הפסדי הכלכלה הישראלית: עלויות יקרות ביותר

המלחמה ממשיכה לגרום לישראל לאבדות כלכליות נוספות ולנזקים כבדים שנגעו ברמות שונות; כלכליות, מסחריות, פיננסיות בנוסף לשווקים וענפי העבודה, במיוחד לאחר כ-תשעה חודשים מהתפרצות הקרבות. צפוי שהגירעון התקציבי של ישראל יגיע לכ-8 מיליארד דולר במהלך שנת 2024. בהתאם לכך, מטילה המלחמה משקל כבד על הכלכלה הישראלית, מה שמוביל לתשלום חשבון כבד ביותר שהוא היקר ביותר בתולדות המלחמות שניהלה; כתוצאה מהעלויות הגבוהות וההפסדים הכלכליים הישירים והעקיפים. דוח של סוכנות בלומברג גילה שההפסדים הכלכליים של ישראל בעקבות המלחמה המתמשכת בעזה במהלך שבעת החודשים האחרונים הגיעו לכ-60 מיליארד שקל (16 מיליארד דולר).

במאמר זה נעקוב אחר המצב הכלכלי בצל הדיבורים על עלייה ברמות החוב והגירעון התקציבי כמו גם על ההפסדים הכלכליים הכבדים, וההשפעות הנובעות מהשקיעה במלחמת מבול אל-אקצא.

הפסדים כלכליים:

- רזרבות מטבע חוץ: הרזרבות של מטבע החוץ צנחו בסוף אפריל בכ-5.63 מיליארד דולר והגיעו ל-208 מיליארד, כמו כן צנחו הרזרבות בכ-41% יחסית לתוצר המקומי הגולמי.

- עלות המלחמה היומית: עלות המלחמה היומית הגיעה ל-94 מיליון דולר לאחר שהייתה 270 מיליון דולר בתחילת האירועים (אוקטובר עד דצמבר 2023).

המלחמה בעזה עלתה עד כה כ-250 מיליארד שקל, בעיקר בהוצאות על תחמושת, ימי מילואים ותשלומים לעקורים.

- מיתון כלכלי וחובות ענקיים: הצמיחה הכלכלית של ישראל השנה נעה בין מיתון סמוי למיתון ממשי. שיעור הצמיחה הכלכלית בכל מדינה בעולם נמדד ביחס לשיעור הריבוי הטבעי באותה מדינה, ובישראל הוא 2% בשנה, אולי פחות מעט. לכן, כל שיעור צמיחה מעל לאפס אחוז, ופחות משיעור הריבוי, נחשב למיתון סמוי. הבנק הגדול בישראל, "הפועלים", צופה מיתון כלכלי ממשי של 1%, בעוד הבנק השני בגודלו, "לאומי", צופה צמיחה של 1.5%, שזה מיתון סמוי, אם כי הבנק מציין שהמגמות הבאות מצביעות על צפי נמוך יותר.

- גירעון תקציבי: הגירעון התקציבי הכללי התפח בסוף אפריל לכ-7% מהתוצר הכללי, כלומר 140 מיליארד שקל, שווה ערך לכ-38 מיליארד דולר. היה צפוי שהגירעון יעלה בסוף מאי לשיעור גבוה יותר, וכך היה, במהלך מאי עלה הגירעון ל-7.2%, וצפוי להגיע השנה ל-8%. הצפוי מיתון של 1.5% אם המלחמה תמשיך עד סוף 2024.

- עלות משוערת: 56 מיליארד היא העלות המשוערת של המלחמה כולל ההגנה והפיצויים, ו-40 מיליארד דולר אם תסתיים ברבע הראשון של 2024.

- ענף הבנייה: ענף הבנייה רשם הפסדים שבועיים של 644 מיליון דולר, בנוסף למחסור בכוח אדם בענף זה של כ-140 אלף עובדים.

- הכנסה לנפש: ההכנסה של הישראלים ירדה ב-20%.

- טכנולוגיה עילית: ההשקעות בענף הטכנולוגיה העילית ירדו בכ-15%.

- ירידה חדה בענף התיירות: התיירות בישראל סופגת מכות קשות המבשרות על ירידה משמעותית בהכנסותיה, לאחר סדרת ביטולים שפגעו בפעילויות התיירותיות השונות. בצפון, תעשיית התיירות המקומית כבר לא מהווה מקור תעסוקה משמעותי, הענף כמעט מת, אין תיירים זרים ואין נופשים ישראלים הנוסעים לצפון.

- ירידה בענף החקלאות: ארגונים חקלאיים מדווחים שכ-500 חקלאים עזבו את הצפון מאז תחילת המלחמה, כמו כן שריפות יער הרסו מטעים ומרעות, והאזורים המוגנים הגדולים. מוקדם עדיין לקבוע את שטח הנזק.

- ירידה בדירוג האשראי.

- החמרת יוקר המחיה: המדינה סובלת מגל עליות במחירי המזון ומוצרי הצריכה.

- עלויות אזרחיות: כל פיצוי לעקורים מהדרום והצפון, פיצויים למשפחות ההרוגים ופיצויים לפצועים, חיילים ואזרחים.

- ריבית גבוהה: הבנק המרכזי של ישראל הודיע כי ישמור על הריבית הבנקאית ברמתה, 4.5%, בנוסף לריבית בסיסית של 1.5%, כלומר 6%, והרמה תישאר כך עד ההודעה הבאה על רמת הריבית ב-8 ביולי הקרוב. הסבירות נמוכה מאוד להורדת הריבית גם במועד זה, בעקבות עליית שיעור האינפלציה (גל מחירים, יוקר המחיה).

- התרחבות החרם הכלכלי: חרם על מותגים מזון בינלאומיים, מותגי אופנה ומותגים למסחר, איסור על חברות ישראליות להשתתף בתערוכת הנשק הבינלאומית אירו-סאטורי שמתקיימת בצרפת, מה שמהווה מכה לעשרות חברות גדולות שלא יוכלו להציג את פיתוחיהן בתערוכה שחלקם הם תוצר המלחמה בעזה.

- המדינה מחויבת להוצאות מעל לתקציב: נתוני האוצר מראים כי המדינה התחייבה להוצאה של כ-600 מיליארד שקל בשנת 2025, בעוד שההוצאה המרבית המותרת לה היא 545 מיליארד שקל.

- עלות המלחמה בעזה לאחר יותר מחצי שנה: עלות המלחמה עד כה כ-60 מיליארד שקל (16 מיליארד דולר). נתוני משרד האוצר הישראלי מראים שהגירעון הפיננסי המתמשך מזה 12 חודשים, עלה ל-7% מהתוצר המקומי הגולמי החל מאפריל האחרון. הוצאות הביטחון עלו בכ-36% בשנת 2024, כאשר ההוצאות הביטחוניות מהוות כמעט שליש, בעוד שההכנסות ירדו ב-2.2% עקב ירידה בתשלומי המיסים. הבנק המרכזי של ישראל העריך שהעלות הכוללת של המלחמה בעזה צפויה להגיע ל-255 מיליארד שקל (68.4 מיליארד דולר) בתקופה שבין 2023 ל-2025.

- ערך המטבע הישראלי ירד, כאשר השקל ירד ב-0.3% מול הדולר.

המדינה רושמת את הגירעון הגדול ביותר בתקציבה, הכלכלה הישראלית התכווצה ברבע האחרון של שנת 2023 יותר מהצפוי בעקבות פגיעה בהוצאות הצרכנים, היצוא וההשקעות בשל המלחמה, מה שהחמיר את הנטל הפיננסי וגרם להורדה הראשונה בדירוג האשראי של המדינה שירד ברמה אחת ל"A2" בפברואר האחרון, ירידה זו לוותה בעליית מדדי האינפלציה וירידה בערך השקל לשפל, מה שישפיע לרעה על חיי כל ישראלי, יפתח פערים גדולים בין כלכלת המדינה לכלכלות המערב, מה שיקשה על המדינה להתנהל בזירה הבינלאומית, ומימון כל מלחמה עתידית יהיה קשה יותר עבור הממשלה ומורכב יותר.