למען כיסא השלטון: ג'ולאני מוכר את עזה וסוריה וחותם

אחמד א-שרע, המכונה "אבו מוחמד אל-ג'ולאני", הציג עצמו לפני נפילת משטרו של הנשיא אסד כ"פַּתְח" החדש באזורנו – זה שישחרר את דמשק כצעד ראשון בדרך לשחרור פלסטין וירושלים, וטען כי "הסוגיה הפלסטינית הכואבת היא שדחפה אותי לדרך הג'יהאד". כל זאת היה לפני ההגעה לשלטון, שכן מה שבא אחר כך שונה בתכלית.

סוריה, שמזה יותר מחצי מאה נשיאהּ – חאפז ובשאר אל-אסד – לא חתמו על הסכמי כניעה או נרמול, בניגוד למדינות ערב אחרות, ראתה את אחמד א-שרע מוסר את סוריה ורמת הגולן הכבושה שממנה הוא עצמו בא לידי ישראל, ומתעלם לחלוטין מהסוגיה הפלסטינית והאסון הפוקד את העם הפלסטיני בעזה ובגדה המערבית – הכל בעבור עיניו של הנשיא האמריקאי טראמפ ותומכיו בקרב מלכי ערב, ובראשם מוחמד בן סלמאן.

מה שהודלף בעבר לתקשורת בדבר פגישות סודיות בין נציגי משטרו של א-שרע לבין ישראל, הפך לפני ימים לאישור רשמי מצד סוכנות הידיעות הסורית "סאנא", שפרסמה כי: "שר החוץ והגולים, אסעד חסן א-שיבאני, נפגש היום בפריז עם משלחת מישראל לדון במספר נושאים הקשורים לחיזוק היציבות באזור ובדרום סוריה. הדיונים התמקדו בהפחתת ההסלמה, הימנעות מהתערבות בעניינים הפנימיים של סוריה, השגת הבנות לתמיכה ביציבות, מעקב אחר הפסקת האש במחוז א-סווידאא, והחייאת הסכם 1974. הפגישות הללו מתבצעות בתיווך אמריקאי, במסגרת מאמצים דיפלומטיים לחיזוק הביטחון והיציבות בסוריה ולשימור אחדותה ושלמותה הטריטוריאלית".

מה שסאנא לא פירטה, נחשף באתר האמריקאי "אקסיוס", אשר דיווח כי השר הישראלי לנושאים אסטרטגיים, רון דרמר, הוא זה שנפגש עם א-שיבאני בפריז, בנוכחות השליח האמריקאי לסוריה, תום בראק. המפגש תוכנן להתקיים כבר ב-14 באוגוסט, אך נדחה לשבוע האחרון. האתר דיווח כי נדונו גם אפשרויות להסכם שיאפשר לישראל לספק סיוע לדרוזים במחוז א-סווידאא בדרום סוריה, דרך פתיחת מסדרון הומניטרי מפלסטין הכבושה. גורמים אמריקאים וישראלים צוטטו כאומרים כי ההסכם בין סוריה לישראל בעניין המסדרון עשוי "לסייע בשיקום היחסים ואף להחיות את הדחף האמריקאי לקדם צעדים נוספים לעבר נרמול עתידי של היחסים" – בהתייחסות לאירועי א-סווידאא והמתקפה הישראלית שאירעה במהלכם.

הג'ולאני ממשיך לפורר את תדמיתו

בעקבות התפתחות זו, והקודמות לה ואלו שעוד יגיעו, ממשיך אחמד א-שרע אל-ג'ולאני לפרק את תדמיתו בעיני רבים מהעמים הערביים והאסלאמיים, בשל הסתירה העמוקה בין עמדותיו לפני הגעה לשלטון ואחריה – ובעקבות המו"מ הישיר עם ישראל שנוהל בפריז, באזרבייג'ן, ובאיחוד האמירויות (וישנם דיווחים על פגישות ביטחוניות ומודיעיניות ישירות שהתקיימו גם בדמשק ואפילו בפלסטין הכבושה).

מו"מ זה אינו רק חושף את הצביעות של הג'ולאני, אלא גם את נכונותו לבגוד באותן סוגיות שלמען הגנתן נשבע בעבר – כמו פלסטין ושחרור האזור מכוחות הקולוניאליזם המערבי, בעוד שכיום הוא מתחנף ונכנע לישראל ולכוחות המערב כדי שיאפשרו לו להחזיק בכס השלטון.

תגליות מזעזעות אלה בדבר משא ומתן בין הג'ולאני לישראל נחשפות בדיוק כאשר עזה סובלת מהפצצות והרעבה. בעוד שילדים פלסטינים נרצחים מדי יום ותנועות ההתנגדות מקריבות את חייהן, יושב הג'ולאני או שליחיו מול גורמים ישראלים – ומנהל מו"מ על ריבונות סוריה ועמדתה כלפי פלסטין, בעבור הפרס היחיד שמעניין אותו: להישאר בשלטון.