ההצהרות הרשמיות מישראל מעידות על דחייה מוחלטת של קיומה של מדינה פלסטינית. עם זאת, הממשל של הנשיא ג'ו ביידן עובד עם כמה מדינות ערביות לפיתוח תוכנית מקיפה. תוכנית זו כוללת הקמת מדינה פלסטינית על מנת להשיג שלום ארוך טווח בין ישראל לפלסטינים, וכן הפעלה מחדש של תהליך הנורמליזציה. הפעולות הצבאיות המתמשכות, יחד עם המאמצים הדיפלומטיים האמריקנים, חושפות את סוג הממשל הפלסטיני שממשלת נתניהו עשויה לקבל ולהכיר. הדבר מתיישב עם העמדה האמריקנית לפיה לממשלה הפלסטינית צריכה להיות יכולות צבאיות מוגבלות וחסרה כל סמכות המהווה איום על ישראל. לאור חיבורים אלו, מה הם חושפים?
מסמך "היום הבא" של נתניהו
לאחר חצות ביום חמישי הציג בנימין נתניהו מסמך המתווה עקרונות ל"יום שאחרי המלחמה" בפני מועצת השרים לענייני ביטחון ופוליטיקה. המסמך, המתואר על ידי לשכת נתניהו כמשקף קונצנזוס נרחב בישראל על מטרות המלחמה וחלופה אזרחית לשלטון חמאס, מחולק לשלושה שלבים. הוא קובע כי הצבא הישראלי ימשיך בלחימה עד למימוש יעדיו, לרבות השמדת היכולות והתשתיות הצבאיות של חמאס והג'יהאד האסלאמי, הבטחת שחרור העצורים הישראלים ומניעת איומים עתידיים מעזה.
לגבי התכנית האזרחית, צוין כי אחריות המינהל האזרחי והסדר הציבורי של המגזר יופקדו בידי תושבי המקום בעלי ניסיון ניהולי, ככל שניתן, כל עוד אינם קשורים למדינה או לגורמים התומכים בטרור או יקבלו מהם כספים. . זה מתווסף על ידי מאמצים להילחם בקיצוניות במסגרות חינוכיות, תרבותיות, דתיות ומוסדיות בעזה, עם מעורבות של מדינות הידועות בהצלחתן במאבק בקיצוניות בגבולותיהן, כולל פוטנציאל איחוד האמירויות הערביות וסעודיה.
מטרות אלו של המלחמה המתמשכת, שנתניהו מסתמך עליהן כדי לגבש עוד לצד לחץ צבאי, כרוכות בביסוס ביטחון, בפתרון פלגים פלסטיניים תחת רשות אזרחית שאינה קשורה לארגונים חמושים. ממשלת נתניהו מסרבת לכל פתרון שיועיל לחמאס או להקרבה של העם הפלסטיני, ופתוחה למשא ומתן בתנאים ישראליים. בעיקרו של דבר, ישראל מוכנה לנהל משא ומתן עם צד חסר כוח ומסכים מראש לתנאים הישראליים.
החזון של ביידן לעתיד
לפי דיווח של וושינגטון פוסט ב-15/2/2024, תוכניתו של ביידן "ליום המחרת" כוללת ייזום של הפסקת אש של שישה שבועות בעזה, ניהול חילופי שבויים והקמת ממשלה פלסטינית זמנית. תוכנית זו מותנית בהפסקת האש שתתרחש לפני חודש הרמדאן. בנוסף, התוכנית מתווה ציר זמן להקמת מדינה פלסטינית. זה כרוך בפינוי של התנחלויות רבות בגדה המערבית, ייעוד מזרח ירושלים כבירת המדינה הפלסטינית, שיקום עזה ויישום הסדרי ביטחון וממשל הן בגדה המערבית והן ברצועת עזה. במסגרת העסקה, יוצעו לישראל ערבויות ביטחוניות ספציפיות והזדמנות לנורמליזציה עם ממלכת סעודיה ומדינות ערביות אחרות.
ממשל ג'ו ביידן שואף להחיות את תפיסת "פתרון שתי המדינות" ולהכיר במדינה הפלסטינית כחלק מהסכם אזורי, במסגרת האסטרטגיה האמריקנית לגבי תוצאות סכסוך אל-אקצא והשפעתו על תנועת התנגדות. המטרה העיקרית של וושינגטון היא לערער את ההישגים של סיעות ההתנגדות והצלחותיהם הצבאיות, תוך נטרול התנגדותם באמצעות טקטיקות פוליטיות אמריקאיות.
החזון של ממשל ביידן נטול מכשולים ואתגרים רבים, ובראשם "היום שאחרי" והעמדה המדינית, הצבאית והחברתית של חמאס, עמדת הסוגיה הפלסטינית ועמדת סיעות ההתנגדות לגבי הוויתורים הנדרשים. . ההצעה האמריקאית מבקשת ליצור "ישות" פלסטינית, בלתי תלויה בשם צורת הממשל שלה, המכירה בלגיטימיות "ישראלית", שאינה רואה בישות הישראלית אויב ואינה מהווה איום עליה. במסגרת זו, הציר הישראלי-מפרץ-אמריקאי עובר להשקיע בהישגי הישות הישראלית בהשגת יעדים שלא מחזירים את הישות אליהם לפני ה-7 באוקטובר. לפיכך, הוא נוטה לסחור בתוצאות המלחמה בתושבי עזה במישור ההומניטרי בניסיון ללחוץ ולצור על חמאס, ולנסות לצמצם את קלפי הכוח שלו עם הווטו האמריקאי על הפסקת האש המיידית, ולתמוך ב מבצע רפיח הקרוב.
סופר: חדר העריכה