22:13 זמן קודס הכבושה
השיח הפוליטי מתאפיין כשיח המבוסס על תהליך שכנוע, המופנה כלפי הנמען כגון יחידים, קבוצות ומדינות, ומבקש להגיע למקובלות ושכנוע באמינותו, באמצעים שיתופיים רבים כגון שפה והיגיון נכון ברצף. של מידע בהקשר של משפטי ביטוי המתאימים לדרך התקשורת עם הנמען, ונתמכים בטיעונים וראיות. בנוסף לשימוש בשפת גוף.
קרב טופאן אל-אקצא הראה שני דוברים המגלמים את הפנים התקשורתיות של שני הצדדים של המלחמה בעזה, וכל אחד מהם מייצג את הדימוי הצבאי של התפתחויות בשטח בשטח וציפייה לעתיד הקרב. הם הדובר הצבאי של תנועת ההתנגדות האסלאמית "חמאס", אבו עוביידה, והדובר הצבאי של צה"ל, דניאל הג'רי. בהקשר זה נערוך השוואה בין שני הגברים, שכן הדבר שופך אור על הנושאים הבולטים בהם נגעו, שהיו חשובים ומשפיעים ברמות השונות המקומיות, האזוריות והעולמיות.
אבו עוביידה
אבו עוביידה התפרסם בתפקידו בהעברת מסרים והצהרות של גדודי אלקסאם וחמאס לעולם החיצון ובמתן הצהרות ונתונים הקשורים לאירועים והתפתחויות ברצועת עזה ובפלסטין בכלל. נאומיו של אבו עוביידה זכו וממשיכים לעקוב אחריהם במישור המדיני, הצבאי והעממי, וזכו לאמינות גבוהה. הדבר נחשב להתפתחות חשובה בשיח הצבאי שהעניק לחמאס אמינות בולטת. בנוסף, אבו עוביידה הפכה לסמל של השיח התקשורתי של ההתנגדות הפלסטינית בכלל ושל גדודי אל-קסאם בפרט.
אבו עוביידה מציג נאום פוליטי להמונים, הכולל את גורמי הדיבור הטוב, לרבות מסירת מידע מדויק ומהימן, כלומר, העברת מהלך הקרב מול הכוחות הישראליים, ואימוץ מתודולוגיה הגיונית בקריינות האירועים ושלהם. רצף, בנוסף לגילוי התנגדות לאויב והתנגדות לפרויקטים ולתוכניות שלו, ודה-לגיטימציה לכובש שהוא כופה את סמכותו על השטחים הפלסטיניים. הוא גם משתמש בשפה עם הביטוי והמורפולוגיה העוצמתיים שלה כדי להציג את הרומן הפלסטיני באסתטיקה ואטרקטיביות גבוהות, בנוסף לאפיון הדיבור בשפת גוף אקספרסיבית חזקה המחקה משמעות והגייה.
עוד מצוין בנאומיו של אבו עוביידה שהוא מעוניין לגוון בין הסגנון ההצהרתי לסגנון הבנייה, לנוכחותם של סגנונות הבנייה על צורותיהם השונות, מפניות לשאלות, קריאות וכו', בדיבור יש משמעות משמעותית. השפעה במשיכת תשומת הלב של הנמענים, גיוס רגשותיהם ואישור האינטראקציה שלהם עם המידע שנזרק אליהם. מצד שני, אבו עוביידה הפיג את כל הניסיונות לתמרן את המודעות של החממה הפופולרית ולחבל במורל שלה, וחשף את שקרי האויב עם מידע יחד עם ראיות. הוא שלח לעמים הערבים והאסלאמים מסר לפיו תהילה וגאווה לא ניתנות, אלא נלקחות, והתפקיד באבני דרך היסטוריות הוא רצון והחלטה.
דניאל הגרי
דניאל הגרי (בן 47) הוא הדובר הרשמי של הצבא הישראלי מאז 7 באוקטובר. דניאל הגרי מופיע מדי ערב במדי הצבא שלו בפני הישראלים כדי ליידע אותם על ההתפתחויות האחרונות במלחמה בעזה, ובכך הופך לפנים של התוקפנות שפתחה הישות הישראלית נגד תנועת חמאס. הוא מונה לדובר צה"ל ב-29 במרץ 2023, ושירת במספר מבצעים: מבצע בית וגן, מגן וחץ ומלחמת חרב הברזל. בקמפיין הנוכחי הוא הפך לדמות מרכזית בתעמולה הישראלית.
בניגוד לנאומו התוסס והמרתק של אבו עוביידה, חג'ארי נראה קר בנאומים שהוא נושא מהמסך. הוא קורא, בלי לשמור על קשר עין עם הקהל, ונראה שברור שאין לו ניסיון מול המצלמה, וניכר שהוא מבולבל. הדבר עורר ביקורות רבות בתוך הישות הישראלית, בהתחשב בעובדה שביצועים באופן זה גורמים לו לחוסר אמינות, במיוחד מכיוון שהוא הגוף היחיד שמצהיר לציבור על מהלך האירועים הצבאיים. חג'רי מגיב באיטיות להתרחשויות במבצע הצבאי הישראלי בעזה. בתיאור מציאות זו אומר קצין צה"ל: "היומיים הראשונים היו אסון מבחינת הדובר הרשמי".
נאומיו של חג'רי מתמקדים במספר נקודות, כולל:
-כסוג של מלחמה פסיכולוגית שמנהל חג'רי נגד חמאס, הוא תמיד מאיים לרצוח את מנהיגו, יחיא סינוואר.
-דובר צהל ממשיך לטעון כי הכוחות הישראליים לא יסיימו את המבצע הצבאי לפני שחמאס יחוסל לחלוטין.
-בזמן שהישות הישראלית סופגת מהלומות כואבות מכוחות כוח ההתנגדות בלבנון ובתימן, הג'רי מנסה להראות את כוחו של הצבא בתגובה להתקפות שהוא נחשף אליהם.
- הג'רי מקדיש שוליים גדולים לחזית הצפונית, שכן היא עדיין בוערת מאז תחילת המלחמה בעזה. בניסיון להראות את כוחו של הצבא הישראלי בצפון.
- הצהרותיו מוגבלות להצגת היבט אחד של המלחמה, שהוא "התקדמות וניצחון ישראלים", והוא מכחיש בפני קהלו את מספר ההרוגים והפצועים שנהרגו במהלך העימותים המתרחשים בעזה.
בהתבסס על האמור לעיל, נראה כי נאומו של אבו עוביידה מעיד על אמינות משום שהתנאים לשיח פוליטי מוצלח מתקיימים הן מההיבט המדעי והן מההיבט הטכני, בעיקר באמצעות מתודולוגיית ההצגה, כלומר הצגת מידע ברצף הגיוני, מתן מידע מדויק ומתועד. , והתחייבות ליישום ההבטחות שהוא מבטיח, וכן שימוש בשפת גוף. השפה הערבית היא המטרה הפוליטית של הנאום. מנגד, נאומו של חג'רי חסר אמינות בשל אי דיוק המידע והמצאת העובדות. מתגלים מאוחר יותר בשל תרומתם של אתרי הרשתות החברתיות לתעשיית המדיה העולמית, בנוסף לביצועים הגרועים של שפת הגוף והיעדר כריזמה, מה שמוביל לחוסר האמינות של הנאום.
