מסמכים חושפים את אסטרטגיית המנהרות של חמאס

עיתון הניו יורק טיימס האמריקאי הכין תחקיר תחת הכותרת: "תנועה בחושך: מסמכי חמאס חושפים את אסטרטגיית מלחמת המנהרות", בו חשף העיתון כי קיבל לידיו מסמכים מהצבא הישראלי הטוענים כי הם מכילים את התכניות של חמאס לסוג זה של מלחמה (מתחת לאדמה).

הטקסט:

המדריך של חמאס ללחימה תת-קרקעית מתאר, בפירוט מדוקדק, כיצד לנווט בחושך, לנוע בחשאי מתחת לעזה ולירות בנשק אוטומטי במקומות צפופים להשגת קטלניות מרבית.
המפקדים בשדה הקרב אף קיבלו הנחיות למדוד, עד השנייה, את הזמן שנדרש ללוחמיהם לנוע בין נקודות שונות מתחת לקרקע.
המדריך משנת 2019, שהוחרם על ידי כוחות ישראליים ונבדק על ידי הניו יורק טיימס, היה חלק ממאמץ רב שנים של חמאס, הרבה לפני התקיפה ב-7 באוקטובר והמלחמה הנוכחית עם ישראל, לבנות מבצע צבאי תת-קרקעי שיכול לעמוד בפני מתקפות ממושכות ולהאט את כוחות הקרקע הישראליים בתוך המנהרות החשוכות.
רק שנה לפני התקיפה על ישראל, אישר יחיא סינוואר, מנהיג חמאס ברצועת עזה, הוצאה של 225,000 דולר להתקנת דלתות פיצוץ שיגנו על רשת המנהרות של המיליציה מפני תקיפות אוויריות ומתקפות קרקעיות.
מסמך האישור ציין כי מפקדי חטיבות של חמאס סקרו את המנהרות מתחת לעזה וזיהו מקומות קריטיים מתחת לקרקע ובשטח שזקוקים לביצורים.
הרשומות, יחד עם ראיונות עם מומחים ומפקדים ישראלים, מסייעות להסביר מדוע, כמעט שנה לתוך המלחמה, ישראל מתקשה להשיג את מטרתה לפירוק חמאס.
גורמים ישראליים חיפשו ופירקו במשך שנים מנהרות שחמאס יכול היה להשתמש בהן כדי להסתנן לישראל ולבצע התקפות. אבל הערכת רשת המנהרות מתחת לעזה לא הייתה עדיפות, אמר גורם ישראלי בכיר, כי פלישה ומלחמה כוללת שם נראו בלתי סבירות.
כל הזמן הזה, כעת מבינים גורמים רשמיים, חמאס התכונן בדיוק לעימות כזה.
ללא המנהרות, אומרים מומחים, לחמאס לא הייתה סיכוי מול הצבא הישראלי העדיף בהרבה.
המדריך ללחימה תת-קרקעית מכיל הוראות כיצד להסוות פתחים של מנהרות, למצוא אותם בעזרת מצפנים או GPS, להיכנס במהירות ולנוע ביעילות.
״בזמן תנועה בחושך בתוך המנהרה, הלוחם צריך להשתמש במשקפי ראיית לילה המצוידים באינפרא אדום״, נכתב במסמך שנכתב בערבית. הנשק צריך להיות מכוון לאוטומטי ולהיות משוגר מהכתף. ״סוג זה של ירי יעיל כי המנהרה צרה, כך שהיריות מכוונות לאזורי ההרג בחלק העליון של גוף האדם.״
גורמים ישראליים ידעו לפני המלחמה שלחמאס יש רשת מנהרות נרחבת, אך היא התבררה כיותר מתוחכמת ומקיפה ממה שהבינו.
בתחילת המלחמה, הם העריכו שהיא נמשכת לאורך כ-250 מיילים. כעת הם מאמינים שהיא ארוכה פי שניים.

והם ממשיכים לגלות מנהרות חדשות. רק בשבוע שעבר, חילצו קומנדו ישראלים אזרח בדואי ישראלי שנמצא לבד במבוך תת-קרקעי. הממשלה הודיעה ביום ראשון שנמצאו שישה בני ערובה מתים במנהרה אחרת.
מר סינוואר, המטרה הכי גבוהה של ישראל, חשוד בניהול המלחמה ובהתחמקות מלכידה מתוך מנהרה.
הרשומות מראות כיצד שני הצדדים נאלצו להתאים את הטקטיקות שלהם במלחמה. בדיוק כפי שישראל לא העריכה נכון את המנהרות, חמאס התכונן לקרבות תת-קרקעיים שלא התגשמו. ישראל הייתה מהססת, במיוחד בתחילת המלחמה, לשלוח חיילים מתחת לאדמה שם ייתכן שייתקלו בלחימה. חמאס בעיקר תקף חיילים סמוך לפתחי מנהרות, תוך הימנעות מעימותים ישירים.
זה השאיר לחמאס להשתמש במנהרות כדי לבצע התקפות פגע וברח מעל הקרקע, להתחבא מפני כוחות ישראליים ולפוצץ מטענים באמצעות חיישנים מרחוק ומצלמות נסתרות, לפי גורמים בצבא הישראלי ובדיקת תמונות וסרטונים מהקרב.
התמרונים האלה האטו את התקיפה של ישראל, אך הצבא שלה עדיין חיסל את שורות חמאס, גרש אותם ממעוזים ואילץ אותם לנטוש חלקים נרחבים מרשת המנהרות שבנו בעמל רב.
חברי הצבא הישראלי גילו את המסמך על לחימת המנהרות במחוז זיתון שבעיר עזה בנובמבר, אמרו גורמים רשמיים. מכתב ממר סינוואר למפקד צבאי נמצא באותו חודש מדרום לעיר. המסמכים הועברו לניו יורק טיימס על ידי גורמים בצבא הישראלי.

דובר צבאי אמר כי ״העובדה שחמאס מתחבא במנהרות ומנהל חלק ניכר מהלחימה משם מאריך את המלחמה.״ בכיר בחמאס סירב להגיב על אסטרטגיית המנהרות.
הסימונים על המסמכים עקביים עם חומרים אחרים של חמאס שנחשפו או שנבדקו על ידי הניו יורק טיימס. וחיילים ישראליים תיארו פרטים, כמו פתחים מוסווים של מנהרות ודלתות פיצוץ שהותקנו לאחרונה, שמתאימים למסמכים של חמאס. המסמכים גם מתארים את השימוש בגלאי גז ומשקפי ראיית לילה, ציוד שצה״ל מצא בתוך מנהרות.
״אסטרטגיית הלחימה של חמאס מבוססת על טקטיקות תת-קרקעיות,״ אמר תמיר היימן, ראש המודיעין הצבאי לשעבר של ישראל. ״זוהי אחת הסיבות העיקריות לכך שהצליחו להחזיק מעמד מול צה״ל עד כה.״
מאז שהמלחמה התחילה, הרבה נחשף על רשת תת-קרקעית זו, שנקראה ״המטרו של עזה״. חמאס משתמש במנהרות פשוטות כדי לבצע התקפות. המדריך ללחימה מתאר כיצד אנשים צריכים לנוע במעברים צרים אלה בחשכה: עם יד אחת על הקיר והשנייה על הלוחם מלפנים.
מנהרות אחרות הן מרכזי פיקוד ושליטה מתוחכמים או עורקים המחברים מפעלי נשק תת-קרקעיים למתקני אחסון - מסתירים את כל תשתית הצבא של חמאס. במקרים מסוימים, חמאס השתמש בפאנלים סולאריים שהותקנו על גגות בתים פרטיים כדי לספק חשמל מתחת לאדמה.
חלק מהמנהרות משמשות גם כמרכזי תקשורת. בחורף האחרון, כוחות ישראליים גילו מערכת טלפונים של נוקיה מתחת למטה סוכנות האו"ם לפליטים פלסטיניים.
מערכות נוקיה כאלה מספקות שירותי קול ונתונים, לפי המדריך שנמצא בידי הניו יורק טיימס, וייתכן שתפקדו כלוח בקרה לרשת תקשורת תת-קרקעית. אבל הפונקציות דורשות חומרה נוספת ולא ברור אילו יכולות היו לחמאס.

חמאס ידוע כי הוא מחזיק בני ערובה ישראליים מתחת לאדמה, ולכן כל מנהרה צריכה להיבדק ולהתפנות, אומרים גורמים ישראליים.
השמדת חלק במנהרה עשויה לקחת עשרות חיילים כ-10 שעות, לדברי קצין בכיר בצה״ל שמומחה בלחימה במנהרות. בשנה שעברה, הצבא הישראלי גילה מנהרה בעומק של 250 רגלים - גובה של כ-25 קומות. הצבא אמר שלקח חודשים להשמיד אותה.
״אני לא יכולה להמעיט בכך בשום צורה. המנהרות משפיעות על קצב הפעולות,״ אמרה דפנה רישמון-ברק, מומחית ללחימה במנהרות באוניברסיטת רייכמן בישראל. ״אתה לא יכול להתקדם. אתה לא יכול לאבטח את השטח.״
״אתה מתמודד עם שתי מלחמות,״ היא הוסיפה. ״אחת על פני השטח ואחת מתחתיו.״

קצין בכיר ביחידת המבצעים המיוחדים של ישראל, כמו אחרים, דיבר בתנאי של אנונימיות כי לא היה מורשה לדבר על פעולות צבאיות בפומבי, אמר כי כאשר חיילים התקרבו למנהרות, חמאס לפעמים פוצץ את התקרות, גרם לקריסות חפצים שחסמו את הדרך.
גורם בצבא הישראלי אמר כי ייתכן שייקח שנים להשמיד את כל רשת המנהרות.
ההנהגה הצבאית של ישראל הפכה את המנהרות למטרה העיקרית שלה. אך הקמפיין גבה מחיר כבד מהאוכלוסייה הפלסטינית האזרחית. רבות מהמנהרות זוחלות מתחת לאזורים מאוכלסים בצפיפות. צה"ל פרסם סרטונים של הצבא שהורס מנהרות עם יותר מ-16 טון חומרי נפץ לכל קילומטר.
הצבא הישראלי מעריך כי לחמאס עולה כ-300,000 דולר לבנות מנהרה פשוטה באורך חצי מייל. רישמון-ברק אמרה כי המכתב של סינוואר הדגיש את העלות והתחכום שמאחורי המאמץ.
המכתב נכתב למוחמד דף, המפקד הצבאי של הקבוצה, שלפי ההערכות היה אחד המתכננים של התקיפה ב-7 באוקטובר. לא ברור מתי השלים חמאס את סקירת הביצורים במנהרות או האם נעשתה בהקשר לתכנון ההתקפה. סינוואר כתב כי ״החטיבות יקבלו את הכסף בהתאם לרמת החשיבות והצורך.״
המכתב עשוי להצביע על המקומות שבהם הצוות ציפה לקרב הקשה ביותר. סינוואר אישר את הסכום הגבוה ביותר לדלתות בצפון עזה ובחאן יונס. ואכן, חלק מהלחימה הכבדה ביותר במלחמה התרחשה באזורים אלו.
״מערכת המנהרות של חמאס הייתה אלמנט חיוני, אם לא קיומי, בתוכנית הקרב המקורית שלהם,״ אמר ראלף פ. גוף, בכיר לשעבר בסי.איי.איי ששירת במזרח התיכון.
לא ברור מתי חמאס התחיל להשתמש בדלתות, אך רישמון-ברק אמרה שההסתמכות הכבדה של הקבוצה עליהן היא חדשה. היא לא הייתה מודעת לכך שחמאס השתמש בהן במהלך מלחמה ב-2014 עם ישראל.
דלתות הפיצוץ אוטמות מקטעי מנהרות זו מזו ומהשטח החיצוני, מגנות מפני פצצות ופריצות. הן גם מקשות על הצבא להשתמש ברחפנים כדי לבדוק ולמפות מנהרות.
הצבא הישראלי נתקל שוב ושוב בדלתות הפיצוץ בעת פינוי המנהרות. למרות הטקטיקות המתוארות במדריך ללחימה במנהרות, לאחר שהדלתות נפרצו, גורמים ישראליים אומרים, לעיתים רחוקות מוצאים חיילים ישראליים לוחמים של חמאס מאחוריהם. הם נסוגו, מה שמשקף אסטרטגיית תקיפה ונסיגה שהפכה לנפוצה.