החזון האמריקאי לסוריה: סדרי העדיפויות של וושינגטון ופערי הדעות בין בעלות הברית

למרות הדיבורים האמריקאים על ההזדמנויות לאחר נפילתו של נשיא סוריה לשעבר בשאר אל-אסד, האירועים בזירה הסורית מביאים עמם אתגרים לארצות הברית, במיוחד לנוכח הפערים הברורים בתוך המחנה שהיא מובילה באזור. במהרה בלטו חילוקי הדעות בין טורקיה לישראל, שתי בנות ברית מרכזיות של ארה"ב, אשר היה להן תפקיד משמעותי בהתפתחויות בסוריה, וששתיהן מנסות לנצל את השינויים האחרונים לטובתן.

על רקע הדילמה הזו, וושינגטון מבקשת להבטיח ערבויות מהגורם החדש השולט בסוריה ומהפטרון הטורקי כדי לרצות את בעלת בריתה "ישראל", בתמורה להסכמתה להפוך את סוריה לזירת השפעה טורקית באופן עיקרי. במקביל, הממשל האמריקאי, הן מהמפלגה הרפובליקנית והן מהמפלגה הדמוקרטית, שואף למנוע תרחיש שבו סוריה תהפוך למקלט לטרור דאע"ש.

בצל האירועים המהירים בזירה הסורית, ועם התקרבות כניסתו של דונלד טראמפ לבית הלבן לכהונתו השנייה, מופנית תשומת הלב למדיניות שינקוט הממשל האמריקאי בסוגיה הסורית. הסימנים עד כה מעידים על כך שוושינגטון אישרה את פרויקט החסות הטורקית בסוריה, אך בחינה מעמיקה מעלה כי אישור זה מגיע עם תנאים הקשורים בעיקר למאבק בארגון דאע"ש, שהוא הדרישה המרכזית של ארה"ב, ולצמצום ההשפעה האיראנית, שהיא הדרישה המרכזית של ישראל. נראה שאנקרה הסכימה לתנאים אלו, מה שמעיד על הכנות להסדר מסוים בנוגע לסוגיית הכורדים שיניח את דעתה של טורקיה.

הבית הלבן פרסם עמדות בולטות המעידות על כך שניתן "אור ירוק" לטורקיה לקחת את תפקיד החסות בסוריה. לאחר פגישה עם ראש "היאת תחריר א-שאם", אחמד א-שרע, בדמשק, דיברה עוזרת מזכיר המדינה לענייני המזרח הקרוב, ברברה ליף, על "השפעה היסטורית ומשמעותית של טורקיה" ועל האינטרסים שלה בסוריה, במיוחד בתחום הביטחוני. טראמפ עצמו היה גלוי אף יותר בתמיכתו בעמדה זו, ואמר כי "טורקיה מחזיקה במפתחות בסוריה".

מה שמחזק את האפשרות שאמריקה תאשר את הפרויקט הטורקי בסוריה הוא שטראמפ עצמו נראה מוכן לאמץ מדיניות כזו במהלך כהונתו הראשונה. בשיחה טלפונית עם נשיא טורקיה, רג'פ טייפ ארדואן, בסוף 2018, הפתיע טראמפ את כולם, כולל את ארדואן, בהחלטתו להסיג את הכוחות האמריקאיים מסוריה ולאפשר לצבא הטורקי לפעול נגד בני בריתה של אמריקה, הכורדים בצפון סוריה. יש לציין שטראמפ אינו רואה בסוריה נושא בעל חשיבות אסטרטגית לאינטרסים האמריקאים, ואף תיאר את המדינה כ"רק חול ומוות".

אמנם, תוכניותיו של טראמפ לנסיגה מסוריה ולהעברת האזורים הצפוניים לטורקיה לא יצאו לפועל במהלך כהונתו הראשונה, אך הפעם הוא נכנס לבית הלבן עם נחישות רבה יותר לממש את האג'נדה שלו, במיוחד בנוגע לנוכחות הצבאית האמריקאית מעבר לים. בחירתו של טראמפ בצוות מדיניות החוץ והביטחון הלאומי שלו משקפת את כוונתו להביא דמויות שמגלות כלפיו נאמנות מוחלטת, דבר שמפחית את הסיכוי לשיבוש תוכניותיו במדיניות החוץ או להתנגדות להן. ראוי לציין כי במהלך כהונתו הראשונה הוא נתקל בקשיים בתחום זה, כאשר עוזריו הכשילו את האג'נדה שלו ביותר מתיק אחד, במיוחד בנוגע לנסיגת הכוחות האמריקאים מסוריה.