המשבר הכלכלי: קריאות לסגירת משרדי ממשלה

החל מהיום הראשון למלחמה עסקה התעמולה הישראלית בגיוס הישגים בחזיתות ובהפצת הרעיון של "ניצחון מוחלט", כשהיא מסתייעת בהצהרות ראש הממשלה, שאינו חוסך מאמצים להוליך שולל את חזיתו הפנימית בכך ש"המצב בשליטה". מציאות זו אינה חלה על המצב הכלכלי, שכן עליית המחירים ופיטורי האזרחים מעבודתם, ולאחר מכן הורדת הדירוג האשראי והמשבר בתקציב, הם משברים שלא ניתן להסתיר באמצעות הצהרות של בכירים, במיוחד לאחר שההערכות הצביעו על כך שההפסדים הכלכליים בישות הגיעו לכ-70 מיליארד דולר והם במגמת עלייה מתמדת.

סוכנות הדירוג העולמית "פיץ'" הודיעה על הורדת דירוג האשראי של ישראל, עם ציפיות שמגמת הדירוג תמשיך להיות שלילית גם בעתיד. בכך, הצטרפה פיץ' לשתי סוכנויות דירוג אחרות, מודיס וסטנדרד אנד פורס, שכבר הורידו את דירוג ישראל לראשונה בתולדות ישראל.

בהודעת פיץ' נאמר שאחד הגורמים החשובים בהחלטתה להוריד את דירוג האשראי הוא כישלון הממשלה בקבלת החלטות כלכליות ו"הקיטוב הפוליטי והשיקולים הנובעים מצורכי הקואליציה שעלולים להוות סיכון לתחזיות החברה". הסיבה לצעד זה היא המלחמה הישראלית ברצועת עזה, שלדברי החברה עשויה להימשך עד שנת 2025, מספר שיגדיל את הוצאות התקציב הביטחוני הישראלי בנוסף לחששותיה ממלחמה אזורית.

תגובות חזקות להורדת דירוג האשראי במערכת הפוליטית והמסחרית: "נתניהו וסמוטריץ' הורסים במכוון את מוניטין הכלכלה הישראלית, גמישותה ורמת החיים של אזרחי המדינה", זו תמצית מה שהחליפו ביניהם מתנחלים פעילים ברשתות החברתיות. בעוד ראש המחנה הממלכתי, בני גנץ, ציין כי "כשאמרנו לראש הממשלה ולשר האוצר שיש לבצע שינוי משמעותי בתקציב, הם לא היו מוכנים אפילו לסגור את המשרדים הממשלתיים הלא נחוצים ולהפסיק את מימון הקואליציה". הוא הוסיף, "ראינו את תוצאות העדפת השיקולים הפוליטיים על פני השיקולים הלאומיים אתמול בהורדת דירוג האשראי, ולצערנו כולנו נשלם את המחיר...לאחר שנחליף את הממשלה, נשקם גם את הכלכלה הישראלית".

גם יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד התייחס לכך ואמר כי "הורדת דירוג האשראי של ישראל נראית כמו משהו טכני, זה לא כך. זה יעלה לנו. המעמד הבינוני בישראל ירגיש את זה בכיסיו. המחירים הבלתי נסבלים יעלו עוד. המדינה תשלם ריביות גבוהות יותר. סוכנויות הדירוג אומרות לנו: הכלכלה הישראלית לא מתנהלת. הממשלה לא יודעת מה היא עושה. המלחמה ארוכה מדי ויקרה, והעדיפויות מעוותות". הוא דרש "לסגור לא פחות מ-12 משרדי ממשלה מיותרים, לבטל את כספי הקואליציה, ולחזק את מנועי הצמיחה במקום לתמוך באנשים שלא עובדים, ולהציג תקציב מאוזן ואחראי שעונה על צורכי הכלכלה ולא על צורכי הפוליטיקאים".

חבר הכנסת ולדימיר בליאק ציין כי "הוצאות הריבית יגדלו לישראל בלפחות 5 מיליארד שקל לעומת שנת 2023, ובשנה הבאה ב-8-9 מיליארד שקל, ובשנת 2026 ב-12-14 מיליארד שקל. על חשבון החינוך, הבריאות, הרווחה והתשתיות. כבר היום, נסחרות אג"ח מדינת ישראל ברמת BBB, מה שמשקף את האפשרות המעשית להורדות דירוג נוספות בשבועות הקרובים.

לפי נתוני משרד האוצר, בחודש יולי היה גירעון מצטבר במשך 12 חודשים של 8.1% מהתמ"ג, לעומת 7.7% מהתמ"ג בחודש הקודם. לפי התקציב המתוקן לשנת 2024, עומד תקרת הגירעון על 6.6% מהתמ"ג.

על פי הדו"ח של המשרד, שיעור הגידול בהוצאות הממשלה עומד על כ-33%. עלויות המלחמה מאז תחילת השנה הוערכו בכ-63.5 מיליארד שקל, ומאז פרוץ המלחמה עומדות על כ-88.4 מיליארד שקל, כאשר 15.5 מיליארד שקל שולמו עד כה מקרן הפיצויים.