מדוע נטשה ישראל את הפטריוט?

ההשפעה של מבצע הבטחה כנה, שנערך על ידי הרפובליקה האסלאמית של איראן ב-14 באפריל, עדיין מתנוססת על ישראל  וחסידיה, ארצות הברית של אמריקה, במיוחד בנוגע למערכות ההגנה האווירית, במיוחד מערכת הפטריוט.

מאמר זה, שפורסם במקור על ידי האתר הצבאי "Military Watch Magazine" ולאחר מכן תורגם על ידי אתר Khanadaq, הדגיש את החלטתה של ישראל לנטוש את מערכת ההגנה מפני הטילים שלה למרות איומים מציר ההתנגדות. המאמר ציין כי התקפות הטילים האחרונות שביצעו איראן או חיזבאללה משמשות עדות לכישלון המערכת. עוד נחשף כי אחד הפגמים הגדולים של המערכת היא נטייתה לגרום ל"אש ידידותית" במהלך פעולות יירוט, וכתוצאה מכך התמקדות בשוגג של כלי טיס ואזרחים ישראלים. המאמר התייחס להצהרות של מקורות צבא אמריקאיים המצביעים על כך ש-40% מהמטוסים שהופלו על ידי כוחות ישראליים בחודשים האחרונים זוהו בטעות כאיומים. בנוסף, ידוע כי רקטות יירוט נופלות על התנחלויות אזרחיות, מה שחושף עוד יותר את החסרונות של המערכת.

צבא ההגנה הישראלי אישר את כוונתם להפסיק את השימוש במערכות ההגנה האוויריות MIM-104 פטריוט שסופקו על ידי ארצות הברית. החלטה זו מגיעה זמן קצר לאחר מתקפת מזל"ט וטילים איראניים חסרי תקדים, כמו גם מתקפת הטילים הגדולה ביותר בתולדות ארץ ג'ו על ידי כוחות אמריקאים והקואליציה שלהם.

לפיכך, ההחלטה לפרוש חלק ניכר ממערך ההגנה האווירית של המדינה במהלך פעולות קרב אינטנסיביות, כאשר ההגנה האווירית נתונה ללחץ עצום, היא נדירה ביותר.

כמה אנליסטים ראו בכך סימן משמעותי לליקויים בביצועים של פטריוט. היסטוריית הלחימה של המשטר הייתה לוקה בחסר, ממלחמת המפרץ ועד להגנה על המרחב האווירי הסעודי מפני התקפות תימן. דאגה גדולה יותר עבור ישראל היא התקריות התכופות של המשטר של אש ידידותית.

אישור תוכניות הפרישה של פטריוט התרחש כאשר דיווחים רבים עלו על תקריות אש ידידותיות במהלך פעולות ההגנה האווירית הישראלית, שהובילו להשמדת כמות משמעותית של מל"טים ידידותיים.

לפי מקורות צבא אמריקאיים, 40% מהמטוסים שהופלו על ידי כוחות ישראליים לאחרונה היו ידידותיים. קיימת אי ודאות לגבי המידה שבה נעשה שימוש במערכות פטריוט בחודשים האחרונים, אך יש להן היסטוריה של תקריות אש ידידותיות שזכו לתשומת לב במהלך הפלישה האמריקנית לעיראק. במהלך הפלישה, טילי פטריוט נתפסו כאיום גדול על ידי טייסי חיל האוויר והצי האמריקאי בשל נטייתם לכוון למטוסים ידידותיים. הדבר הוביל לפציעות באזורי מגורים וגרם לצבא ההגנה הישראלי לראות במערכות מסוכנות יותר ממה שהן אמורות להיות.

מערכת הפטריוט הייתה בעבר חלק מרשת ההגנה האווירית של ישראל, יחד עם מערכות כיפת ברזל ואל-סחם. עם זאת, היא הוחלפה ב-David Slingshot System, שפותחה על ידי ריית'און ורפאל הישראלית. למערכת החדשה יש מפרט טוב יותר מזה של הפטריוט ופינלנד הוציאה עבורה את ההזמנה הזרה הראשונה ב-2023, לשימוש עם מטוסי ה-F-35 שלהם.

מאפיין משמעותי של המערכת החדשה הוא השימוש בטילי Stunner מונחי קצה דו-מצביים, כאשר אחד מהם פורס חיפושים באמצעות מערך מכ"ם פעיל של מערך סרוק אלקטרוני והשני משתמש בהדמיית אינפרא אדום. שני המחפשים יכולים לכוון את הטיל לעבר המטרה שלו, ולהקטין באופן משמעותי את הסבירות שהמטרה תחמוק או תתקע את הטיל במהלך ההתקרבות.

למרות שמערכת הקלע של דאווד מהווה תחליף פוטנציאלי לטילי הפטריוט, עדיין צפויות ההגנה הישראלית להסתמך על הפטריוטים בשל הנפח הרב של טילים וכלי טיס שהם עלולים להתמודד איתם בסכסוך עם איראן או חיזבאללה. הארסנל הנוכחי של טילי קרקע-אוויר נחשב לא מספיק כדי ליירט התקפות של יריבים אלה, וההחלטה להשעות את השימוש בטילי פטריוט נתפסת כחריגה. החלטה זו עשויה להיות קשורה לחששות לגבי ביצועי מערכת הפטריוט והשפעתה הפוטנציאלית על מאמצי ההגנה האווירית בעתיד.