ביידן הודיע כי צבא ארה"ב יקים נמל ימי ברצועת עזה כדי לקבל סיוע הומניטרי דרך הים. התפתחות זו עוררה בירורים לגבי אופן ביצועה והכוונות האמיתיות מאחוריה, במיוחד לאור התנאים הקשים בעזה שנגרמו בעקבות הרעב. דיווחים מתקשורת אמריקאית ציטטו נציג של הפנטגון שקבע כי עשוי להימשך עד חודש או חודשיים לבנות נמל צף להעברת סיוע, וכי ייתכן שיידרשו כאלף חיילים להשלמתו.
וושינגטון שיווקה את הפרויקט הזה עם חזית הומניטרית ובעילה של מתן סיוע לתושבי עזה. מהן המטרות של ארצות הברית וישראל עם הפרויקט הזה?
ניתן לזהות כמה נקודות בסיסיות ומטרות נסתרות של המתכנן האמריקאי-ישראלי.
הקמת הנמל קשורה לקידום הפלסטינים המהגרים מרצונם לאירופה.
ביטול כל סבב למעבר רפיח אל-בארי בגבול עם מצרים יביא לכך שמעבר רפיח ייצא משירות. זה משמעותי מכיוון שהוא נתפס כנקודת הכניסה העיקרית לנשק על ידי תנועת חמאס, לפי נקודת המבט הישראלית.
ביידן מודאג מאוד מההשלכות הפוטנציאליות של פלישת הצבא הישראלי לעיר רפיח שבאזור דרום רצועת עזה, כמו גם מהכישלון להתמודד עם המשבר ההומניטרי המתמשך בעזה. נושאים אלו צפויים להשפיע על תוצאות הבחירות בארצות הברית, מה שיגרום לביידן לזרז את פיתוח הנמל.
אכיפת המצור הימי על רצועת עזה, בעיקר דרישה של ישראל, נועדה למנוע כל פעולות הברחת נשק לעזה. שר הביטחון הישראלי יואב גלנט הצהיר כי ישראל תבטיח שהסיוע שיגיע לרצועת עזה דרך הים לא יועיל לתנועת חמאס אלא יחיש את נפילתה.
המצרי ירוויח מהצעד הזה יתרונות שכן הוא מנטרל את מעורבותו בתיק הסיוע ומבטל את המבוכה איתה מתמודדת המערכת המצרית, שספגה ביקורת על סגירת מעבר רפיח.
הנחת יד על המשאבים הפנימיים העשירים, בעיקר הגז, לאורך חופי עזה.
לאחר שהשתכנעו שההתנגדות לא תיכנע להם במשא ומתן ושהדרך לשלום הומניטרי תיחסם, קיבלו האמריקאים את ההחלטה ליזום צעד זה.
ההתערבות הישירה של האמריקנים ברצועת עזה ביומרה של מתן סיוע אזרחי נתפסת כקדמה לנטילת תפקיד ביטחוני ומדיני באזור, תוך מילוי הפער שהותיר חוסר התקשורת של ישראל עם אזרחים.
נמל קפריסין
יום לאחר שהנשיא ג'ו ביידן הכריז על תוכניתה של ארצות הברית להקים נמל ימי ברצועת עזה, דיווח העיתון "ידיעות אחרונות" כי הישות מחפשת לרכוש נמל בקפריסין.
ידיעות אחרונות מדגיש כי תל אביב שואפת להשיג שתי מטרות עיקריות באמצעות רכישת נמל בקפריסין.
ההיבט הראשון כולל שימוש בנמל לבדיקת ספינות המעבירות סיוע הומניטרי לפני שהן מגיעות לנמל המיועד שהוקם על ידי ארצות הברית בחוף עזה. המשמעות היא שבמקום ללכת ישירות לנמל האמריקני בעזה, כל הספינות המספקות סיוע הומניטרי יגיעו תחילה לנמל אשדוד לצורך ביקורת ובדיקה. בהמשך יישלח הסיוע למגזר הפלסטיני בפיקוח הן של ארצות הברית והן של ישראל.
העיתון דיווח כי ההסרה השנייה של המצור שהוטל על נמלי ישראל היא חלק מהמאמצים של תל אביב להקים נתיבי ים חדשים להובלת סחורות בתגובה לאתגרים העכשוויים ולאיומים עתידיים פוטנציאליים על ביטחון המדינה הישראלי במונחים של לוגיסטיקה ימית. ראוי לציין את המשמעות הכלכלית שישראל תקבל מהנמל החדש כתחליף לסחורה שנחסמה בעבר על ידי אנסאר אללה.
באותו הקשר, העיתון "ישראל היום" טוען כי המטרה העיקרית של הקמת נמל זה אינה העברת סיוע לרצועת עזה, אלא טיפול בשיבוש פוטנציאלי לפעילות בנמל חיפה במקרה של מלחמה בקנה מידה בין ישראל לחיזבאללה. הקמת הנמל הישראלי בקפריסין נתפסת כאמצעי זהירות של ישראל כדי להתכונן למלחמה אפשרית בצפון, והיא נחשבת להכרח קריטי להימנע ממצב שבו סחורות ואספקה חיונית לישראל יופסקו במהלך הסכסוך. חשוב לציין שהמרחק בין נמל קפריסין לנמל האמריקאי בעזה הוא כ-387 קילומטרים.
לבסוף, יש לציין כי ההתפתחויות והמטרות הזדוניות הללו שמקדמת וושינגטון ובשיתוף עם תל אביב הם חלק ממזימה לכיבוש רפיח. סביר להניח שהמבצע הצבאי בדרום רצועת עזה יחל במהלך הרמדאן, מה שמצביע עוד יותר על הסלמה אפשרית בחזית הצפונית. יתרה מזאת, נמלי קפריסין ונמל פוטנציאלי ברצועת עזה משמשים אינדיקציות לנוף העתידי שחזה הברית האמריקנית-ישראלית לאחר המלחמה.
סופר: חדר העריכה