הסיכון למלחמה כוללת בין ישראל ללבנון

העיתון וושינגטון פוסט דיווח כי צבא ישראל השלים את הכנותיו למבצע קרקעי נרחב בלבנון. כלי התקשורת הישראליים ציטטו בכירים ישראליים שאמרו כי היעדים הצבאיים נקבעו והם ממתינים לאישור הקבינט. שר האנרגיה והתשתיות הישראלי, אלי כהן, הצהיר כי "לבנון צריכה להישרף", מה שמשקף את עוצמת ההסלמה בתקשורת והאיומים, זאת בעקבות תקרית מג'דל שמס שחזבאללה הכחיש אחריות עליה. דו"חות CNN הצביעו על כך שהטיל עשוי להיות תוצאה של תקלה טכנית במערכת כיפת ברזל הישראלית.

 דיווח של אקסיוס ציין כי בכיר אמריקאי הזהיר את שר הביטחון הישראלי יואב גלנט כי כל תקיפה בביירות עלולה להוציא את המצב מכלל שליטה. לפי דיווח של העיתון וול סטריט ג'ורנל, מרכזי הבריאות בצפון הארץ נערכים למלחמה שעלולה להיות חמורה יותר מהמלחמה המתנהלת עם חמאס. חזבאללה מחזיק בארסנל גדול של נשק מתקדם, מה שהופך אותו ליריב קשה בכל עימות אפשרי. בנוסף, צה"ל סובל ממחסור בטנקים ובציוד עקב הפגיעות הרבות במלחמה בעזה, לפי העיתון ידיעות אחרונות.

 ספקות לגבי המטרה האמיתית של המתקפה

בלבנון נפוצות תאוריות שמייחסות את הטרגדיה במג'דל שמס להיותה מלכודת ישראלית לעורר מלחמה רחבת היקף עם לבנון. נראה שמטרתו של נתניהו היא לגרור את ארצות הברית לעימות צבאי ישיר עם חזבאללה. צעד זה עשוי:

לחזק את מעמד המדינה באזור על ידי החלשת חזבאללה, שנחשב לאחת הכוחות המובילים המתנגדים לישראל ומהווה איום אמיתי וגדול.

להשיג הישגים פוליטיים פנימיים עבור נתניהו, שמתמודד עם אתגרים פוליטיים פנימיים רבים.

 השיטות והטקטיקות

נתניהו מסתמך על טקטיקות דומות לאלה שבהן השתמשה ישראל באירועים רבים שעברו זיוף כדי להאשים את הערבים דרך תחנות העוינות כלפי ישראל. דוגמה לכך היא ספינת USS Liberty: ביוני 1967, ישראל תקפה את הספינה האמריקאית (USS Liberty) במהלך מלחמת ששת הימים, מבלי שיש לה סימן ישראלי על המטוסים התוקפים כדי להאשים את מצרים, וכתוצאה מכך נהרגו 34 חיילים אמריקאים. לאחר חשיפת המקרה טענה ישראל כי התקיפה הייתה טעות, אך חוקרים רבים מצביעים על כך שהתקיפה הייתה מכוונת כדי לדחוף את ארצות הברית להיכנס למלחמה נגד המדינות הערביות.

בצל המתיחות הגוברת בין ישראל לחזבאללה, גוברים החששות ממלחמה כוללת שעלולה לכלול פלישה קרקעית ישראלית לדרום לבנון ומתקפות טילים מסיביות של חזבאללה על צפון ישראל. חזבאללה מחזיק בארסנל גדול של נשק מתקדם, כולל טילים ארוכי טווח ומל"טים, מה שהופך אותו ליריב קשה, וכן רוח לחימה גבוהה. מצד שני, צה"ל סובל ממחסור בציוד ובטנקים לאחר מלחמה ממושכת בעזה, מה שמגביר את חששות ההנהגה הישראלית לגבי יכולתה להתמודד עם ההתנגדות במקרה של סכסוך כולל. אזהרות בכירים ישראליים מפני פלישה קרקעית משקפות פחד זה, כשהם נערכים לאפשרות של אבדות כבדות בשורותיהם ובתשתיות. בעוד הצדדים מנסים להימנע מהסלמה גדולה, נותרת אפשרות לטעות או שיקול דעת מוטעה, מה שעלול להצית מלחמה רחבת היקף שתגרור עימה כוחות אזוריים נוספים, לפי ניתוחים ודיווחים שונים ממקורות בינלאומיים.

 נראה שנתניהו משתמש באסטרטגיה מחושבת לשלב את ארצות הברית בסכסוכים האזוריים שלו. תוך שימוש באירועים ביטחוניים והטעיה תקשורתית, הוא מנסה לצייר את חזבאללה כאיום ישיר שארצות הברית חייבת להתמודד עימו. אסטרטגיה זו, על אף דמיונה לטקטיקות העבר, עלולה לשים את האזור על סף תהום ועימות חדש שעשוי להיות לו השלכות חמורות על המדינה הזמנית, במיוחד כאשר ציר ההתנגדות מתכונן למכת תגמול ישירה על ישראל בשל התוקפנות הישראלית כלפי איראן, עיראק ולבנון והריגת המנהיג איסמעיל הנייה והמנהיג מר פואד שכר.