במאמר זה שפורסם באתר "מעריף", דן אלוף המילואים הישראלי, יצחק בריק, באסון הבלתי הפיך שלדעתו יתרחש אם תפרוץ מלחמה נרחבת בחזית לבנון, שעלולה להסלים לסכסוך אזורי עם שש חזיתות.
יש לציין כי בריק ניצל למעשה את תוצאות פעולות ההתנגדות האסלאמית בלבנון כדי לחזק את תמיכתה במתנחלים הישראלים בפלסטין הכבושה. ההשוואה נעשתה כדי להוכיח שעיסוק בסכסוך רחב היקף יניב תוצאות גדולות אף יותר מהאירועים ביישובי הצפון.
אם נמשיך בכיוון הזה, לא תהיה דרך חזרה, וננווט בבטחה דרך החושך והקודר. במהלך פגישתם, ביבי הודיע לבן גפיר שההסכם עליו דיבר ביידן אינו כולל הפסקת אש. ביבי אף הבהיר לחמאס כי לא יסכימו להפסקת אש בבוא העת. בכך, ביבי מקווה שחמאס יסרב להסכם מראש.
כדי להבין את חומרת הטרגדיה העומדת בפנינו כעת, אתאר בקצרה את התוצאות הפוטנציאליות של מלחמה אזורית כוללת שאיננו ערוכים אליה, ואדגיש שעד היום לא הייתה כל הנחיה לאזרחי ישראל מוכנים לעצמם. איום המלחמה הממשמש ובא קרוב מהצפוי, ואנו נמצאים כעת בעיצומו של סכסוך שמסכן ישירות את קיומה של ישראל.
מדי יום ישגר האויב למעלה מ-3000 רקטות ומזל"טים לעבר מרכזי האוכלוסייה בישראל, בניסיון להרוס את התשתיות הלאומיות כמו תחנות מים וחשמל, מתקני אחסון דלק וגז ותשתיות תעשייתיות. זוהי האסטרטגיה הקרקעית, האווירית והימית של צבא ההגנה לישראל, והיא מהווה איום על ביטחון ארצנו.
הרס היישובים שלנו בצפון המתבצע כעת הוא זעום בהשוואה לאיום הממשמש ובא של מלחמה אזורית מקיפה המשתרעת על פני שש גזרות בו זמנית. משקיפים על ההרס בצפון יכולים לראות את חוסר ההגנה שלנו מפני הנשק של חיזבאללה, כולל רקטות, טילים ומטוסים מונחים. בנוסף, אנו לא ערוכים להתמודד עם מטח הרקטות והפגזים ששוגרו לעבר ישראל ממקורות מזרח תיכוניים שונים כמו סוריה, איראן ומיליציות פרו-איראניות בעיראק ובתימן במהלך הסכסוך האזורי.
המלחמה צפויה להתפרץ בשש גזרות: לבנון, סוריה, המיליציות הנתמכות על ידי איראן ליד גבול ירדן, יהודה ושומרון (הגדה המערבית), רצועת עזה (חמאס וג'יהאד) והקנאים הבדואים והחמושים הערבים. כאוס ברחובות. הסכם השלום עם מצרים הפך לחסר משמעות, וייתכן שגם הם יצטרפו לסכסוך. הצבא הישראלי מתמודד עם אתגרים שנלחמים במספר גזרות בו זמנית, במיוחד לאחר כישלונות במלחמה עם חמאס. עם כוחות מוגבלים וללא מילואים, קשה להם לשמור על שליטה בעזה ובמקומות אחרים.
מדינת ישראל אינה מסוגלת לקיים לחימה ממושכת במלחמה אזורית בשל מחסור בנשק ובתחמושת. שירותי הלוגיסטיקה והתחזוקה לצבא הועברו למיקור חוץ לחברות אזרחיות, וזה לא אידיאלי בזמן מלחמה. מיקור חוץ זה הביא לקשיים באספקת משאבים חיוניים לצבא כמו דלק, תחמושת, מזון, מים וחלקי חילוף. האתגרים של הצבא הישראלי בשדה הקרב נובעים מהיעדר משאבים מאוגרים ומהיעדר נהגים לוגיסטיים של מיעוטים שעלולים לחשוש מפעולות תגמול מצד קיצונים ערבים. בנוסף, אחזקת נשק הועברה לאזרחים שאינם מסוגלים לתקן ציוד פגום או הרוס בשטח האויב.
העורף הישראלי, שצפוי להיות היעד העיקרי לתקיפות רקטות של האויב, לא היה ערוך למלחמה אזורית בקנה מידה מלא. תושבי גוש דן, שממשיכים בחיי היום יום כאילו שום דבר לא בסדר, מזכירים את נוסעי הטיטאניק לפני שהתנגשה בקרחון. אני מציע שידברו עם תושבי קריית שמונה שחוו את השפעתן של פצצות חזקות בעירם. הם עשויים לקבל תובנה ולהעביר לתושבי גוש דן שההרס שהם עלולים להתמודד איתם במלחמה אזורית יהיה הרבה יותר גרוע ממה שקרית שמונה סובלת כיום.
ולמרות הכל, לא כל הקיץ הגיע לסיומו. יש לנו את הכוח לשנות את המצב, ויש לנו את הפתרונות שהציעו חמישה צוותי מומחים לכל מקבלי ההחלטות במדינה: ראש הממשלה, השרים, יו"ר בית הנבחרים, יו"ר ועדת החוץ והביטחון. , וכן השר גלנט והירצי הלוי. למרות שכולם הסכימו לפתרונות המוצעים שלנו, הם לא הצליחו לבצע יישום ממשי.
הדרך היחידה להחזיר את הדברים למסלולם היא להחליף מיידית את האחראים לכישלון ב-7 באוקטובר הן ברמה המדינית והן ברמה הצבאית ולהקים ממשלה חדשה.
מקור: יצחק בריק
סופר: חדר העריכה