מדוע ארה״ב מבצעת מִחזור פריסה של כוחותיה הצבאיים בעיראק?

היועץ של ראש ממשלת עיראק מוחמד שיהא אל־סודאני הודיע ב־17 באוגוסט כי הכוחות האמריקאים ייסוגו מבסיס עין אל־אסד האווירי ומשדה התעופה הבינלאומי של בגדאד בספטמבר 2025. דובר שגרירות ארה"ב בבגדאד הצהיר בנפרד לכלי תקשורת עיראקיים יום לאחר מכן, כי משימת מה שמכונה "הקואליציה הבינלאומית" בהובלת ארה"ב בעיראק תעבור ל"שותפות ביטחונית דו־צדדית מסורתית יותר" (כלומר שותפות בין ארה"ב לעיראק).

התפתחויות אלו באות לאחר הציפייה ליישום ההסכם שהושג בין הממשל האמריקאי למדינה העיראקית בספטמבר 2024, אשר קבע את נסיגת מאות מחיילי "הקואליציה הבינלאומית" מעיראק עד ספטמבר 2025, כאשר יתרת הכוחות תיסוג עד סוף שנת 2026.

נסיגה או מִחזור פריסה
רבים מהמומחים והמשקיפים סבורים כי הידיעות על נסיגת הכוחות האמריקאים וכוחות הקואליציה מבגדאד ומאנבאר אינן מצביעות על נסיגה ממשית מעיראק, אלא על פריסה מחדש של הכוחות בתוך שטח עיראק. מה שקרה בפועל הוא העברה של הכוחות האמריקאים מבסיסי עין אל־אסד וויקטוריה אל חבל הכורדי של עיראק – ולכן אין מדובר בנסיגה אלא במִחזור פריסה בתוך הגאוגרפיה העיראקית. צעדים צבאיים אלו אינם מבטאים עזיבה מוחלטת של המדינה.

בולט במיוחד היה צעדה של הקואליציה לאסוף כמויות עצומות של רובים, תחמושת ונשק בתוך שטח מגרש הירי בבסיס עין אל־אסד, ולאחר מכן להתיך ולהשמיד את כל הציוד הזה, מבלי למסרו לפיקוד מבצעי אל־ג'זירה של הצבא העיראקי – על אף ההסכם המוקדם למסירתו לשימוש. לפי מקורות תקשורת עיראקיים, הציוד שהושמד כלל כלי נשק כבדים ובינוניים וכן ציוד לוגיסטי נרחב. כוחות הקואליציה השתמשו בחומרים בלתי ידועים להתכת הנשק והציוד והפכו אותו לגרוטאות מתכת.

ההתערבות האמריקאית הבוטה בעניינים העיראקיים – מהצבא והפוליטיקה ועד הכלכלה
יש להדגיש כי נוכחות הכוחות האמריקאים או מה שמכונה "כוחות הקואליציה הבינלאומית" בעיראק לא סיפקה כל תמיכה ממשית לצבא העיראקי. לעיתים אף העלימה עין מנוכחות מטרות וכיסים של ארגוני טרור כגון דאעש. לכן, כל נסיגה של כוחות הקואליציה או הכוחות האמריקאים מהשטח העיראקי – אם תתבצע במלואה – לא תשאיר חלל ביטחוני או צבאי משמעותי, שכן משימת הגנת הגבולות מוטלת מזה שנים על כוחות הביטחון והצבא העיראקי, ובראשם אל־חשד א־שעבי.

מן הצד השני, נוכחות זו היוותה לא פעם פרצה ביטחונית וצבאית שאפשרה לישראל ולארה"ב לבצע תקיפות אוויריות נגד עיראק, במיוחד במהלך מבצע "מבול אל־אקצא", כאשר פלגי ההתנגדות האסלאמית העיראקית הפעילו את "חזית הסיוע" להתנגדות הפלסטינית ברצועת עזה.

המעורבות האמריקאית לא הסתפקה בזירה הצבאית והביטחונית בלבד, אלא חצתה גם לפוליטיקה ולכלכלה בצורה בולטת ומתמשכת, כפי שמשתקף בהצהרות שגרירות ארה"ב בבגדאד או דברי מזכיר המדינה האמריקאי, מרקו רוביו, וכן בתפקידה של מחלקת האוצר האמריקאית. מעורבויות אלו נחשבות אף מסוכנות יותר מהמעורבות הצבאית עצמה.

סכנת התחדשות הטרור
מה שמעורר דאגה מיוחדת סביב נושא נסיגת הכוחות האמריקאים או כוחות הקואליציה הוא דיווחי תקשורת אמריקאית אחרונה על סימנים להתחדשות פעילות של ארגוני טרור במחוזות מסוימים בסוריה, תוך אזהרה מפני אפשרות לעלייה בהתקפות טרור כלפי שטח עיראק. האם זהו אות לכך שוושינגטון מחייה מחדש את "קלף הטרור" כדי לשרת את מטרותיה?

זוהי בדיוק האזהרה שהשמיע לפני ימים אחדים חבר ועדת הביטחון וההגנה בפרלמנט, חוסיין אל־עמירי, שציין כי קיימות ניסיונות לעורר מחדש את התאים הטרוריסטיים הרדומים בעיראק. לדבריו, ישנן תנועות "אמריקאיות־ישראליות־טורקיות" חשודות בהקשר זה. עוד הדגיש כי הפעילות הטרוריסטית בסוריה נועדה לפגוע ביציבות הביטחונית בעיראק מחדש. אל־עמירי הוסיף כי כוחות הביטחון העיראקיים "על כל זרועותיהם, לצד אל־חשד א־שעבי, מסוגלים לסכל כל ניסיון חדירה או התקפות טרור על הגבול העיראקי־סורי."