כיצד תוביל תוכנית טראמפ לאיום על מדינות ערב וישראל גם יחד

מאמר שפורסם בעיתון הארץ צופה כי תוכניתו של דונלד טראמפ להגליית שני מיליון פלסטינים תכניס את כל מנהיגי מדינות המזרח התיכון, ולא רק את מצרים וירדן, למצב מורכב ומאיים. עם זאת, המאמר מציין נקודה חיובית בלתי צפויה הנובעת מצעדו הפזיז של טראמפ: הנשיא האמריקאי, בכמה מילים יהירות, החזיר את הסכסוך הישראלי-פלסטיני ללב השיח הבינלאומי. בכך, הוא הפך את רצועת עזה מסמל של "אסון הומניטרי" לסמל של "עמידה איתנה".

עד כה, המזרח התיכון היה מחולק לצירים גיאופוליטיים מוכרים – הציר הסוני המתון, המקורב לארה"ב, מול הציר השיעי או מה שמכונה "ציר הרשע" האיראני. ביום שלישי הציג טראמפ ציר חדש: ציר הפחד. כשעה בלבד לאחר שטראמפ חשף את תוכנית ההגירה, שבה טען כי "ערב הסעודית לא דורשת הקמת מדינה פלסטינית", מיהרה ריאד להוציא הכחשה נחרצת מטעם משרד החוץ של הממלכה. ההודעה, שהגיעה מטעמו של יורש העצר מוחמד בן סלמאן, קבעה כי "נורמליזציה עם ישראל לא תתרחש ללא הקמת מדינה פלסטינית" – עמדה ברורה שאינה פתוחה למשא ומתן.

לאחר מכן, התקיימה סדרת שיחות בהולות בין מנהיגים אזוריים. יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס טס לפגוש את המלך הירדני עבדאללה, אשר רואה בתוכנית טראמפ איום קיומי על ממלכתו. שר החוץ הטורקי האקן פידאן הצהיר כי "תוכנית טראמפ לגירוש שני מיליון פלסטינים אינה מקובלת". מדינות ערב מתכננות כינוס חירום בקרוב כדי לגבש עמדה נחרצת נגד מה שמכונה "הגירה הכפויה" של תושבי עזה. דיווחים מצביעים על פסגה ערבית-אמריקאית אפשרית בסעודיה, בהשתתפות טראמפ, כבר בסוף החודש.

תוכנית טראמפ מניחה כי הפלסטינים יקבלו על עצמם "הזדמנות חד-פעמית" – וילה עם מגרש גולף ובריכה במדבר סיני. במקביל, היא משליכה את האחריות על מדינות ערביות – לא רק מצרים וירדן, אלא כל השחקנים האזוריים.

בירדן, שם מהווים הפלסטינים כשני שלישים מהאוכלוסייה, קליטה של מאות אלפי פליטים תוביל לטלטלה דמוגרפית ולחוסר יציבות פוליטי פנימי. זיכרון "ספטמבר השחור" עדיין חי: המרד הפלסטיני ב-1970 כמעט הפיל את שלטון המלך חוסיין, והוא נאלץ לנהל מלחמת חורמה כדי להדוף את אש"ף. למרות שפסטינים רבים מחזיקים באזרחות ירדנית, הקהילה הפלסטינית עדיין נתפסת כ"קבוצה חשודה" מבחינה פוליטית. ירדן מתירה לפעול לאחים המוסלמים, אך אוסרת לחלוטין על חמאס – הזרמת עשרות אלפי עזתים לממלכה עשויה להבעיר מחדש את הרחוב הירדני.

גם מצרים עלולה להידרדר לכאוס ביטחוני אם תיאלץ לקלוט את תושבי עזה. נוכחות מאסיבית של אנשי חמאס בסיני תחזק את הזרוע הצבאית של האחים המוסלמים, מה שיאיים על יציבות שלטון א-סיסי. מצרים נאבקת במשך שנים בניסיונות לשלוט באספקת הנשק והתחמושת בסיני. כניסת עזתים רבים עלולה ליצור מעגל חזק יותר של הברחות ואמל"ח. כמו בירדן, גם המשבר הכלכלי במצרים עלול להחמיר אם המדינה תיאלץ לשאת בנטל של קליטת פלסטינים נוספים.

ניסיונותיהם של מצרים וירדן לבלום את יישום התוכנית עלולים להפוך אותן למטרה הבאה של טראמפ, שמפעיל לחץ כלכלי על בעלות בריתו. מצרים וירדן תלויות בסיוע האמריקאי, שמספק להן לא רק מימון ישיר, אלא גם נגישות להלוואות מקרן המטבע הבינלאומית, הסכמי סחר מועדפים, וסיוע צבאי חיוני. עם זאת, שתי המדינות מקבלות תמיכה פיננסית משמעותית גם מהמפרץ הפרסי, במיוחד מסעודיה ואיחוד האמירויות. תאורטית, סעודיה יכולה לסכל את תוכנית טראמפ על ידי תמיכה כלכלית במצרים ובירדן, ובכך למנוע מהן להיכנע ללחצים אמריקאיים.

אך השאלה היא האם ערב הסעודית תהיה מוכנה להתעמת ישירות עם טראמפ? לפני שבועיים הודיעה ערב הסעודית כי תשקיע כ-600 מיליארד דולר בארה"ב במהלך כהונתו של טראמפ. הנשיא האמריקאי, אשר בונה על עסקאות ענק עם בן סלמאן, עשוי לשקול מחדש את סדרי העדיפויות שלו לנוכח ההתנגדות הערבית הגורפת. האם טראמפ יוותר על חלומו לנורמליזציה בין סעודיה לישראל? האם סעודיה תוכל לנצל את כוחה הכלכלי כדי להוביל מהלך אלטרנטיבי לפתרון הסכסוך הפלסטיני?

כרגע, סעודיה, מצרים וירדן מובילות את ההתנגדות הערבית לתוכנית טראמפ. תנאי סעודיה לנורמליזציה לא השתנו – דרישה למדינה פלסטינית. מדינות ערב לא מוכנות לקלוט פלסטינים מעזה, במיוחד לנוכח ההשלכות הפוליטיות והביטחוניות. ביקורת חריפה בארה"ב עצמה מצד הקונגרס עשויה גם היא להוות מכשול לתוכנית טראמפ.

ייתכן כי אפילו נורמליזציה עם ישראל תיאלץ להמתין, עד שיימצא פתרון "יצירתי" מספיק שיוכל לספק את ערב הסעודית מבלי למוטט את ממשלת נתניהו. לבינתיים, נראה כי טראמפ ייאלץ לחשב מסלול מחדש, והצהרותיו האחרונות יישארו רק חלק מהרטוריקה הפרובוקטיבית שמאפיינת אותו.