במהלך 33 השנים שחלפו מאז כינון היחסים הדיפלומטיים בין ישראל לסין, עולה מחדש השאלה לגבי טיב הקשרים בין שתי המדינות, במיוחד לאור ההתפתחויות הדרמטיות שחווה האזור. השפעות המלחמה בעזה על עמדת סין, התפקיד הגובר שלה במזרח התיכון, הדינמיקה שלה עם שחקנים אזוריים שונים והאינטרסים הכלכליים שלה – כל אלה מעצבים את כיוון היחסים בעתיד הקרוב.
ב-29 בנובמבר, מינתה בייג'ינג את שיאו ג'ון צ'נג לשגריר החדש שלה בישראל, מהלך המצביע על מאמצי סין לשקם את היחסים המתוחים בין שתי המדינות.
שיאו ג'ון צ'נג ציין במאמר שפרסם ב"ישראל היום" כי מאז כינון היחסים הדיפלומטיים בשנת 1992, היחסים בין בייג'ינג לתל אביב חוו עליות ומורדות. הוא הדגיש כי "סין היא כיום השותפה המסחרית הגדולה ביותר של ישראל באסיה, והשנייה בגודלה בעולם. כמו כן, היא המקור הגדול ביותר ליבוא סחורות לישראל, כאשר רכבים חשמליים מתוצרת סין זוכים לפופולריות עצומה ומהווים כ-70% משוק הרכב המקומי".
למרות זאת, היחסים בין המדינות עומדים בפני אתגרים משמעותיים, במיוחד בשל השינויים האזוריים וכיצד כל מדינה מתמודדת עמם.
מאז אוקטובר 2023, היחסים בין בייג'ינג לתל אביב התמודדו עם אתגרים חדשים, בעיקר בשל המשך הסכסוך האזורי. עם זאת, למרות המלחמה בעזה, כ-20,000 עובדים סינים בחרו להישאר בישראל, וחברת התעופה הסינית "היינאן" ממשיכה להפעיל טיסות ישירות בין שתי המדינות, ואף מתכננת להגביר את תדירותן.
מינויו של שיאו ג'ון צ'נג, דיפלומט בעל ניסיון נרחב במזרח התיכון, נתפס כניסיון של סין לשפר את יחסיה עם ישראל בעקבות אירועי 7 באוקטובר.
מאמר שפורסם על ידי המכון למחקרי ביטחון לאומי בישראל מציין כי בתקופת קודמו של השגריר הנוכחי, הגיעה הסחר בין המדינות לשיאים חדשים, אך אמון הציבור הישראלי בסין נפגע בשל מדיניותה האזורית. בניגוד לקודמו, הרקע הדיפלומטי של שיאו במזרח התיכון ופעילותו מאז כניסתו לתפקיד בדצמבר 2023 עשויים ליצור הזדמנויות לשיתוף פעולה מחודש.
עם זאת, המאמר מדגיש כי כל עוד בייג'ינג תמשיך לתמוך באופן רטורי ביריבותיה של ישראל, לספק סיוע כלכלי לאיראן ושלוחותיה, ולהפיץ נרטיבים אנטי-ציוניים דרך מנגנוני התעמולה שלה, יהיה קשה לשקם את האמון בין המדינות. נוסף על כך, תחילת כהונתו השנייה של דונלד טראמפ והלחצים הצפויים מצידו לצמצום קשרי ישראל-סין, עלולים להקשות עוד יותר על חידוש היחסים.
על אף הפערים הפוליטיים, שיתוף הפעולה הכלכלי בין ישראל לסין נותר משמעותי.
לפי מאמר שכתבו טוויאה גורינג ואופיר דיין, "על אף שסין פועלת לעיתים בניגוד לאינטרסים הלאומיים של ישראל, שמירה על יחסים יציבים עם בייג'ינג היא אינטרס ישראלי".
סין היא שותפת הסחר השלישית בגודלה של ישראל, אך גם סין מרוויחה מהיחסים הללו:
למרות הכוונות לשפר את היחסים עם ישראל, סין ממשיכה לפעול לשימור מעמדה כשחקן משמעותי במזרח התיכון, לעיתים על חשבון ארה"ב.
גורינג ודיין מציינים כי "מאז תחילת המלחמה בין ישראל לחמאס, הממשלה הסינית הפכה למבקרת תקיפה של ישראל – הן במעשים והן בהצהרות – והתחזקה כבת בריתה של אויבותיה".
המאמר מוסיף כי מאמצי התיווך של סין בין איראן לסעודיה, כמו גם בין הפלגים הפלסטיניים, הם רק דוגמאות נוספות לשאיפותיה של סין להגדיל את השפעתה האזורית. בפועל, בייג'ינג מנצלת את מעמדה המתעצם כדי לערער את קשרי וושינגטון באזור.
מכיוון שישראל היא בת בריתה האסטרטגית של ארה"ב, מומחים סינים שהתראיינו למאמר טענו כי בייג'ינג תמשיך "להשתמש בישראל כמנוף להחלשת מעמדה של ארה"ב".
כפי שעשתה במלחמת רוסיה-אוקראינה, סין השתמשה גם במלחמה בעזה כדי לקדם נרטיבים אנטי-אמריקניים ולבצע קמפיין דיסאינפורמציה נגד וושינגטון.
אין ספק שלסין יש אינטרסים אסטרטגיים במזרח התיכון, ונראה שהיא מנסה לאמץ גישה מאוזנת בעימותים השונים באזור. מצד אחד, היא מנסה להנמיך את רמות המתח מול ישראל ולהציג את ההיקף הרחב של שיתוף הפעולה הכלכלי ביניהן. מצד שני, היא ממשיכה לתמוך בפלסטינים מאז 7 באוקטובר, מעמיקה את יחסיה עם אויבי ישראל, ומנסה לערער את השפעתה של ארה"ב באזור כחלק מהתחרות הסינית-אמריקנית הגלובלית.
היחסים בין ישראל לסין נעים בין שיתוף פעולה כלכלי הדוק למתח פוליטי מתמשך. מצד אחד, סין רואה בישראל מקור לטכנולוגיה מתקדמת ולשוק ניסוי לקראת חדירה לשווקים מערביים. מצד שני, היא מחזקת את קשריה עם איראן והפלסטינים, תוך ניסיון להגדיל את השפעתה במזרח התיכון – לעיתים על חשבון וושינגטון וישראל.
עם תחילת כהונתו השנייה של טראמפ והאפשרות ללחצים אמריקניים על ישראל לצמצום קשריה עם בייג'ינג, מערכת היחסים הזו תיבחן מחדש. השאלה המרכזית היא האם סין תוכל לאזן בין תמיכתה ביריבותיה של ישראל לבין האינטרסים הכלכליים שלה עמה – או שהפערים הפוליטיים יהפכו לבלתי ניתנים לגישור.
סופר: אל-חנאדק