האם צרפת ובריטניה יכולות להחליף את המטרייה הגרעינית האמריקנית?

על פי דוח שפרסם מרכז המחקר האמריקני CSIS (המרכז ללימודים אסטרטגיים ובינלאומיים), שתורגם על ידי אתר "אל-חנאדק", המדיניות האמריקנית החדשה של "העברת הנטל הביטחוני" לאירופה עוררה חששות משמעותיים בקרב מדינות אירופה בנוגע לאמינות ההתחייבות האמריקנית להגן עליהן תחת המטרייה הגרעינית של נאט"ו. הדוח מציין כי חששות אלו גברו במיוחד בעקבות מדיניותו של טראמפ, שהדגישה צמצום המעורבות הצבאית האמריקנית בעולם, מה שהעלה ספקות באירופה לגבי אמינות הערבויות הביטחוניות של נאט"ו בטווח הארוך.

בעקבות כך, עולה השאלה האם ההגנה הגרעינית הבריטית-צרפתית יכולה להוות אלטרנטיבה ישימה במקרה שבו ארה"ב תיסוג מאירופה.

ב-20 בפברואר 2025, זמן קצר לפני הבחירות המוקדמות בגרמניה, אמר פרידריך מרץ, מנהיג המפלגה הנוצרית-דמוקרטית (CDU) והקנצלר הבא של גרמניה, הצהרה משמעותית על עתיד ההרתעה הגרעינית האירופית: "עלינו לקיים דיונים עם הבריטים והצרפתים – שתי המעצמות הגרעיניות של אירופה – ולבדוק האם שיתוף פעולה גרעיני, או לפחות ביטחון גרעיני מצרפת ובריטניה, יכולים לחול גם עלינו."

גרמניה היא חלק משיתוף הפעולה הגרעיני של נאט"ו מאז המלחמה הקרה, שכן היא מארחת נשק גרעיני אמריקני ומחזיקה מטוסים בעלי יכולת נשיאה גרעינית, דבר שהיה סמל לסולידריות הטרנס-אטלנטית במשך עשורים. אך כעת, על רקע אי-הוודאות סביב מחויבות ארה"ב, הופך הנושא למוקד ויכוח פוליטי באירופה.

לאחר הצהרתו של מרץ, הגיב הנשיא הצרפתי עמנואל מקרון והביע נכונות "לפתוח בדיון" על ההרתעה הגרעינית האירופית. מקרון הדגיש כי "תמיד היה ממד אירופי לאינטרסים החיוניים של צרפת במסגרת הדוקטרינה הגרעינית שלה", אך הזהיר כי "שיח כזה חייב להיות זהיר ומדויק בהקשר האסטרטגי הנוכחי", שבו המחויבות האמריקנית אינה מובטחת.

האמירות הללו הגיעו בזמן קריטי, כאשר עמדתו של טראמפ כלפי נאט"ו והמדיניות שלו כלפי המלחמה באוקראינה מטילים ספק כבד על עתיד ההגנה המשותפת של אירופה. טראמפ כבר רמז בעבר כי ארה"ב אינה מחויבת עוד להגן על כל מדינות נאט"ו במקרה של מתקפה, כשהצהיר ב-2024: "אני אעודד אותם (הרוסים) לעשות כרצונם" – אמירה שהיוותה אתגר ישיר לעקרון הגנת הברית הקולקטיבית של נאט"ו.

בעקבות זאת, התפתח דיון באירופה האם בריטניה וצרפת יכולות לספק חלופה להגנה גרעינית במקרה שבו ארה"ב תיסוג מהתחייבויותיה – אך ישנן מכשולים רבים בדרך לכך.

הדוח מציין כי כיום, היכולות הגרעיניות של צרפת ובריטניה נחשבות רק כתוספת למטרייה האמריקנית, אך לא כתחליף מלא. גודל הארסנל הגרעיני הוא גורם מכריע – צרפת מחזיקה פחות מ-300 ראשי קרב גרעיניים ובריטניה כ-250, בהשוואה ל-1,700 ראשי קרב אמריקניים פרוסים. נוסף לכך, נשק גרעיני אמריקני מוצב באירופה וניתן לנשיאה במטוסים, בעוד שהכוחות הגרעיניים הבריטיים מבוססים על טילים בליסטיים מצוללות בלבד.

בנוסף לכך, בריטניה מחויבת להגן על נאט"ו בנשק גרעיני, אך צרפת מתעקשת על עצמאות החלטותיה הגרעיניות ואינה חברה בפורום התכנון הגרעיני של נאט"ו. על כן, גם אם אירופה תרצה להסתמך על צרפת ובריטניה, היא לא תוכל לשחזר את המטרייה הגרעינית האמריקנית בדיוק כפי שהייתה.

במקרה קיצוני שבו גרמניה תבקש להציב נשק גרעיני בריטי או צרפתי בשטחה, הדבר עלול לערער את האיזון הגרעיני הבינלאומי ולהוביל מדינות נוספות לדרוש נשק גרעיני משלהן. כבר כעת, הצהיר נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי כי אם מדינתו לא תצורף לנאט"ו, "ייתכן שתידרש להצטייד בנשק גרעיני". גם ערב הסעודית, דרום קוריאה ויפן העלו אפשרות דומה, דבר העלול לערער את מערך ההרתעה הגרעינית העולמי.

כדי לחזק את מערך ההרתעה הגרעינית שלה, אירופה יכולה לחזק את הקשרים עם ארה"ב במסגרת נאט"ו ולבקש הבהרות לגבי המחויבות האמריקנית לטווח הארוך. כמו כן, יש לנהל דיאלוג אסטרטגי עם צרפת ובריטניה לגבי עתיד ההרתעה הגרעינית באירופה וליצור תמיכה ציבורית במדיניות הרתעה חדשה באמצעות קמפיינים ציבוריים והגברת השקיפות בנוגע למדיניות הביטחון הגרעינית של אירופה.

ככל שהמדיניות האמריקנית הופכת פחות צפויה, הולך ומתבהר כי אירופה אינה יכולה להמשיך להסתמך על ארה"ב לבדה. האפשרות שצרפת ובריטניה ייקחו על עצמן חלק משמעותי יותר בהגנה הגרעינית של אירופה היא עדיין בגדר דיון תיאורטי, אך ככל שהחששות מהיחלשות הברית עם וושינגטון גוברים – השיח על אירופה גרעינית עצמאית הופך למציאותי יותר מתמיד.