"הדיפלומטיה התנועתית" וחזיתות התמיכה בשלב השלישי של המלחמה!

ישראל טוענת כי תתחיל ליישם את השלב השלישי במלחמה ברפיח בתחילת חודש אוגוסט הקרוב, לאחר שהצבא דיווח להנהגתו כי הוא אינו מסוגל "להשיג את מטרותיו ולסיים את רפיח במהלך השבועות הקרובים." במקביל, משקפת תנועת המתווכים באזור רצון ישראלי לבלום את ההסלמה ול"הקטיף" תוצאות השלב הזה שבמהלכו נטען כי תיסוג מרצועת עזה ותשאיר את האפשרות לביצוע "פעולות מיוחדות", מה שילווה בהפסקת אש חד צדדית. למרות ההסתרה שתל אביב מציגה לפרטים של השלב הזה, במטרה לנצל את הפרשנויות המאוחרות בהעדר הסכם רשמי פומבי, קיימת בעיה המטרידה את הערוצים הדיפלומטיים בכל הבירות המעורבות לגבי הצורה של השלב הבא ביחס לחזיתות הסיוע.

בימים האחרונים, דיווחו כלי תקשורת על היערכות צה"ל לכניסה לשלב השלישי במלחמה, לאחר כ-9 חודשים שבמהלכם בוצע רצח עם מתועד, בעקבות דיונים בין ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון יואב גלנט ובכירי הפיקוד הדרומי בשב"כ.

על פי ערוץ 12 העברי, השלב השלישי במלחמה משמעותו מעבר מהפצצות כבדות על עזה לתקיפות אוויריות ממוקדות בהתבסס על מודיעין. הערוץ הוסיף כי מפקדי הצבא ביקשו מהממשלה זמן נוסף לסיום הפעולות הצבאיות ברפיח בדרום רצועת עזה.

מקורות יודעי דבר מסרו ל"אל-חנדאק" כי "מתווכים הציעו לחזיתות הסיוע, במיוחד לחיזבאללה, הפסקת אש חד צדדית שתתחיל מהצד הישראלי." המקור הוסיף כי "המתווכים סבורים כי השלב השלישי יכלול נסיגה של הכוחות הישראליים מהרצועה ולכן תעלם הסיבה להמשך ההתקפות בחזית הצפונית והאחרות בים האדום ובחזית העיראקית."

להצעה זו מספר בעיות. היא לא מבטיחה נסיגה מלאה מכל הרצועה, עם התעקשות שהציגו הדרג הצבאי והפוליטי להישאר בצירים פילדלפי, שבין רצועת עזה למצרים, וציר נתיב העשרה שמחלק את הרצועה לשני חלקים, צפון ודרום, בנוסף למעבר רפיח. משמעות הדבר היא שהאפשרות לפלישה מחודשת לרצועה עדיין קיימת. בנוסף, המשך הפעולות הצבאיות "המקומיות" כפי שהן מוגדרות בישראל, לא יאפשר את חזרת הפליטים הפלסטינים לאזוריהם עקב ההפצצות האפשריות על אזרחים. מצד שני, הסתמכות הכיבוש על אסטרטגיית "לא הפסקת אש, ולא מלחמה" עשויה להיות הפתרון האולטימטיבי עבורו בנסיבות הללו. הפסקת התשה של כוחותיו ברצועה בנוסף לספיגת הזעם בחזית הפנימית, נמצאות בראש סדר העדיפויות של נתניהו. בעוד התמרון הפוליטי להרוויח זמן נוסף עד לאחר הביקור המתוכנן של נתניהו בקונגרס האמריקאי באמצע החודש הנוכחי, גם מחייב רגיעה. מנגד, ניצחון הנשיא האמריקאי לשעבר דונלד טראמפ במרוץ לנשיאות בעוד מספר חודשים, עשוי לערבב את הקלפים ולהביא לתחייה מחודשת של ההסלמה עקב האור הירוק שייתן האחרון. במצב זה, כל מה שמציעים המתווכים הוא תמרון פוליטי שלא יצליח להטעות את תנועות ההתנגדות בחזיתות הסיוע.

החוקר במכון הישראלי למחקרי ביטחון לאומי ובמכון מסגב, פרופסור קובי מיכאל, מציין בהקשר זה כי "התקפת חיזבאללה על ישראל ב-4 ביולי (כתגובה לחיסול מפקד יחידת עזיז השהיד מוחמד נאסר) היא חלק מ'דיפלומטיה תנועתית'." הוא מוסיף כי "הארגון חוזר שוב ושוב על כך שיעצור את ההתקפות אם ישראל תסכים להפסקת אש, ויגביר אותן אם ישראל תגיב... בצורה מסוימת, ישראל נמצאת בידיו של חיזבאללה."

מיכאל סבור כי "ישראל אינה מעוניינת להרחיב את המלחמה. עם זאת, אם נשאיר את הדברים כפי שהם, איראן ושלוחיה ימשיכו במלחמת ההתשה הזו, בניסיון להתיש את הכוחות הצבאיים של ישראל, את הכלכלה והחברה ואת המורל." הוא מוסיף, "לצערי, הם עושים עבודה מצוינת. אנו צריכים לשנות את כללי המשחק, והכי טוב לעשות זאת מוקדם ככל האפשר."

ה"דיפלומטיה התנועתית" מאחדת את תנועות ציר ההתנגדות מבחינת העקרונות בקבלת ההחלטות. התקיפות, תזמונן, עוצמתן והגדרת תקרותיהן בכל שלב, חשפו את רמת התיאום בין מקבלי ההחלטות בהן. זה לא מוגבל לבירות - טהראן, ביירות, בגדאד וצנעא - אלא גם לעזה שלא נותקה מהן מאז היום הראשון למלחמה. לפיכך, כל הנוגע לכללי העימות ב"שלב השלישי" של המלחמה הישראלית ברצועה, יהיה החלטה משותפת בנוגע להפחתת ההסלמה או לא. השאלה בצד השני היא מהן האופציות של נתניהו על השולחן, אם "השלב השלישי" ייכשל בהפחתת ההסלמה בחזיתות הסיוע. האם הוא יחזור לנרטיב "השלב השני" של "מלחמה עד להשגת הניצחון והשבת השבויים?"