תימן לאחר הפסקת האש בעזה: מהם התרחישים?

ישראל ממשיכה להפר את הסכם הפסקת האש עם רצועת עזה, עד כדי כך שהדיון על המשך השלב השני של ההסכם הפך לשאלה רצינית. מצב זה הופך את הזירה הפוליטית האזורית לפתוחה לכל האפשרויות, במיוחד לאחר הצהרתו של מנהיג "אנצאר אללה", עבד אל-מלכ אל-חות'י, כי חזרה להסלמה תלויה בהמשך התוקפנות נגד עזה, וכי תנועתו ערוכה להגיב לכל פגיעה בריבונות תימן.

הצהרותיו האחרונות של אל-חות'י, על מוכנותה של תימן לסגור את המעברים הימיים מול חופיה אם ישראל תשוב לתקוף את עזה או תמשיך בפרויקט גירוש הפלסטינים, מציבות את וושינגטון ותל אביב בפני דילמה מורכבת. הסלמה אפשרית כזו מהווה אתגר אסטרטגי שלא ניתן להתעלם ממנו.

ישראל, הרואה בצנעא איום ישיר על ביטחונה, עשויה למצוא את עצמה בפני דילמה אסטרטגית חדשה לאחר הפסקת האש בעזה. אמנם ישראל כבר תקפה מטרות בתימן בתקיפות אוויריות, כחלק מהתמודדות עם מה שהיא רואה כאיום גובר מצד הכוחות התימניים, אך המציאות מראה כי אסטרטגיה זו לא השיגה את מטרותיה.

ישראל, שסמכה על בריתות אזוריות לבלימת "ההשפעה האיראנית" בתימן, מוצאת עצמה כעת מול כוחות אזוריים הממשיכים לאתגר אותה. אם בעבר העריכה כי כוחה הצבאי, כולל תקיפות מדויקות של מטוסי קרב, יחליש את כוחה של צנעא, הרי שכעת המצב הפוך: ישנו חוסן ברור בקרב הכוחות התימניים, התחזקות יכולותיהם הצבאיות והעמקת קשריהם עם בעלות ברית אזוריות ובינלאומיות.

עבור ארצות הברית, המצב הפך מסובך יותר. התערבות צבאית ישירה בתימן כבר אינה אופציה זמינה כפי שהייתה לפני שנים. בפועל, ההשלכות של הסלמה בתימן אינן פחותות מסבבי התקיפות שראינו בעשור האחרון במדינות שכנות או מההתקפות שנערכו במהלך המלחמה האחרונה נגד ישראל, במיוחד לנוכח התעצמות היכולות הרקטיות והצבאיות של אנצאר אללה.

האתגר המודיעיני הניצב בפני ישראל וארצות הברית בתימן שונה בתכלית מיתר הזירות בהן הן פועלות. שלא כמו מדינות אחרות הנשענות על טכנולוגיות מתקדמות, החברה התימנית חיה בסביבה שמרנית יותר עם משאבים טכנולוגיים מוגבלים, מה שמקשה על איסוף מודיעין או ביצוע פעולות ריגול.

תימן חסרה תשתית טכנולוגית מתקדמת כפי שיש במדינות המפרץ או באזורים אחרים. האינטרנט במדינה איטי מאוד, ובאזורים רבים אין גישה קבועה לרשת, מה שמקשה על פעולות ניטור ומעקב אלקטרוני. בנוסף, היעדר שליטה מרכזית על מערכות טכנולוגיות מונע מגורמי מודיעין לנצל אותן לריגול מתקדם.

בניגוד למדינות כמו ישראל או מדינות המפרץ שבהן קיימת חדירה עמוקה למידע אישי באמצעות סמארטפונים ומערכות דיגיטליות, החברה התימנית מנותקת יחסית מהשפעת הטכנולוגיה המודרנית. יתר על כן, עשור של לחימה בתימן פגע גם בתשתיות חיוניות, כולל רשתות חשמל ותקשורת, והותיר את המדינה חסינה יחסית לפעולות גיוס סוכנים או חדירה מודיעינית.

על אף שהמצור הכלכלי על תימן גרם להשלכות הומניטריות הרסניות, הוא אינו מהווה אמצעי הכרעה במאבק. התימנים מורגלים בתנאים קשים, ועמידותם ניכרת לאור הניסיון ההיסטורי שלהם להתמודד עם משברים דומים, כולל הבידוד הכלכלי הכמעט מוחלט של תימן הדרומית בשנות ה-60.

לגבי ארצות הברית, המשוואה בתימן הפכה מסובכת יותר לאחר כישלון הקואליציות הצבאיות שהובילה בעבר. עד כה, המדיניות האמריקאית הסתמכה על תמיכה בקואליציות ערביות נגד צנעא, אך הצלחתן הייתה מוגבלת.

השאלה המרכזית היא האם מדינות ערב יהיו מוכנות להיכנס מחדש לברית צבאית נגד צנעא? ניסיון העבר מוכיח כי אין זה תרחיש קל למימוש, במיוחד לאחר כישלון המבצע הצבאי הרחב שהובילה סעודיה בשיתוף מדינות נוספות. נוסף על כך, מדינות ערביות רבות חוששות כיום מכוונותיה האמיתיות של וושינגטון באזור, במיוחד לאחר הצהרותיו של טראמפ על כוונתו ליישב מחדש פלסטינים בירדן ובמצרים, מה שנתפס כאיום ישיר על ביטחונן הלאומי.