פוריין פוליסי: המלחמה בעזה נראית שונה לחלוטין בתוך ישראל

הכתבת לענייני ביטחון לאומי ומודיעין באתר "פוריין פוליסי", איימי מק'קינון, סוקרת במאמר זה שתורגם באתר אל-חנדאק את מצב החברה הישראלית כלפי המלחמה בעזה. היא מגלה שהם שקועים במה שתיארה כ"הלם ה-7 באוקטובר", ומאשרת כי רבים מהם רואים במלחמה צורך קיומי וחושבים שיש להמשיך בה. היא מדגישה דרך הסטטיסטיקות כי הפופולריות של נתניהו וממשלתו, למרות המלחמה, לא עלתה כלל.

וזה מצביע שוב על כך שכל ההערכות והניתוחים כי ישראל וממשלתה רוצות להפסיק את המלחמה או עייפו ממנה, או רואים את המשך המלחמה כבלתי מועיל עבורם, הן הערכות לא מדויקות כלל, ההפך הוא הנכון.

הטקסט המתורגם:

יש תחושה רווחת בישראל שהזמן נעצר ב-7 באוקטובר 2023. קיבוץ כפר עזה, אחד המקומות הראשונים שתקפה חמאס באותו יום, הוא עכשיו אזור צבאי סגור וקפוא בזמן. עדיין יש סוכה ארעית שהוקמה לכבוד חג הסוכות היהודי, שנערך בשבוע שקדם ל-7 באוקטובר, עומדת בחצר אחד הבתים. ובתמונה אחרת, מופיעה קבוצת אופני ילדים מתחת לעץ.

בביתם של סיון הקיביטס ונאור חסידים, זוג צעיר בשנות העשרים לחייהם, עדיין יש כלים על מדף הייבוש ליד הכיור במטבח. ועל הקיר ליד הדלת הקדמית כתוב, בעקבות ההתקפה, "שאריות אדם על הספה".

בימים שלאחר ההתקפה, שבה זרמו אלפי חמושים בהובלת ובארגון חמאס לישראל לפנות בוקר ב-7 באוקטובר, ואנסו, עיוותו והרגו כ-1,200 איש והחזיקו 253 בני ערובה, רוב העולם התגייס לתמיכה בישראל. אנדרטאות מהאייפל ועד בית האופרה בסידני הוארו בכחול ולבן של דגל ישראל כדי להביע סולידריות עם המדינה.

שמונה חודשים לאחר מכן, חלק גדול מהאהדה הבינלאומית הפכה לגינוי כאשר ישראל פתחה במלחמה בלתי מתפשרת בעזה במאמציה לעקור את חמאס מהמובלעת החופית.

קצת יותר מקילומטר מערבה מכפר עזה, נמצאת עזה, שבה ישראל נמצאת כעת במלחמה הארוכה ביותר מאז מלחמת העצמאות ב-1948. בין הבתים השרופים בקיבוץ בבוקרו של אחד הימים בסוף מאי, היה אפשר לראות סדן שחור של עשן מעל רצועת עזה, מלווה ברעש ירי תותחים מרחוק.

שירה אברון, מנהלת המחקר בפורום המדיניות הישראלית, אמרה: "אם אתה רוצה להשוות את מה שקורה לסכסוך אחר מרחבי העולם, אז ישראל התחילה את המלחמה בשם אוקראינה, ולאחר 7 חודשים, היא הפכה לרוסיה".

נהרגו יותר מ-37,000 פלסטינים, לפי הרשויות הבריאותיות המנוהלות על ידי חמאס בעזה, שאינן מבחינות בין אזרחים ללוחמים. כ-8,000 ילדים נהרגו, לפי נתוני האו"ם, וזהו מספר נמוך מהמצופה כאשר אין ספור ילדים קבורים עדיין תחת ההריסות.

התובע של בית הדין הפלילי הבינלאומי, קארים חאן, ביקש מבית המשפט להוציא צווי מעצר נגד ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ושר הביטחון יואב גלנט, לצד בכירי חמאס, באשמת ביצוע פשעי מלחמה, כולל שימוש ברעב ככלי מלחמה. האו"ם הזהיר מפני רעב כולל בצפון רצועת עזה.

אבל למרות שישראל הולכת ומבודדת יותר ויותר, המלחמה נתפסת במונחים שונים לחלוטין בתוך המדינה, שם רבים רואים במבצע בעזה צורך קיומי.

אבנר גולוב, סגן ראש המחקר והבריתות במרכז המחקר מיינד ישראל, שבסיסו בתל אביב, אמר: "עבורנו, זו מלחמה של 'לעולם לא עוד'". והוסיף: "הדור שלי מתמודד כעת עם שאלה שלא חשבתי שאי פעם אתמודד איתה, והיא האם יכולה להיות מדינה יהודית במזרח התיכון העוין. אנחנו צריכים לוודא שהתשובה היא כן".

בעוד שהעניין העולמי מתמקד בעזה, ישראל עדיין שקועה בהלם ה-7 באוקטובר והכישלונות הביטחוניים שהותירו אלפים חסרי אונים מול התקפת חמאס. גובר החשש ששפיכות הדמים כתוצאה מההתקפה תישכח או אפילו תכופר.

ירדן גונן, שאחותו רומי גונן בת ה-23 נחטפה כבת ערובה בפסטיבל המוזיקה נובה, אמר: "אני מרגיש שאף אחד לא מאמין לנו מספיק". במדינה שבה פחות מ-10 מיליון תושבים, כמעט כולם מכירים מישהו ששרד או נהרג או נלקח כבן ערובה.

הודעות הזיכרון על 120 החטופים שעדיין בידי חמאס - שמאמינים כי כ-80 מהם עדיין בחיים - נפוצות בכל רחבי ישראל. הנוסעים שמגיעים לנמל התעופה בן גוריון בתל אביב נתקלים בתמונות החטופים על סורקי הדרכונים הביומטריים, כספומטים, ושלל מדבקות לאורך המסלול עד לביקורת הדרכונים. התקשורת מלאה במידע כואב על גורלם.

חמאס ביצעה את המהלכים שלה בזמן שישראל הייתה מעורבת במשבר הפוליטי העמוק ביותר מזה עשרות שנים בשל הצעות הרפורמה המשפטית של ממשלת נתניהו, שמבקריה חוששים שיחלישו את מערכת המשפט העצמאית במדינה. למרות שהישראלים התגייסו יחד בעקבות ההתקפה, זה לא תורגם לתמיכה גדולה יותר בנתניהו, ותסכול הולך וגובר בשל כישלון הממשלה להבטיח את שחרור החטופים או להציג מסלול מעשי לסיום המלחמה.

שמואל רוזנר, חוקר במכון למדיניות העם היהודי שבסיסו בירושלים, המבצע סקרי דעת קהל שבועיים על דעת הקהל הישראלי, אמר כי לא חלה עלייה בשיעורי התמיכה בממשלה בעקבות ה-7 באוקטובר.

הוא אמר: "לא הייתה מקרה שבו מדינה הותקפה על ידי מדינה אחרת או על ידי ארגון טרור, וההנהגה של המדינה לא השיגה אפילו זירע אחד של התקדמות בסקרים".

אבל כשזה מגיע לביקורת שמפנה הקהילה הבינלאומית, הישראלים עומדים מאוחדים ברובם, אמר דן אילוז, חבר הכנסת ממפלגת הליכוד של נתניהו וחבר בוועדת החוץ והביטחון: "לגבי רוב הנושאים שהקהילה הבינלאומית מנסה להפעיל לחץ על ישראל, הנושאים הללו לא נתפסים כפוליטיים בתוך ישראל. יש קונצנזוס עצום בתוך החברה הישראלית סביב הנושאים הללו".

סקר שערך מרכז פיו לחקר באפריל מצא שכ-40% מהישראלים סברו שהתגובה הצבאית של מדינתם בעזה הייתה נכונה, בעוד כשליש חשבו שהיא לא הלכה רחוק מספיק. הסקר הראה הבדלים חדים באופן שבו יהודים וערבים ישראלים רואים את המלחמה. כ-75% מהערבים הישראלים, המהווים כחמישית מאוכלוסיית המדינה, חשבו שהמלחמה הלכה רחוק מדי, לעומת 4% מהיהודים.

עינת וילף, חברת כנסת לשעבר ששימשה כראש מדיניות חוץ ויועצת לשמעון פרס במהלך כהונתו כסגן ראש הממשלה, אמרה: "חזרתי זה עתה מקנדה וארצות הברית, וראיתי שאפילו אנשים אינטליגנטים מאוד אימצו את התפיסה שהמלחמה בעזה היא מלחמת נתניהו". היא הוסיפה: "זה לא נכון - זו מלחמת העם שלנו".

חלק מהנתק בין התפיסות הישראליות והבינלאומיות של המלחמה, קשור לאופן שבו מוצגת המלחמה בתקשורת. מירב זונציין, אנליסטית בכירה לענייני ישראל ופלסטין בקבוצת המשבר הבינלאומית, אמרה: "התקשורת כאן (בישראל) לא מציגה את מה שקורה בעזה באותה צורה שעושה זאת התקשורת הבינלאומית. הסבל בעזה אינו גורם באופן שבו מסופרת מלחמה זו בישראל".