ישראל הפסידה את האוניברסיטאות האמריקניות

עיתון "הארץ" הביע דאגה מהריבוי ההפגנות באוניברסיטאות האמריקאיות נגד ישראל ובתמיכה בסיום הסכסוך בעזה. הדיווח של העיתון ציין ירידה בתמיכה בישראל בקרב האמריקאים, כאשר מחציתם הביעו תמיכה בחמאס ורבים לא הסכימו עם מדיניות הנשיא ג'ו ביידן כלפי ישראל. מפגינים צעירים אלה, הנופפים בכרזות "מהנהר לים", עשויים להחזיק בתפקידים משפיעים בעתיד, לרבות בממשלה, במערכת המשפט, בעסקים ואפילו בנשיאות.

כעת אנו עדים לכישלון הגדול השלישי במלוא הדרו: כישלון יחסי הציבור הישראלי. ניכר כי המדינה תיאבק לשגשג תחת ממשלה הנוטה לכיוון הימין הקיצוני.

מה שהתחיל כמאהל סטודנטים באוניברסיטת קולומביה לתמיכה בפלסטין, שם משטרת ניו יורק עצרה אנשים רבים, התרחב במהירות לקמפוסים אחרים בארצות הברית ובמדינות אחרות. היינו עדים לזינוק מדאיג בהצהרות כמו "להרוס את תל אביב וישראל", "לשרוף את תל אביב כליל" ו"יעדי הקסאמים הבאים", המכוונות למפגינים הפרו-ישראליים ולחטיבה הצבאית של חמאס.

האירוע בקולומביה, שהביא למניעת כניסתו של הפרופסור הישראלי שי דוידיי לבית הספר למינהל עסקים בשל דאגות לגבי שלומו, הגיע לשיאו בתמונות המדאיגות שקשה להאמין שהתרחשו באמריקה ב-2024.

אמנם זה נכון שארצות הברית הפגינה השבוע את תמיכתה הבלתי מעורערת לישראל באמצעות האישור המוחץ של הסנאט לחבילת סיוע, אבל השילוב של חזותיים מהקמפוס ודפוסים מתמשכים בממשל, בתקשורת ובחברה בכלל מסכן את התמיכה הזו.

לישראל אין עוד אוניברסיטאות בשל סכסוך חברתי ופוליטי שנמשך שנים רבות בחברה האמריקאית. הסכסוך הזה הושפע בעיקר מרעיונות ותרבות מתקדמים שהפכו פופולריים בקרב הנוער האמריקאי ואומצו במוסדות אקדמיים. כתוצאה מכך שונתה מסגרת הסכסוך הישראלי-פלסטיני. הנרטיב הציוני המתהווה מקשר כעת דיכוי ואימפריאליזם, ומרחיק לכת עד כדי דחיית הלגיטימיות של ישראל ואת הקשרים ההיסטוריים של העם היהודי לארץ ישראל.

המצב כיום, המאופיין בקריאה אכזרית וממומנת היטב להשמדת ישראל, נגרם בשל כישלון יחסי הציבור הישראלי לטפל בסוגיה ברצינות במשך מספר שנים.

הירידה בגיבוי לישראל ניכרת בסקרי הדעה שנערכו בקרב אמריקאים בגילאי 18 עד 24 מאז 7 באוקטובר. מחצית מהדמוגרפיה הזו מביעה את תמיכתם בחמאס, ורובם חולקים על מדיניותו של נשיא ארה"ב ג'ו ביידן כלפי ישראל . מדובר באותם אנשים צעירים שמציגים בימים אלה דגלי "מהנהר ועד הים" ומעודדים את האינתיפאדה באוניברסיטאות יוקרתיות.

בעתיד, אנשים צעירים אלה עשויים להחזיק בתפקידים משמעותיים בסנאט, בבתי המשפט, בהנהגה הכלכלית ואפילו בבית הלבן. ניכר כי לרגשות אנטי-ישראליים/אנטישמיים יש השפעה על הפוליטיקה האמריקאית, במיוחד בשנות בחירות שבהן המועמדים אינם יכולים להתעלם מההשפעה הפוטנציאלית של בוחרים אלה.

לפני חודש הבחנו בחוסר תמיכה פוטנציאלי כאשר ארה"ב בחרה שלא להטיל וטו על החלטת מועצת הביטחון של האו"ם שקראה להפסיק מיידית את האש ההומניטרית ושחרור בני ערובה מבלי לגנות את חמאס.

ישראל עומדת כעת על פרשת דרכים ביחסיה עם ארצות הברית. הממשל האמריקני מעניק תמיכה צבאית יוצאת דופן, אך גם מפעיל סנקציות על פעילי ימין קיצוני ומנהיגי מאחזים לא חוקיים, עם סנקציות המוטלות על חטיבת נצח יהודה החרדית.

ערעור תמיכת ארה"ב והסיכויים להאט את זרימת הסיוע מהווים סכנה ברורה ונוכחת לישראל. החודשים האחרונים הוכיחו את מידת התלות שלנו בתמיכה דיפלומטית, כלכלית וצבאית אמריקאית, ובמצב העדין הנוכחי של ישראל, די בהחלשת המאמצים האמריקאים כדי לגרום נזק חמור להגנתנו.

על ממשלת ישראל ומערכת הביטחון לפעול באופן מיידי לתיקון המצב. למעשה הם היו צריכים לפעול מזמן. יש להפנות משאבים להעסקת האנשים הטובים ביותר - מומחים ביחסי חוץ, במיוחד ביחסים עם וושינגטון - ולהטיל עליהם זיהוי מקורות השפעה. גם אם זה יהיה מאוחר מדי, המומחים הללו יכוונו מחדש את הדיאלוג האמריקאי.

בינתיים, במקום לתקן דברים, להפיק לקחים ולקחת אחריות כמנהיג, תקף שר התפוצות את נשיא ארה"ב. ראש הממשלה, "מר ליגה אחרת" שהתיימר כבר שנים שהוא גאון ביחסי חוץ, עסוק - גם בזירה הבינלאומית - בלובי למען עצמו, לא למען המדינה.

נתניהו חייב לעבוד באופן מיידי עם מחוקקים ומושלים בארה"ב כדי לקדם חקיקה מתאימה, ליצור קשרים עם תורמים, להשיק תוכנית בשיתוף עם הממשל האמריקני, להילחם יצירתית ברשתות החברתיות ולחזק ארגונים יהודים אמריקאים, קהילות וידידי ישראל.

בסופו של דבר, העולם רוצה ישראל חזקה מבחינה צבאית - אך דמוקרטית - שלא עובדת עם הימין הקיצוני איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ'. הנזק ל"ממשלת הימין המוחלט" הוא אפוא עצום גם מנקודת מבט של יחסי ציבור. אם שינוי מנהיגות לא יתרחש בקרוב, צוות ביידן עשוי להיות הממשל הדמוקרטי האחרון שתומך בישראל