הסלמה בצפון... האם העימות יהפוך למלחמה רחבת היקף?

ישראל הגבירה לאחרונה את מאמציה להתמודד עם המתחים והאתגרים המתגברים באזור הצפון, תוך התמקדות בהיבטים ביטחוניים, כלכליים, מדיניים וצבאיים. מאמצים אלה עקבו בגישה עקבית המבוססת על כללי התקשרות שנקבעו מאז ה-8 באוקטובר.

בעקבות המבצע האחרון של חיזבאללה בחרפיש שהביא לנפגעים בקרב ישראלים, שרי ממשלת ישראל קראו לפעולת תגמול נגד חיזבאללה. שר מועצת המלחמה בני גנץ הפציר גם בראשי עיריית צפון ישראל להיערך למלחמה אפשרית. עיתון "ידיעות אחרונות" דיווח כי הצבא רואה בהתקפה של חיזבאללה על חרפיש התפתחות מדאיגה, שכן היא מדגימה את יכולת הנשק המדויק לעקוף הגנות אוויריות ולפגוע בצפון ישראל ללא אזהרה.

עם זאת, במהלך התקופה האחרונה הגבירו המתנחלים את תנועות המחאה נגד הממשלה ומדיניותה הנתפסת כ"כושלת". הם גם הקימו, לראשונה בתולדות הישות, את "מחנה הפליטים הגלילי". פעולה זו לוותה בביקורת מתמשכת של ראשי מתנחלים כלפי הממשלה על חוסר יכולתה להתמודד עם האיום שמציב חיזבאללה על ההתנחלויות. האתגרים הדמוגרפיים העומדים בפני ההתנחלויות מחמירים עקב ירידה חברתית ואוכלוסייתית מתמשכת בעקבות שמונה חודשים של עקירה בכפייה.

להיקף האכזבות והמתחים הוסיפו השריפות האדירות שהתרחשו בישובי הצפון בליל שני, והתפשטו לכ-10 אלף דונם. שריפות אלו נגרמו לכאורה כתוצאה מ"תקיפות של חיזבאללה באמצעות רקטות וצעדות", כפי שדווח בתקשורת העברית, שהביאו להשלכות על המתנחלים.

בעקבות האירועים האחרונים והאולטימטום של השר בני גנץ לעזוב את הממשלה עד ה-8 ביוני אלא אם ראש הממשלה נתניהו ימלא תנאים מסוימים, כמו החזרת תושבים לצפון עד ה-1 בספטמבר, המתיחות הפוליטית הסלימה הן במגזר הצבאי והן במגזר האזרחי באזור הצפון. .

בתקופה האחרונה נתניהו מתמקד בשני תחומים ספציפיים. אחד התחומים הללו פותח בעקבות "אזהרת גנץ" ונוצל גם במהלך הסכסוך הפנימי. נתניהו הדגיש מספר פעמים שיש לו תוכניות ואסטרטגיות מפתיעות להתעמת עם חיזבאללה בצפון. תחום המיקוד השני הוא המחויבות שלו להחזיר בבטחה ובבטחה את מתיישבי הצפון לבתיהם. העניין של נתניהו במצב הצפון מתיישב עם ביקורו האחרון בגבול הצפון עם לבנון,ِ שם הצהיר כי ישראל ערוכה לפעולה חזקה בחזית הצפונית. התפתחויות אלו מתרחשות על רקע הספקות הגוברים בנוגע לממשלה וליכולת של צבא ישראל לחסל את איום חיזבאללה, מתוך חשש שהצבא חסר שליטה בחזית הצפונית.

אירועים אחרונים עשויים להצביע על אפשרות של מלחמה רחבת היקף בלבנון, אך ההערכות הנוכחיות מצביעות על כך שישראל לא שוקלת כרגע פלישה יבשתית. במקום זאת, ישנה העדפה להסלמה יחסית. החלטה זו מושפעת מגורמים פנימיים וחיצוניים שונים, כאשר הסכסוך המתמשך בעזה נותר בראש סדר העדיפויות של ישראל. לא סביר שארצות הברית תאשר מבצע צבאי רחב היקף בלבנון. שר המלחמה יואב גלנט סבור כי יש לחזק את ההתנגדות לחיזבאללה, בתנאי שקרב צפוני יתרחש רק אם המאמצים הדיפלומטיים ייכשלו. גישה זו נתפסת כמחושבת ואסטרטגית.