המלחמה בעזה הביאה להופעתו של רגשות אנטי-ציוניים ופרו-עזתיים ברחבי העולם, שסייעו לחיזוק מעמדם של הפלסטינים בעולם. הדבר גם חשף את הכשל באמונתה של ישראל בזכותה להשיב קרקעות פלסטיניות, הנתמכת בהקצנה דתית ובגיבוי פוליטי בלתי מעורער מצד הממשל האמריקאי וארגונים קשורים. בהתחשב בנוכחותם המשמעותית של יהודים ברחבי העולם, חיוני לפקח על התנועה היהודית האנטי-ציונית בארצות הברית. קולות האופוזיציה בתוך הקהילה היהודית האמריקאית נובעים מתנועת מיעוט המבקשת להתנגד לנרטיב המיינסטרים ולתמוך בעניין הציוני באמצעים פוליטיים ותקשורתיים, הממומנים ומושפעים מהלובי הציוני.
המציאות של התנועה הציונית בארצות הברית נטועה עמוק בהרכב החברה. זה הופך את הסבירות הגבוהה של תנועה מתנגדת להצליח בשל גורמים פוליטיים, כלכליים וחברתיים שונים שמעצבים את דעותיהם של העם היהודי במדינה. בזירה הפוליטית, לנציגים יהודים בקונגרס יש נוכחות משמעותית בהשוואה לגודל הקהילה היהודית. הם גם מקבלים מימון שוטף מהשדולות הציוניות, מה שמשפיע באופן טבעי על עמדתם בנושאים הקשורים לישות הכיבוש ולמדיניות הממשל האמריקאי כלפיה, כמו התמיכה הצבאית הנוכחית הניתנת לתל אביב. לא יהיה זה הגיוני שנציגים אלו יתנגדו להחלטות מסוג זה תוך קבלת מימון מהשדולות הציוניות. עם זאת, רמת התמיכה בכיבוש עשויה להשתנות בהתאם לגובה המימון הקשור לאינטרסים הפיננסיים והאלקטורליים של נציגים אלה. ברמה העממית, לתנועה הציונית נוכחות חזקה בארצות הברית, עם כלי תקשורת משפיעים, אליטות ומשפיעים שמקדמים את מדיניות הכיבוש ומצדיקים את פעולותיו נגד פלסטינים ועמים אזוריים אחרים. התנועה פועלת גם למשיכת סטודנטים באוניברסיטאות באמצעות טיולים תקופתיים לשטחים הכבושים, המוצגים כזכות פלסטינית לגיטימית. לכן, אנו עומדים בפני מציאות פוליטית ועממית הקשורה חזק לציונות מבחינת פעולות והשפעה.
וכאשר מדובר במידת ההתנגדות היהודית לציונות בארצות הברית, נראה שהיא חלשה למדי בהשוואה לתמיכה הכוללת בציונות בתוך הקהילה היהודית. מבין כ-7 מיליון יהודי אמריקה, רק כמה עשרות או אולי כמה מאות אנשים, כולל פעילים, הוגים ומפגינים, מביעים התנגדות. זה מצביע על כך שאין שינוי משמעותי בדעת הקהל היהודית או מגמה רווחת, אלא תנועת אופוזיציה יהודית ותיקה לציונות. תנועה זו, המיוצגת על ידי ארגונים יהודיים אנטי-ציוניים, התקיימה היסטורית בארצות הברית וממשיכה לתמוך בעניין הפלסטיני ולגנות את התוקפנות הישראלית בעזה.
עם זאת, התנועה הציונית ביקשה לתמרן את דעת הקהל העולמית כדי לתמוך בעזה על ידי החייאת רדיפת היהודים והזעקת זיכרון השואה כדי להצית מחדש את הלהט הלאומי ולצבור אהדה למה שמכונה "המטרה היהודית". הדבר בא לידי ביטוי בהפגנות הרבות בארה"ב שתומכות בכיבוש הישראלי של עזה, כמו גם בפשעי השנאה שביצעו יהודים נגד תומכי מטרה פלסטינית, ובאירועים אחרים שנבעו מהסתה.
לסיכום, אין להכחיש שלאופוזיציה היהודית בארצות הברית יש השפעה, במיוחד בקרב סטודנטים ובהפגנות פומביות. בנוסף, הדעות הקולניות של אליטות ואינטלקטואלים שמגנים את הכיבוש ודוגלים בזכויות העם הפלסטיני הן קריטיות בחשיפת הכיבוש ובהצדקת הפשע שלו בקנה מידה עולמי. אמנם תנועות אלו עשויות כיום להיות אינדיבידואליות במקצת, אך יש בהן פוטנציאל להתפתח לתנועה דומה לציונות, בתנאי שהן מאורגנות היטב ומושרשות ביסודות היסטוריים ופוליטיים. כדי להשיג זאת, יש צורך במחקר מקיף כדי לנווט את המורכבות של הנוף הפוליטי והתקשורתי בארצות הברית, כמו גם את הקשרים העמוקים עם התנועה הציונית.
סופר: חדר העריכה