החזית הדחויה: ניתוח אינדיקטורים למלחמה בחזית הלבנונית

כ-9 חודשים לאחר פרוץ המלחמה ברצועת עזה, עם הסלמת פעולות חיזבאללה בצפון, מוצאת עצמה ישראל מול דילמה מורכבת. הלחצים הפוליטיים והצבאיים להרחבת המלחמה ללבנון גוברים עם הסלמת העימותים בגבול, על רקע הצטברות ההפסדים שסופג צה"ל בחזית זו. העימות בין הצדדים התפתח לרמה חדשה הן מבחינת הסוג והן מבחינת הקצב, עד כי צל המלחמה מרחף באופק.

גורמי השפעה על החלטת המלחמה בלבנון:

- גורמים אינטראקטיביים: קבוצת גורמים משפיעה על קבלת החלטת "יציאה למלחמה" בלבנון, המשתנים בהתאם להתפתחות הנסיבות והאירועים, והעיקריים שבהם הם:

עסקת חילופים, הפעולה ברפיח, עמדת הציבור הישראלי, לחצי המהגרים הישראלים, התנהגות חיזבאללה, העמדה האמריקנית, שאיפות אישיות ואינטרסים פוליטיים כמו התפטרות גנץ ואיזנקוט.

- נתיבי הצטברות: ישנם גורמים רבים המשחקים תפקיד מרכזי בעיצוב נתיבי ההצטברות הדוחפים לעבר מבוי סתום אסטרטגי העלול להתחרות במבוי הסתום בדרום:

התפשטות שריפות ובליעת שטחים נרחבים, הפסדים כלכליים כבדים, התפוררות חברתית ופילוג פוליטי, שחיקה בכל הרמות והרחבת טווח העימות, עקירת חלק ניכר מתושבי הצפון וסירובם של חלקם לחזור, הסלמת תקיפות חיזבאללה והתפתחותם הדרגתית תוך שימוש בנשק חדש ותקיפת מטרות אסטרטגיות כמו גם אובדן האיזון האסטרטגי בגבול הצפוני עקב כישלון הביטחון.

- אינדיקטורים בשטח: ישנם מספר אינדיקטורים בשטח הקשורים למבצע גדול להכנת מקלטים ואספקת מים ומזון, קריאה לעוד 50,000 חיילי מילואים נוספים, חיפוש מתנדבים ללחימה דרך מודעות בקבוצות וואטסאפ, הצגת תוכניות למלחמה מוגבלת בדרום לבנון בלבד, אישור ממשלת ישראל על החלטה המאפשרת לצה"ל להגדיל את כוחות המילואים שיקראו לשירות עד 350,000 חיילי מילואים, וזאת עד סוף אוגוסט הקרוב. אש צה"ל אינה מרתיעה את חיזבאללה והמושבים מטולה וקריית שמונה הפכו לערי רפאים וזו בעיה אסטרטגית שנותרה ללא פתרון. צה"ל ערך תרגיל צבאי במסגרת הכנותיו לקרב אפשרי בגזרה הצפונית, הסלמת תקיפות חיזבאללה לכיוון מטרות אסטרטגיות, ניסיונות צבאיים מהירים לרכוש מערכות נגד רחפנים במאות מיליוני שקלים.

מגבלות ההסלמה:

ישראל אינה יכולה לצאת למלחמה בלבנון שתשיג הישג משמעותי ללא תמיכה אמריקנית, והיום אין לצה"ל את הכוחות המספיקים להביס את חיזבאללה, בנוסף:

- שחיקה ועייפות ביחידות הלוחמות.

- סבירות גבוהה לכך שמלחמה כוללת בלבנון תפתח חזיתות נוספות.

- קושי להתמודד עם רחפנים.

- ההסלמה עלולה לגרום נזק עצום לביטחון ישראל.

- אם יוחלט להרחיב את הלחימה, על ישראל לשקול תקיפת מטוסי קרב שהם נשק מרכזי המבטא את עליונותה האיכותית.

- לחץ בינלאומי למנוע הסלמה בגזרה הצפונית.

התסריטים הצפויים:

אם יושג הסכם הפסקת אש בעזה, יעמדו בפני ישראל שלושה תסריטים:

- רגיעה בגזרה הצפונית.

- פנייה של ישראל להנחת מכה גדולה לפני הפסקת האש בלבנון כדי לשמור על כבוד, כגון אפשרות חיסול של אחד ממנהיגי ההתנגדות, אך צעד זה עשוי להוביל להמשך הלחימה בהתאם לתגובה של חיזבאללה.

- הליכה למלחמה עם לבנון, וכתוצאה מכך הצתת מלחמה גדולה שלא תסתיים באזור.

אי הגעה להפסקת אש בעזה:

- שחיקה והמשך חילופי מהלומות בניסיון לגרום נזק מרבי לחיזבאללה מבלי להיגרר למלחמה רחבת היקף.

- פעולה צבאית מוגבלת מבלי להגיע למלחמה כוללת.

סיכום:

ישראל וחיזבאללה מנהלים את הקרבות ביניהם על בסיס "מי ייכנע ראשון?", ולמרות שלשניהם אין עניין במלחמה כוללת, הם עלולים להגיע לכך כתוצאה מהרחבת היקף העימות והסלמת תקיפות אסטרטגיות של אחד הצדדים. נוכח התנאים שנוצרו במלחמה בעזה, ישראל מעדיפה שלא להיכנס למלחמה רחבת היקף עם חיזבאללה, בניסיון לדחות כל החלטה להרחיק את האיום שמציב הארגון עד למועד מאוחר יותר.

עם זאת, התפתחות האירועים בצורה הסלמתית עשויה להביא את ישראל ללחץ שיוביל לשינוי בעמדתה והחלטתה, בניגוד למה שהיא, כהקדמה לפעולה כלשהי, מבלי להגיע למלחמה כוללת, במטרה להפעיל מהלומות איכותיות, עליהן יגיב חיזבאללה במהלומות מאותו סדר גודל. עם זאת, הסלמה נוספת בעימות הישיר עלולה להוביל את הצדדים למערכה שתשנה את האופן הזהיר והמחושב בו התנהלו עם הסכסוך עד כה, כתוצאה מחישוב מוטעה או הערכה שגויה או ניסיון של ישראל להוכיח את כוחה ויכולתה לרסן את ההתנגדות, במאמץ להשיג תמונת ניצחון שתסיר ממנה את הכישלון החמור שספגה בעזה. כתוצאה מכך, עלול להתעורר עימות בלתי רצוי, שעשוי ליצור דינמיקה חזקה לכיוון הסלמה מהירה שקשה מאוד לשלוט בה. אולם חיזבאללה בלבנון עשוי לראות את הגברת המבצעים של ישראל והמעבר למבצע צבאי נרחב, גם אם אינו ברמת מלחמה כוללת, כהזדמנות להשגת היעד העליון של החזית הלבנונית והוא עצירת המלחמה.