הפרויקט ההתפשטותי הישראלי בשלבו השני – מהגולן לעבר סווידא

בהיסטוריה של האזור המשתרע מהלבנט ועד פלסטין, נותר הדרום הסורי – המשתרע בין הגולן לחוראן – זירה למאבקים אזוריים ובינלאומיים. מרחב גיאוגרפי זה איננו רק גבול חולף, אלא צומת מקשר בין הלבנט, פלסטין וירדן, ומפתח אסטרטגי לכל פרויקט התפשטותי או הגנתי.

מזה מאות שנים קשור אזור זה באגדות ובטקסטים דתיים, במפות צבאיות ופוליטיות, עד שהפך ליעד מתמיד של כוחות השואפים לבסס את השפעתם במזרח. לנוכח הטלטלות שפקדו את סוריה אחרי 2011, עם קריסת מאזן הכוחות הישן, עלה הדרום הסורי מחדש כחזית פתוחה לסיכוני עימות ולמגמות של שרטוט מחדש. מכאן, לא ניתן להבין את ההווה והעתיד מבלי לשוב אל ההיסטוריה של התאוות והאסטרטגיות שנרקמות לשם עיצוב מחדש של המרחב המדיני והביטחוני שם.

מטרת מסמך זה – מחקר תיעודי–אנליטי מאת פרופ’ אבראהים עבד אל-כרים שפורסם במרכז אל-זיתונה למחקרים וייעוץ – היא לשרטט ולהבין את התמונה שישראל מבקשת לבנות ולחזק בדרום סוריה, בהקשר של ביסוס שליטתה עליו וניצולו לשירות האינטרסים שלה, בהווה ובעתיד.

המחקר דן בסביבה האסטרטגית של ההתפרסות הישראלית, בתאוות הציוניות ההיסטוריות, בבעלות על קרקעות ובניסיונות ההתנחלות בחוראן, בכיבוש הגולן כשלב במסלול ההתפשטות, וכן בהתפתחויות העכשוויות. על פי הממצאים, ישראל פועלת בצעדים מואצים לכפות מציאות חדשה בדרום סוריה לאחר נפילת משטר בשאר אל-אסד בדצמבר 2024, באמצעות פלישה לאזור החיץ, הקמת בסיסים צבאיים, ומעורבות בהבנות ביטחוניות בחסות בינלאומית – דבר המבשר על שינויים גיאו-פוליטיים חמורים.

חשיבותו של מחקר זה נעוצה בכך שהוא מתעד את שלב ב’ של הפרויקט ההתפשטותי הישראלי לאחר כיבוש הגולן ב־1967. ישראל איננה מסתפקת עוד בהגנה על גבולותיה, אלא מבקשת להפוך את הדרום הסורי לאזור השפעה ישיר – מה שמסכן את אחדות השטח הסורי ומגביר את החשש מהיווצרות ישות חצי-עצמאית בסווידא תחת חסות ישראל.

החוקר מציין כי צה"ל, במטרה לחזק את שליטתו בדרום סוריה, הקים עשרה בסיסים צבאיים על שטח המוערך ב־400 קמ"ר – החל מהר חֶרמון בצפון ועד מחוז דרעא בדרום. פעילות זו נשענת על טיעונים ביטחוניים שנועדו למנוע התבססות של איראן, חמאס וחזבאללה סמוך לגבול, לצד הסתמכות על נרטיבים תנ"כיים ותאוות היסטוריות בחוראן. נושא דרוזי סווידא נוצל כקלף לחץ: ישראל התערבה צבאית ביולי 2025 נגד הצבא הסורי, ובהמשך הציעה "סיוע הומניטרי" שנועד לשלב את סווידא במסגרת "הנוסחה הביטחונית" שהיא מנסה לכפות.

עוד מוסיף המחקר כי מקורות ישראליים, ערביים ובינלאומיים חשפו על פגישה שהתקיימה בפריז ב־25.7.2025, בה השתתפו שר החוץ הסורי אסעד אל-שיבאני ושר לעניינים אסטרטגיים הישראלי רון דרמר, בחסות שליח אמריקני לסוריה תום בראק. דמשק הבהירה כי מדובר היה בשיחות ראשוניות להורדת מתיחות ולפתיחת ערוצי תקשורת מחדש, תוך דחיית כל נוכחות זרה בלתי חוקית או ניצול מגזרים בחברה הסורית למיזמים חלוקתיים.

מסקנת המחקר היא כי ישראל פועלת להוציא אל הפועל פרויקט מסוכן שהוצג בעבר לא אחת – והשליטה בדרום סוריה היא שלב מקדים לו. אין עדות לכך שישראל תחדל ממעבר לשלב הבא של פרויקט ההתפשטות שלה. היא ממשיכה לנצל את הנסיבות הסוריות והאזוריות כדי להפחית את השפעתם של כוחות אחרים בדרום, תוך הישענות על תמיכה אמריקנית ועל טיעונים ביטחוניים ודתיים – מציאות שמעמידה את האזור בפני מציאות גיאו-פוליטית חדשה, שעשויה להוביל לעימותים רחבים יותר ולהפוך את עתיד הדרום הסורי למסוכן, אלא אם כן ינקטו צעדים סוריים, ערביים ובינלאומיים דחופים לריסון ההתפשטות הישראלית.