ברגע היסטורי שבו כוחות העוצמה מול החולשה, הניצחון מול ההפסד, והחלום מול המציאות נפגשים, עזה יוצאת מתוך ההריסות ומכריזה לעולם שלא הובסה – אלא ניצחה. ניצחה בכוחה, בעמידתה האיתנה וביכולתה להפוך טרגדיה לאפוס. היא ניצחה משום שהאמינה שהצדק בלתי ניתן להבסה, ושעיוות, גם אם יאריך ימים, סופו להיעלם.
לאחר 15 חודשי לחימה אינטנסיביים, שבהם הוטלו אלפי טונות של פצצות על עזה והרסו כמעט כל דבר, ישראל נאלצת להכיר בכישלונה המהדהד. העיתונאי הישראלי עמיחי אתאלי סיכם זאת בחדות: "אחרי מלחמה שנמשכה 15 חודשים ושילמנו עליה מחירים בלתי נתפסים, אנחנו לא המנצחים."
כישלונו של איתמר בן גביר, מהבולטים בימין הקיצוני, מסמל את כישלון המדיניות הישראלית. בן גביר, ששם את מבטחו בכוח מופרז ובמדיניות אלימה כדי להשיג "ביטחון", מוצא את עצמו עוזב את הממשלה. משימתו האחרונה כשר לביטחון לאומי – פיקוח על שחרור אסירים פלסטינים – מסמלת את תבוסתו האישית ואת כישלון מדיניותו.
תמונות מעזה מראות כוחות חמאס צועדים ברחובות עם ציודם הצבאי בליווי קריאות תמיכה מההמונים, מה שמעיד שחמאס יצאה מהלחימה חזקה ומאורגנת יותר. העיתונאי הישראלי גיא בכור מתאר זאת בתדהמה: "כוחות חמאס, עם מדים חדשים, רכבים נוצצים ובתים עומדים. אולי לא הייתה מלחמה, אלא שקר?"
עסקת חילופי השבויים לא הייתה רגע חולף אלא מסר של כוח ושליטה. חמאס הצליחה לא רק לשמור על השבויים, אלא גם לנהל משא ומתן שהוביל להישגים משמעותיים.
ברחובות ישראל ניכרים זעם ותסכול. הציבור תוהה: איך חמאס הצליחה לשקם את עצמה במהירות כזו, וכיצד ישראל נכשלה בהשגת מטרותיה למרות ההרס הנרחב שגרמה.
עזה לימדה את העולם שיעור חדש בעמידות ובהתנגדות. היא הוכיחה שהרצון לחירות חזק מכל עוצמה צבאית.
סופר: אל-חנאדק