המכון לביטחון לאומי: כישלון אמ"ן בהתמודדות עם הפתעות אסטרטגיות

ההתקפה המפתיעה והמצליחה של חמאס ב-7 באוקטובר 2023, בדיוק חמישים שנה לאחר ה-6 באוקטובר 1973, במלחמת יום הכיפורים, העלתה מחדש את השאלה כיצד ולמה מתרחשות הפתעות אסטרטגיות. לאחר הזעזוע ממלחמת יום הכיפורים, שהעסיק את אגף המודיעין הצבאי (אמ"ן), הממסד הביטחוני והציבור הישראלי במשך עשורים, חזרו כל מרכיבי ההפתעה ההיא – עם תוצאות קטסטרופליות.

בספרות העוסקת בהפתעה אסטרטגית, ידוע כי הניסיון ההיסטורי מראה שקשה מאוד למנוע הפתעות מסוג זה. למעשה, כל הניסיונות שנעשו במהלך המאה ה-20 להשיג הפתעה אסטרטגית היו מוצלחים ללא יוצא מן הכלל.

המאמר ממכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), שתורגם על ידי אתר "אל-ח'נדק", מספק הסברים להצלחת ההפתעות האסטרטגיות ובוחן מה ניתן לעשות לאור הממצאים הברורים והמדהימים הללו.

ההפתעה האסטרטגית מתרחשת בראשית המלחמה, בניגוד להפתעות טקטיות או מבצעיות במהלך הקרב, שבהן התוצאות מעורבות – חלקן מצליחות וחלקן נכשלות.

מקובל כי כישלון בזיהוי התקפה קרבה אינו רק באשמת המודיעין עצמו, אלא גם באשמת ההנהגה הפוליטית והצבאית. כמו בהפתעות אסטרטגיות אחרות במאה ה-20, כישלונות ה-6 באוקטובר 1973 וה-7 באוקטובר 2023 לא נבעו אך ורק מחולשות מודיעיניות. הם כללו גם את ההנהגה הפוליטית, מעבר לרמה הפורמלית של האחריות. נטען לעיתים שראשי הממשלות מבינים טוב יותר מהמודיעין את תרבותו, מנהיגיו ומטרותיו של האויב. טענה זו הייתה נכונה במיוחד לגבי הקבינט הישראלי ב-1973, בראשות שר הביטחון דאז משה דיין, אך ספק אם היא חלה גם על מקרה ה-7 באוקטובר 2023. עם זאת, התפיסה הפוליטית של חמאס בישראל מילאה תפקיד מרכזי בכישלון.

הקושי למנוע הפתעה אסטרטגית מעלה שאלות קשות לגבי יכולת ההתרעה המוקדמת והערך של סוכנויות המודיעין שהוקמו לשם כך. בישראל, גופי המודיעין נחשבו חיוניים, במיוחד לאור גודלה הקטן של המדינה ותפקידה המרכזי של המילואים בצה"ל. התרעה מודיעינית נחשבה לעמוד תווך בדוקטרינת ההגנה הישראלית ובמשימת אמ"ן. אך למרות הישגי אמ"ן בתחום המבצעי, הוא כשל במתן התרעה בשתי התקפות פתע – ב-1973 וב-2023.

המסקנה היא שמודיעין אינו יעיל במתן התרעה אסטרטגית על מלחמה קרבה. אך האם מסקנה זו נכונה? דוגמה נוספת לכך הייתה הפלישה הרוסית לאוקראינה ב-2022, שהפתיעה את קייב למרות התרעות מצד המודיעין האמריקאי, שהכריז שהפלישה קרבה ואף נקב בתאריך מדויק.

ההפתעות האסטרטגיות המוצלחות מעלות שתי טענות קשורות: יש להתבסס על יכולות האויב ולא על כוונותיו, ויש לשמור על כוננות גבוהה. עם זאת, ביקורת על טענות אלה מציינת שהן לא מעשיות – במיוחד עבור ישראל, שמותקפת ממספר חזיתות ואין ביכולתה להחזיק את צבא המילואים בכוננות ממושכת.

ב-7 באוקטובר 2023 אמ"ן כשל בהערכת כוונות חמאס ויכולותיו, וגם לא התריע במדויק, למרות הדיווחים שהתקבלו לאורך הלילה. הכוחות בגבול עזה היו בלתי מוכנים לחלוטין, והתוצאה הייתה אסון.

בהתבוננות לאחור, ישראל העריכה טוב יותר את יכולות חיזבאללה, אך הפריסה לאורך גבול לבנון לא הייתה מספקת למניעת אסון, שאולי היה חמור אף יותר מזה שקרה ב-7 באוקטובר 2023.

השאלה אם אפשר למנוע הפתעה תלויה לא רק בהתרעה מדויקת אלא גם בהיערכות ההגנתית במצב שבו האויב תוקף ללא אזהרה.