ישראל מול המצור החות'י מחדש

שוב חוזר הים האדום למרכז הסכסוך, אך הפעם על רקע איום חדש מצדו של מנהיג תנועת "אנסאר אללה", עבד אל-מלכ אל-חות'י, להטיל מחדש מצור ימי על ישראל. הכרזה זו לא הייתה רק הצהרה פוליטית, אלא מסר אסטרטגי ישיר לתל אביב, הנמצאת כיום במצב קשה: משבר כלכלי חמור, מלחמת התשה בעזה, ירידה חדה באמון המשקיעים, וכעת – סכנת מצור ימי שעשויה להעמיק עוד יותר את המשבר.

מאז תחילת המתקפה על עזה, הכלכלה הישראלית סובלת מהפסדים חסרי תקדים – ירידה בהשקעות זרות, נפילת ערך השקל, והוצאות מלחמה הולכות וגדלות שמכלות את תקציב המדינה. עם כניסתה של שנת 2025, הפך ברור שממשלת נתניהו אינה מסוגלת להשיב את היציבות הכלכלית, במיוחד לאחר שנאלצה להעלות מסים ולהגדיל את ההוצאות הביטחוניות על חשבון השירותים האזרחיים.

בעיצומם של משברים אלו, הגיע האיום החות'י והוסיף אתגר חדש עבור ישראל. חסימת נתיבי השיט, הן בים האדום והן סביב כף התקווה הטובה, משמעותה עלייה חדה וקטסטרופלית בעלויות ההובלה הימית. הדבר יוביל להתייקרות משמעותית של המוצרים בשוק הישראלי, ולהחרפת הלחצים האינפלציוניים מהם סובלת הכלכלה המקומית.

בניגוד למעצמות גדולות שלהן רשתות אספקה מגוונות, ישראל תלויה כמעט לחלוטין במסחר הימי לייבוא חומרי גלם ומוצרים בסיסיים. בשנת 2023, למעלה מ-25% מהיבוא לישראל עבר דרך הים האדום, מה שהופך אותה לפגיעה במיוחד לכל שיבוש במסלול זה.

מאז שהחלו הכוחות החות'יים לתקוף ספינות ישראליות בים האדום, עלויות הביטוח למשלוחים ימיים לישראל זינקו לשיאים חדשים, וחברות ספנות רבות החלו להימנע מהפלגה לנמלי ישראל מחשש לפגיעות. משמעות הדבר היא שכל חסימה מחודשת של הנתיבים הימיים עלולה להציב את תל אביב במשבר אספקה חסר תקדים, מה שיאלץ אותה למצוא פתרונות יקרים או להיכנע לתנאים פוליטיים שלא הייתה מוכנה לקבל בעבר.

האיום החות'י לא נותר ללא תגובה במערב. ארצות הברית ובריטניה מיהרו לבצע תקיפות אוויריות נגד יעדים בתימן, במטרה להרתיע את צנעא מהסלמה ימית נוספת. אך תקיפות אלו לא השיגו את מטרתן, שכן החות'ים שמרו על יכולתם לתקוף ספינות ולהכתיב מציאות חדשה בים האדום.

וושינגטון ולונדון מודעות לכך שהמשך המצב הזה אינו רק אסון כלכלי עבור ישראל, אלא גם סכנה חמורה לכלכלה העולמית. חסימת מצרי באב אל-מנדב או שיבוש התנועה הימית באוקיינוס ההודי עלולים להוביל לעליית מחירי הנפט ולהפרעה חמורה בשרשראות האספקה הגלובליות, מה שיציב את המערב בפני אתגרים קשים. עם זאת, בארה"ב מבינים כי עימות ישיר מול החות'ים לא יהיה פשוט, במיוחד לאחר שהתקיפות האוויריות האחרונות נכשלו בצמצום יכולותיהם.

המשק הישראלי לא היה זקוק לאתגר נוסף שיחשוף את חולשתו. שנת 2024 כבר סימנה ירידה בקצב הצמיחה, בריחת משקיעים זרים והעברת הון לשווקים יציבים יותר. כעת, עם האיום של מצור ימי, ישראל מתמודדת עם משבר סחר חסר תקדים, שבו הבעיה אינה רק העלויות המאמירות – אלא עצם היכולת להבטיח קווי אספקה סדירים.

הפסקת התנועה הימית בים האדום לתקופה ממושכת תגרום לעלייה קיצונית במחירי המוצרים המיובאים, תחריף את האינפלציה, תפגע בכוח הקנייה של הציבור הישראלי ותעמיק את המשבר החברתי בתוך המדינה. במצב כזה, שימור הלכידות הפנימית יהפוך למשימה קשה יותר, שכן הולך ומתבהר שהישראלים מאבדים את האמון ביכולתה של ממשלתם להבטיח יציבות כלכלית.

המצור הימי אינו ניתן להפרדה משאר המשברים הפוקדים את ישראל. הוא אינו רק מהלך צבאי – אלא משבר כלכלי שיטיל על תל אביב לחצים חסרי תקדים, והשפעותיו ארוכות הטווח עשויות להיות קשות אף יותר מכל איום צבאי ישיר.