הארץ: הגדלת ההוצאות הביטחוניות תהיה אסון לכלכלה

על רקע המשבר המעמיק בישראל, שנגרם בין היתר מהמלחמות בעזה ובלבנון, צפה משבר פנימי חדש סביב דרישת משרד הביטחון להגדיל את תקציבו, דבר שעשוי להשפיע לרעה על הכלכלה הישראלית. עיתון הארץ התייחס לדרישה זו במאמר דעה וטען: "אסור להיכנע ללחץ שמפעילה מערכת הביטחון, שדורשת תוספת תקציבית עצומה." המאמר הבהיר כי "האסון שפקד אותנו ב-7 באוקטובר לא נבע מבעיית תקציב בצה"ל, אלא להפך. צה"ל קיבל תקציב גדול, אך היה עסוק בשיפור שכרו והטבות הפנסיה של אנשי הקבע במקום בהכנה למלחמה."

הנטל הביטחוני שמוטל על ישראל הוא הגבוה בעולם המערבי. נטל זה נכון גם בימים רגילים, אך הוא גבר משמעותית במהלך המלחמה שנמשכה במשך כל שנת 2024, כאשר תקציב הביטחון צמח ל-6.5 אחוזי תוצר.

לשם השוואה, תקציב הביטחון של מדינה אירופית החברת בנאט"ו עומד על כ-2 אחוזי תוצר בלבד. גם התקציב הצבאי העצום של ארצות הברית, שעומד על 875 מיליארד דולר בשנה, מהווה רק 3.5 אחוזים מהתוצר האמריקאי. זאת לעומת תקציב הביטחון הישראלי, שמסתכם השנה ב-130 מיליארד שקל (35 מיליארד דולר), שהם 6.5 אחוזי תוצר.

למרות שנטל זה גבוה מאוד, הוא נמוך בהרבה מהמצב בתקופת מלחמת יום הכיפורים ב-1973, אז הגיע ל-35 אחוזי תוצר – שיא עולמי – וגרם למשבר כלכלי חריף: גרעון תקציבי עצום, משבר במאזן התשלומים, אינפלציה דוהרת, פיחותים חוזרים ונשנים בשקל, אובדן יתרות מט"ח וצמיחה כלכלית אפסית שכמעט הובילה את המדינה לפשיטת רגל.

תקופה זו, שנמשכה מ-1974 עד 1985, זכתה לכינוי "העשור האבוד" והסתיימה רק בזכות תוכנית הייצוב ביולי 1985, שכללה קיצוץ נרחב בתקציב הביטחון.

כיום, ישראל רחוקה מאותו משבר, אך גם 6.5 אחוזי תוצר עשויים להוביל למשבר כלכלי חמור. לכן, לדעת הארץ, אסור להיכנע ללחץ שמפעילה מערכת הביטחון בדרישתה לתוספת תקציבית עצומה.

צה"ל, שב"כ והמוסד דורשים תוספת של כ-50 מיליארד שקל לשנה בארבע השנים הקרובות. מנגד, משרד האוצר טוען כי הכלכלה הישראלית יכולה לעמוד בתוספת של 20 מיליארד שקל בלבד בשנה.

יש להבין כי הציבור אמנם מעוניין בביטחון מרבי, אך גם רוצה איכות חיים גבוהה, תעסוקה יציבה וצמיחה כלכלית שתאפשר שיפור בשירותי הבריאות, החינוך, הרווחה והתחבורה.

לדברי ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, כל תוספת של 10 מיליארד שקל לתקציב הביטחון תגדיל את הנטל על כל משפחה בישראל בכ-4,000 שקל לשנה בממוצע. המלצה של ועדת נגל להוסיף 30 מיליארד שקל בשנה תעלה לכל משפחה כ-12,000 שקל בשנה – סכום הקרוב לשכר חודשי ממוצע.

הנטל יורגש בירידה בשכר ובהכנסה, לצד עלייה במיסים, ישירים ועקיפים כאחד, כמו מס ערך מוסף, דמי ביטוח לאומי וקיצוץ קצבאות ילדים. כל זאת בנוסף להידרדרות בשירותים הממשלתיים שאינם קשורים בביטחון.

יש לזכור כי האסון ב-7 באוקטובר לא נגרם מבעיית תקציב, אלא מתכנון לקוי וניהול גרוע. תקציב היתר של צה"ל הפך אותו לשמן, עצל ובירוקרטי, במקום לייעל אותו ולהכינו למלחמה.

לפני אישור כל תוספת תקציבית, יש לדרוש מצה"ל להתייעל, במיוחד בתחום השכר והפנסיות לאנשי קבע שאינם קרביים, ולטפל בבעיה של אבטלה סמויה במערכת הביטחון.

על כל פנים, אסור להגדיל את תקציב הביטחון באופן קבוע. תוספות גדולות וקבועות יהפכו את הצבא למסורבל וחלש יותר, יגרמו למשבר כלכלי, לבריחת מוחות, לירידה בהשקעות ולפגיעה בתוצר. יש להבין כי ללא כלכלה חזקה, לא ייתכן צבא חזק.