כל האפשרויות של ישראל להגיב לאיראן

חלפו מספר ימים מאז ההתקפה האיראנית על אדמת ישראל, כשהיא מציגה את העוצמה הצבאית והפוליטית של איראן בתקופה מאתגרת אזורית ובינלאומית עקב תוצאות המלחמה. לאור מצב זה, בחרו הרשויות המדיניות והביטחוניות של ישראל להגיב באופן נחרץ בתקיפה על מנת להחזיר את ההרתעה שהעדיפה בעבר את איראן ומנעה ממנה לשנות את יחסי הכוחות עם ישראל.

בערוץ 12 של ישראל דווח כי במהלך ההתייעצויות התברר כי יש צורך לטפל בשני נושאים עיקריים. הנושא הראשון הוא תגובה באופן שממזער את הסבירות שהאזור ייקלע למלחמה. הנושא השני הוא תגובה באופן שמספק את האמריקנים. חשוב לציין שלא בהכרח נדרש תיאום מלא, אלא תגובה שדבקה בכללים הלא נחשפים שקבעו האמריקאים, כפי שאושרה על ידי התחייבותו של נשיא ארה"ב ג'ו ביידן למנוע את הסלמה של הסכסוך במזרח התיכון. על פי מספר מקורות, גלנט הודיע ​​לעמיתו האמריקני אוסטין במהלך שיחת טלפון שישראל אינה יכולה לסבול התקפות טילים בליסטיים בשטחה מבלי להגיב.

למנהיגי הישות יש חילוקי דעות לגבי איך להגיב לאיראן.

בכל הנוגע לתגובה לתקיפה האיראנית, ניכרו פערים שונים בקרב ההנהגה הישראלית.

לפי "ידיעות אחרונות", קיימת מחלוקת בין גורמים ישראלים לגבי העיתוי והיקף התגובה למתקפה האיראנית. השרים בני גנץ וגדי אייזנקוט הציעו לפתוח במתקפה לפני שהמל"טים יגיעו לשטח ישראל, אולם ראש הממשלה בנימין נתניהו, יחד עם השרים יואף גלנט, רון דרמר, אריה דרעי והרמטכ"ל גנץ ואייזנקוט, התנגדו להצעה זו. הם ראו שזו האפשרות הפחות טובה בהשוואה לתגובות אחרות שנחשבו בימים שקדמו לפיגוע.

כפי שדווח בעיתון "הזמנים האחרונים", גורם המכיר את דיוני הממשלה הצהיר כי קבינט המלחמה שוקל כעת האם לנקוט בצעדים משמעותיים נגד איראן או לבחור בגישה דיפלומטית יותר. ברשות השידור ציינו גם כי קיימות אפשרויות חלופיות, לא צבאיות, שעלולות להשפיע דומה על איראן. הקבינט יצטרך בסופו של דבר לקבוע את דרך הפעולה שיש לנקוט. כמו כן, מסתיימות ההכנות בישראל, בעיקר על ידי חיל האוויר, אשר צפוי להוביל את מאמצי התגובה.

אפשרויות תשובה ישראליות

לכיבוש הישראלי יש מספר אפשרויות להגיב לאיראן, והבולטות שבהן הן:

תגובה צבאית לאיראן פירושה להגיב בכוח ולדרוש תגמול מהבסיסים הצבאיים של משמרות המהפכה האיראניים וממיקומם.

מבחינת אופציה להתנקשות ביחידים איראנים הן בתוך איראן ומחוצה לה, כגון הכוונת איראנים בסוריה, לבנון ועיראק, גישה זו נחשבת כלא מספקת במונחים של החזרת ההרתעה נגד איראן. פעולות הביטחון המודיעיניות אינן עומדות בקריטריונים הדרושים להחזרת מאזן ההרתעה מול איראן.

גורמים אמריקאים ציפו כי התגובה הישראלית למתקפה האיראנית תהיה "מוגבלת בהיקפה", שתכוון לכוחות איראנים מחוץ לאיראן, כמו גם לבעלות בריתה של טהראן באזור, באופן פחות אגרסיבי.

מטרות סמליות איראניות: מבצעים מוגבלים בלבד, טייסי חיל האוויר הישראלי מבצעים משימות במרחק של 1,500 קילומטרים, פוגעים במטרות סמליות איראניות, כמו בנייני ממשלה, מחסני נשק, בארות נפט ואפילו ספינות איראניות המפליגות בים.

שלושה פקידים אמריקאים אמרו כי האפשרויות עשויות לכלול הפעלת תקיפות בתוך סוריה. גורמים רשמיים אינם מצפים שהתגובה תכוון לגורמים בכירים איראנים, אלא תכוון למשלוחים או מתקני אחסון המכילים חלקי טילים מתקדמים, כלי נשק או רכיבים הנשלחים מאיראן לחיזבאללה.

ישראל ספגה מכה כואבת ב-14 באפריל, שנשברה ולא תותקן באמצעות תגובה שאינה מפצה על הנזק שנגרם לישראל ככל הנראה, התגובה תהיה תוך זמן קצר, לפי הצהרות ישראל. מה שמבשר את האפשרות לחזור לנקודת ההתחלה של תגובות צבאיות הדדיות.