במאמר שפורסם באתר Middle East Eye ותורגם באתר "אל-ח'נאדק", טוען העיתונאי הבריטי דייוויד הירסט כי ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, לאחר כישלונו בעזה והדחייה שזכה לה בלבנון, החל להסיט את תשומת לבו של הנשיא לשעבר דונלד טראמפ לצורך במתקפה על איראן.
לדבריו, על אף הישגים שטחיים שישראל הצליחה להשיג במהלך 13 החודשים האחרונים, יש שאלה אחת בלתי פתורה שמטרידה את המודיעין הצבאי הישראלי והאמריקאי כאחד: כיצד הצליח חיזבאללה לשמור על שליטה בזירת הלחימה, למרות אובדן חלק ניכר מהנהגתו ותשתיותיו המבצעיות?
הירסט מתאר את החגיגות בישראל לאחר חיסולו המדווח של חסן נסראללה, מזכ"ל חיזבאללה, באמצעות פצצות חודרות בונקרים. הנרטיב הרשמי בישראל דיבר על פירוק חיזבאללה לאחר חיסול הנהגתו. עם זאת, המציאות בשטח הוכיחה אחרת.
כוחות חיזבאללה, שנחשבים חלשים ומבודדים, ניהלו מערכה עוצמתית יותר מאשר ב-1982, כאשר צה"ל הגיע לביירות תוך חמישה ימים, או ב-2006.
הירסט מסביר כיצד ישראל נכשלה בהשגת יעדיה הצבאיים, כמו פירוז חיזבאללה או יצירת אזור חיץ בדרום לבנון. כוחות צה"ל נאלצו לסגת שוב ושוב והתקשו לחדור לעומק של יותר מ-4 ק"מ בתוך שטח לבנון.
המאמר מתאר כיצד נתניהו מנסה למנף את המצב ולשכנע את טראמפ בצורך למתקפה על איראן, בטענה כי מתקפה כזו תוכל למנוע את התחזקות ציר ההתנגדות.
נתניהו, כך נטען, משתמש בנרטיב שקרי לפיו מערכות ההגנה האווירית של איראן נפגעו קשות, מה שפותח לכאורה פתח למתקפה ישראלית-אמריקאית נוספת על מתקני הגרעין של איראן.
עם זאת, מקורות איראניים טוענים כי המתקפה האחרונה על איראן נבלמה בצורה מוצלחת, וכי הכוחות האיראניים אף הצליחו לאתר ולעקוב אחר מטוסי F-35 ישראליים.
הירסט טוען כי מלחמות ישראל האחרונות בלבנון ובעזה חיזקו את הלגיטימציה של ציר ההתנגדות. שיתוף הפעולה בין חמאס "הסונית" לבין חיזבאללה "השיעית" מדגיש את הכוח המשותף מול האויב המשותף.
בנוסף, הוא מציין כי השינויים הפסיכולוגיים בעולם הערבי, כולל ריאד, מחלישים את השפעת הסכמי אברהם ומחבלים במאמצים להפוך את ישראל לכוח הדומיננטי באזור.
הירסט מסכם כי ישראל מצויה במשבר אסטרטגי: מלחמתה המתמשכת גבתה מחיר כבד ללא הישגים משמעותיים, ונתניהו עומד בפני אתגרים מבית ומחוץ. התשובה לשאלה האם הוא יצליח להסיט את תשומת הלב הבינלאומית לעבר איראן, תלויה במידה רבה בדינמיקה הפוליטית בארה"ב ובישראל.
לדבריו, נתניהו הוא "מהמר כבד", אך מלאי הקלפים שלו הולך ואוזל.
מקור: Middle East Eye
סופר: אל-חנאדק