת ישראל ולעיתים אף בעידודה. עם זאת, הרשות הפלסטינית רואה בכך איום, וטוענת כי הסיוע הקטארי מחזק את חמאס ומעמיק את הפיצול הפנים-פלסטיני.

בינואר 2025, כחלק מהסכם הפסקת אש ושחרור חטופים, חידשה קטאר את אספקת הדלק לעזה, והמשיכה לשמש כפטרונית של חמאס. במקביל, קטאר עדיין מארחת בכירים בארגון, למרות שעברו חלקם לטורקיה.

קטאר ככוח דיפלומטי ומשאב אנרגטי מרכזי

המדיניות החוץ-קטארית משלבת אידיאולוגיה עם פרגמטיזם. המדינה הקטנה מציגה עצמה כמתווכת גלובלית – ממלחמות במזרח התיכון ועד משברים בינלאומיים באפגניסטן, איראן ולבנון.

באופן דומה, קטאר היא אחת מיצואניות הגז הגדולות בעולם, עם תוכניות להרחיב את תפוקתה ל-126 מיליון טון גז טבעי נוזלי (LNG) עד 2027. היא מספקת אנרגיה חיונית לאירופה בעקבות המשבר עם רוסיה, ומבססת את מעמדה כשחקן אנרגטי בלתי ניתן להתעלמות.

קטאר וארה"ב: השפעה על ישראל

הקשרים עם וושינגטון הם מרכיב מרכזי במעמד הגלובלי של קטאר, ובאופן ישיר – גם ביחסים שלה עם ישראל.

קטאר מארחת את הבסיס הצבאי האמריקאי הגדול ביותר במזרח התיכון, משקיעה מיליארדים בארה"ב, ורכשה נשק אמריקאי בהיקף של עשרות מיליארדי דולרים. תחת ממשל ביידן, קיבלה קטאר מעמד של "בעלת ברית עיקרית שאינה בנאט"ו" – מעמד שלא ניתן אפילו לסעודיה ולאיחוד האמירויות.

עם זאת, גם ממשל טראמפ, שלכאורה היה ביקורתי כלפי קטאר, שמר על יחסים קרובים עמה. במהלך קמפיין 2024, טראמפ אף נפגש עם האמיר הקטארי ושיבח את הנהגתו.

כיצד צריכה ישראל להתמודד עם קטאר?

המטרה האסטרטגית של ישראל היא לצמצם את השפעת קטאר על חמאס ולהפסיק את ההסתה הקטארית נגדה. עם זאת, לישראל יש אמצעים מוגבלים להשגת מטרה זו.

האופציות הקיימות כוללות:

1. תיאום עם ארה"ב – להפעיל לחץ אמריקאי על קטאר לצמצם את תמיכתה בחמאס.
2. לחץ כלכלי ומדיני – ניצול השליטה הישראלית על גבולות עזה למניעת תמרון קטארי חופשי.
3. ניהול זהיר של העימות – לא לפגוע אנושות ביחסים עם קטאר כדי לא להקשות על תיווך עתידי ולשמר אפיקי השפעה.

סיכום

קטאר ממשיכה להיות שחקן מרכזי בעזה ובאזור. היא שואפת להבטיח את הישרדות חמאס תוך חיזוק מעמדה העולמי. ישראל, מנגד, נדרשת לאזן בין הצורך לשמור על שיתוף פעולה מסוים עם קטאר לבין הרצון לצמצם את תמיכתה בחמאס.

המשימה המרכזית של ישראל היא לעצב מדיניות ברורה מול קטאר, תוך תיאום הדוק עם וושינגטון. רק כך תוכל ישראל למנוע מצב שבו קטאר מנצלת את מעמדה לפגיעה באינטרסים ישראליים ארוכי טווח.