המאבק הפנימי בין הכוחות החזקים בישראל

השפעת מתקפות 7 באוקטובר על המצב הפנימי בישראל הייתה משמעותית להבנת הדינמיקה של הפילוגים הפוליטיים בתקופות משבר, הן ברמה הציבורית והן בזירה הפוליטית. עם זאת, ניתן לראות כי הקרע הפנימי החל להתגבר עוד בסוף שנת 2022, כאשר ממשלת נתניהו עלתה לשלטון, מה שלדברי רבים הביא לפגיעה ישירה בדמוקרטיה הישראלית.

במאמר באתר "זמן ישראל", תחת הכותרת "המאבק הפנימי בין הכוחות החזקים בישראל", נכתב כי "האיום הפנימי עלול להיות הרסני למדינה יותר מכל איום חיצוני". הפרופסור מנחם ברג מציין כי העימות הישיר בין ממשלת נתניהו לבית המשפט העליון עלול להוביל למשבר חוקתי חסר תקדים. לדבריו, "נתניהו אינו יכול לצפות מראש כיצד יתפתח המשבר, אך הוא עלול לערער את מבנה המשטר בישראל ולפגוע גם במעמדו האישי".

ישראל הייתה מאז ומתמיד תחת איומים חיצוניים, אך כעת, בגיל 75, היא ניצבת מול איום פנימי משמעותי, כפי שקורה במדינות רבות בעולם. באופן מפתיע, רבים בישראל סברו כי "זה לא יכול לקרות כאן", אך הממשלה שהוקמה בסוף 2022 פעלה באופן שיטתי לפגוע בדמוקרטיה, במטרה לבצר את שלטונה.

בשנתיים האחרונות, החברה הישראלית גילתה עמידות יוצאת דופן מול המתקפות על הדמוקרטיה מצד הממשלה. האזרחים עברו מהלם ראשוני למחאה מאורגנת היטב, תוך שימוש בטקטיקות שונות לעיכוב הרפורמות המשפטיות. מאות בכירים, כולל ראשי מערכת הביטחון לשעבר, חתמו על מכתב אזהרה חריף. התרחשו עימותים חריפים בכנסת, במיוחד בוועדת החוקה, החוק והמשפט. מוסדות אקדמיים, לשכת עורכי הדין וארגונים מקצועיים יצאו נגד המהלכים. פרצה מחאת המילואים והאיום על כשרות הצבא.

מנהיגי הרפורמה המשפטית, נתניהו, יריב לוין ושמחה רוטמן, הופתעו מעוצמת ההתנגדות הציבורית. כתוצאה מכך, תוכניתם השתבשה ונכנסה להשהיה. לאחר עיכובים, החליטו יוזמי הרפורמה לקדם את ביטול "עילת הסבירות", מתוך הבנה שזהו חוק יסוד שהם יכולים להעביר ברוב קואליציוני דחוק. אולם, בית המשפט העליון ביטל את החוק, מה שיצר משבר נוסף.

לאחר מכן, פרצה מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר, ששינתה את סדר היום בישראל. בעקבות המלחמה, חוק ההפיכה המשפטית הוקפא באופן זמני, אך לוין המשיך במאבקו למנוע את מינויו של השופט יצחק עמית לנשיא בית המשפט העליון. לוין לא ויתר, וניסה לשלוט במינוי נשיא בג"ץ. עמית ראה בכך קרב רחב יותר – לא רק על זהותו, אלא על שמירת עצמאות מערכת המשפט כולה.

למרות הלחצים הכבדים של לוין, רוטמן ונתניהו, הצליח עמית להיבחר, מה שהיווה מכה קשה לתוכניות ההפיכה. עם מינויו, התברר כי כל ניסיון עתידי לפגוע בבית המשפט ייתקל בו כנשיא העליון. בתגובה, הממשלה החלה לקדם תוכנית להקמת ועדת פיקוח חיצונית על בג"ץ, מהלך שנועד לנטרל את כוחם של השופטים ולהביא לפוליטיזציה של מערכת המשפט.

במקביל, נתניהו מנסה להדיח את ראש השב"כ, רונן בר, מתוך רצון למנות דמות נאמנה לו. אך בר, כמו עמית, מבין היטב את המשמעויות של הדחתו. לפי הדיווחים, בר מתכוון לקחת חלק בבחירת מחליפו, מה שיקשה על נתניהו להכניס מינוי פוליטי. לוין אף איים להדיח את נשיאת העליון אסתר חיות, אך הדבר עלול להוביל לקרע חוקתי מסוכן בין הממשלה לבית המשפט, שעשוי לערער את היציבות הפוליטית והחוקתית של ישראל.

אם אכן יתרחש עימות חזיתי בין הממשלה לבית המשפט העליון, ישראל תיכנס למשבר חוקתי חסר תקדים. נתניהו אינו יודע כיצד יסתיים העימות, והוא עלול לערער את שלטונו עצמו. נתניהו מבין היטב שבמשבר כזה, גורמים מרכזיים במדינה יתנגדו לו – כולל מערכת הביטחון, החברה האזרחית ומוסדות המדינה. החרדים, שמהווים את עמוד השדרה הקואליציוני שלו, לא יוכלו להציל אותו במקרה של קריסה פוליטית. לכן, נתניהו נוקט באסטרטגיה של דחייה ועיכוב, מחכה לרגע המתאים להכות שוב – בדיוק כפי שעשה עם הדחת יואב גלנט בעבר.

לאחרונה התרחשו שני אירועים קריטיים שמשפיעים על חישוביו: בחירת דונלד טראמפ לנשיאות ארה"ב, מה שמאלץ את נתניהו להיזהר ממשבר חוקתי שעלול להחליש את מעמדו מולו, והאולטימטום של יצחק גולדקנופף בנוגע לגיוס החרדים – סוגיה נפיצה שעלולה לפרק את הקואליציה.

ישראל נמצאת בעיצומו של מאבק פנימי חסר תקדים. המשבר הפוליטי, החברתי והחוקתי שפרץ מאז עליית נתניהו לשלטון ב-2022, רק העמיק בעקבות מלחמת 7 באוקטובר. השאלה המרכזית היא האם ישראל תצליח לשמר את אופייה הדמוקרטי, או שתידרדר למשבר חוקתי עמוק. מה שברור הוא כי החברה הישראלית הוכיחה את כוחה בהתנגדות למשטר אוטוריטרי, אך המאבק עדיין לא הסתיים.