הומוסקסואליות היא פרויקט פוליטי אמריקאי

לצורך התרחבות ושליטה, ארצות הברית מאמצת אסטרטגיה של אספקת דמוקרטיות לעמי העולם. הדמוקרטיה במובן האמריקאי אינה מוגבלת למושג הפוליטי של ממשל, אלא משתרעת למעשה לכלול חופש מוחלט של הפרט, לא רק בתוך ארצות הברית אלא מחוץ לכל מדינות העולם, וזו המשמעות של דמוקרטיה ליברלית. חופש הפרט הוא אחד מעמודי התווך של הדמוקרטיה האמריקאית, שבו הומוסקסואליות היא זכות אדם טהורה, שיש לתת לה מתקנים פוליטיים וזכויות אדם כדי להמשיך ולהתפשט כפי שהיא צריכה להיות.

ארצות הברית עושה מאמצים פוליטיים וזכויות אדם כדי להכשיר הומוסקסואליות, ומתייחסת להומוסקסואלים כאל קבוצה מדוכאת הזקוקה לתמיכת חברי החברה, כמזכ"ל האו"ם, אנטוניו גוטרש, אמר: "כל עוד אנשים נתונים להפללה, אפליה ואלימות על בסיס הנטייה המינית שלהם, הזהות המגדרית והמאפיינים המיניים שלהם, עלינו להכפיל את מאמצינו לסיים את ההפרות הללו. מנגנוני זכויות האדם של האו"ם הביעו דאגה מהפרות אלה מאז תחילת שנות התשעים. מנגנונים אלה כוללים גופי אמנה שהוקמו כדי לפקח על ציות המדינה לאמנות זכויות אדם בינלאומיות ולדווח מיוחד. "אם אין חוקים המגנים על זכויותיהם של הומוסקסואלים בארצות הברית, זה משום שלפי האו"ם, מדינות מחויבות על פי חוק זכויות האדם הבינלאומי ועל פי ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם להגן על הזכויות שהן נהנות מהן".

כיצד ניתן לקרוא את תגובת ארה"ב להגנה על הומוסקסואליות כפרויקט פוליטי؟

תקינות פוליטית אמריקאית

תקינות פוליטית מוגדרת כ"שימוש בשפה כדי לתאר מדיניות או פעולות שנמנעות או סובלות את הכמות הקטנה ביותר של התעללות, במיוחד כאשר מתארים קבוצות בחברה עם שיקולים ספציפיים של גזע, מין, תרבות או נטייה מינית". תקינות פוליטית משמשת ככלי להכפלת אוצר מילים אלטרנטיבי למושגים מסוימים, אשר לעתים קרובות יש ממד סמכותי בהטלת מושג בפורמט מסוים, מה שהופך את זה בלתי אפשרי לדון בו. בהקשר זה, החלפת המונח "אנומליה", המתאר במדויק את הטבע הקוסמי של הפרת חוק ההזדווגות האנושית, עם המונח "הומוסקסואליות" יכולה להתפרש כבעלת הנחות פוליטיות והשפעתה על המציאות החברתית, במיוחד ביצירת משיכה של דעות והסטת ערכים חדשים לחברות שמרניות. הדבר אושר על ידי הסמכות המוסרית של המערב והצורך של כולם לציית תחת אוהל התקינות הפוליטית/מוסרית המערבית. תקינות פוליטית היא המעוז האחרון של ההגמוניה האמריקאית, שכן כוחו של הדולר ככלי כפייה הולך ופוחת.

כופה ערכים כדי לשמר חיוניות ליברלית

ארצות הברית מחזיקה בהבטחה לערכים ליברליים שמובילים כיום את ההומוסקסואליות, למרות שהיא יודעת שהם הורסים חברות יציבות בהיעדר דמוקרטיות חלופיות. הטלת ערכים ליברליים על עמי העולם אינה יכולה אפוא להיקרא כתומכת בחירויות הפרט, בהינתן הבדלים אידיאולוגיים ותרבותיים, משום שאותו חופש מופר כאשר פרטיותו אינה מכובדת בחברה. זו הסיבה מדוע הפרשנות של יצירה ותמיכה של ערכים ליברליים מסוימים משרתת אך ורק את הסדר הליברלי, אשר שואב את הלגיטימיות שלו מערכים אלה הן בארצות הברית והן בחו"ל. אתגר נוסף העומד בפני הסדר הליברלי הוא מאזן הכוחות המשתנה בעולם והרב-קוטביות עם מערכות אינטלקטואליות ותרבותיות שונות. בספרו "The Great Illusion: Liberal Dreams and International Reality", מתאר ג'ון מירשימר את ההגמוניה הליברלית כ"אסטרטגיה שאפתנית" שבה המדינה שואפת להפוך כמה שיותר מדינות לדמוקרטיות ליברליות כמוה". אבל תפיסה זו שגויה לחלוטין, שכן "המעצמות הגדולות" נמצאות לעתים רחוקות בעמדה המאפשרת להן לקדם מדיניות חוץ ליברלית רחבה, במיוחד תחת מערכת דו קוטבית או רב קוטבית.

לנוכח אתגרים אלה, מנהיגי הסדר הליברלי מחדשים ללא הרף ערכים חדשים כדי לשמור על הסדר הזה בחיים אל מול האתגרים העומדים בפניו, במיוחד הפער האידיאולוגי בעולם ואפילו בתוך אמריקה עצמה בין מסורתיים לגלובליסטים. במילים אחרות, המשטר הליברלי מקצין את שחרור חירויות הפרט, רק כדי לטעון שהוא הבעלים הבלעדי שלהם. מכאן ניתן להסביר את קידומם של ערכים חריגים אחרים בהקשר של ליברליזציה תרבותית, כגון מין בעלי חיים וגילוי עריות.

קבוצות מיעוט מגינות עליהן

ארצות הברית פועלת כמגינה על זכויות המיעוט בעולם, על ידי יצירת מיעוט חדש. לדוגמה, בתי ספר של אונר"א המזוהים עם אונר"א מקדמים חריגות בתוכניות הלימוד בכל מרכזיהם, במיוחד בבתי ספר לילדים. שינוי זה הוא תחילת מסגור הרעיון של גזענות תחילה ולאחר מכן מגדר שני, כלומר, יצירת הבעיה משום מקום ולאחר מכן מתן פתרונות מוכנים מראש. בפועל, הזיקה הפוליטית ניכרת באסטרטגיה האמריקאית של יצירת אויבים מקומיים, כלומר יצירת אויבים משלהם על ידי משחק על הבדלים גזעיים, דתיים ועדתיים. נראה כי אסטרטגיה זו התדרדרה, והם יצאו ליצור בידול חדש ואויבים חדשים, ההומוסקסואלים. כמובן, סיווג הומוסקסואליות כמיעוט בחברה פירושו להביא הרבה אהדה ותמיכה, בטענה שהם קבוצה נרדפת ומדוכאת.

פרויקט בקרת הלידה העולמי

קידום ההומוסקסואליות מגיע במסגרת פרויקט למניעת הריון העולמי הנתמך על ידי USAID ופורום דאבוס, כמו גם דמויות מפורסמות כגון "ביל גייטס". הרעיון של אמצעי מניעה הוא לרסן את גידול האוכלוסייה בעולם, במיוחד במדינות הדרום, ולכן, התוצאה הטבעית של הומוסקסואליות תהיה בשירותו של פרויקט זה.

"הומוסקסואלים" כקבוצות לחץ על משטרים

ארצות הברית נלחמה במשטר הרוסי באמצעות "קבוצות גייז" כקבוצות לחץ על ממשלת רוסיה, אך נשיא רוסיה ולדימיר פוטין התנגד בחריפות לקבוצות אלו. בהזדמנויות רבות, "פוטין" הביע את התנגדותו להומוסקסואליות, במיוחד במהלך הפורום הבינלאומי "ולדאי" בעיר "סוצ'י" בשנת 2021. המהלך חיזק את מחויבותה של ארצו ל"ערכים רוחניים ומסורות היסטוריות" שלה עצמה ואת הצורך להתרחק מ"אי שקט חברתי ותרבותי" במערב. נשיא רוסיה תיאר את מערכת החינוך המערבית לילדים כ"ילד יכול להפוך לילדה ולהיפך" כ"רעיון מחריד וקרוב להיות פשע נגד האנושות". לכן, אין זה מפתיע כי "בית הנבחרים הרוסי (דומה) בשנת 2013 אסר תעמולה להומוסקסואליות והפלות". הוא תמיד מצביע ישירות על כך שהייחודיות והחוזק של החברה הרוסית מבוססים על העובדה ש"למדנו להתייחס זה לזה בכבוד. מה זה אומר? זה גם אומר להתייחס בכבוד ליסודות של התרבות הרוחנית המסורתית שלנו. "אני רוצה להדגיש שלכל העמים של הפדרציה הרוסית יש הגנה מוסרית פנימית נגד האובסקורנטיזם שהזכרתי".

כתוצאה מכך, המטרה האסטרטגית של ארצות הברית היא לא עוד לכפות סדר עולמי ליברלי, בהתחשב בעלייתן של מעצמות לא מערביות אחרות כמו סין ורוסיה, אשר יאפשרו את קליטת הזהויות החברתיות ודימום האידיאולוגיות הנובעות מגלובליזציה תרבותית להיפסק. זה מה שעושה אותנו, לדברי הדיפלומט האמריקני ג' סטפלטון רוי, "בתנופה מלאה בתהליך המעבר מהעולם שלאחר המלחמה הקרה שידענו בעשרים וחמש השנים האחרונות לעולם חדש ללא מעצמה הגמונית אחת". כל עמי כדור הארץ יוכלו אז להגן על ערכיהם מפני התמוססות למערכת ערכים יחידה המוטלת על ידי כוח דומיננטי, ופרקטיקות רבות שסטיות מחוקי הטבע יורחקו גם הן מרצונם של העמים, ולא על ידי הכוח הפוליטי של הסדר הליברלי.