השליטה האמריקאית על הכלכלה העיראקית: תפקידו של הבנק הפדרלי האמריקאי

לאחר הכיבוש האמריקאי של עיראק בשנת 2003, פעלה ארצות הברית להקים מערכת שלטונית עיראקית שתשמר את השפעתה במדינה ברמה המבנית. אחד הכלים המרכזיים לכך היה המערכת הכלכלית, שהוקמה באמצעות חיזוק תפקידו של הבנק הפדרלי האמריקאי בשליטה על הכנסות עיראק ממכירת נפט, קביעת שער הדינר העיראקי ועוד מנגנונים המאפשרים לארה"ב לשמר את אחיזתה במדינה.

השימוש של הבנק הפדרלי האמריקאי בהכנסות הנפט העיראקי בא לידי ביטוי בכמה אופנים:

• יכולת הפעלת לחץ על הממשלה העיראקית באמצעות שליטה במשאב הכלכלי המרכזי שלה, הקובע את תקציבה ושער הדינר העיראקי.
• שליטה בגובה ובמועדי העברת הכספים מהבנק הפדרלי האמריקאי לעיראק.
• רווחים הנצברים על ידי הבנקים האמריקאים באמצעות הלוואות בריבית נמוכה מהכספים העיראקיים, וכן רווחי החברות המעבירות את הכספים מארה"ב לעיראק והוצאות הביטוח וההגנה הכרוכות בכך.
• שימור הדולר כמטבע המרכזי לרכישת נפט עיראקי, במיוחד לאור ההסכמים שנחתמים עם סין ומדינות נוספות למעבר למסחר במטבעות מקומיים.

המחקר הטכני-כלכלי המתואר מצביע על האופן שבו ארה"ב שולטת בחלק מהמגזר הפיננסי העיראקי, תוך פגיעה בריבונות עיראק והכוונת כספיה לטובתה על חשבון כלל אזרחי המדינה. ניתן להוריד את המחקר המלא בסוף המלצות המדיניות המוצעות במסמך.

המלצות (פתרונות)

פתרונות שהציע הבנק המרכזי של עיראק

הבנק המרכזי העיראקי הציע פתרון יחיד שאינו מספק מענה מקיף לבעיה – הגדלת היצע הדולר דרך מספר רב של נקודות חלוקה, מתוך הנחה שהגדלת ההיצע תביא לירידת שערו. עם זאת, הפתרון אינו מתמודד עם חוסר רצונם של סוחרים לעבוד עם הבנק המרכזי ומעברם לפעול מול חלפני כספים וחברות המרת מטבע פרטיות.

פתרונות מוצעים נוספים

1. קידום תשלומים אלקטרוניים
   מעבר לתשלומים דיגיטליים בעסקאות קנייה, מכירה, משכורות ופעולות פיננסיות נוספות, תהליך שמתוכנן לצאת לדרך בתחילת יוני השנה. הממשלה אף שילבה סעיף בנושא בטיוטת חוק התקציב הפדרלי. המעבר לתשלומים אלקטרוניים צפוי להפחית בין מחצית לשני שלישים ממכירות הבנק המרכזי ולהקטין את הנזילות הכספית מ-110 טריליון דינר עיראקי למחצית ואף פחות.

   מכיוון שהמטרה העיקרית של מכירת מטבע היא יצירת נזילות בדינר עיראקי, הרי שאם מרבית הקמעונאים והשווקים יעברו לעבודה עם מסופי תשלום דיגיטליים וחשבונות בנק, יתאפשר:

   • הפחתת הצורך בנזילות במזומן למדינה.
   • זיהוי הפעילות הכלכלית האמיתית של פרטים וסוחרים.
   • הקלת גביית המסים מהם.
   • הפחתת היקף מכירת מטבע חוץ במכרזים של הבנק המרכזי.
   • מעקב קל יותר אחר מבוקשים לרשויות החוק, הרוכשים מוצרים שעשויים לשמש לפעולות טרור.

2. חיזוק אמון הציבור בבנקים
   סכומי הכסף המזומן המוחזקים על ידי האזרחים בחשבונות שוטפים, המוגדרים כ"היצע הכסף הצר", נאמדים בלמעלה מ-110 טריליון דינר בשנת 2020. כשלישיים מסכום זה נמצאים בידיים פרטיות ובבתים, בשל חוסר האמון של הציבור במערכת הבנקאית הממשלתית והפרטית.

3. הזרמת מוצרי יסוד לשוק
   הרחבת אספקת מוצרי יסוד כגון סוכר, קמח ושמן באמצעות הגדלת מכסות ההקצבה הממשלתית, כך שייווצר עודף היצע שיוביל להורדת מחירים. עם זאת, יש לבצע זאת בהיקף וזמן מוגבלים כדי לא לפגוע יתר על המידה בסוחרים מהמגזר הפרטי.

4. הפחתת הבירוקרטיה הבנקאית
   נדרשת הקלה משמעותית בפרוצדורות הבנק המרכזי ושאר הבנקים, המרתיעות אזרחים מלהפקיד את כספם. יש לאפשר הפקדות ומשיכות באמצעות כרטיסי חיוב (מאסטרקארד) ובנקטים בכל עת.
   כיום, תהליכי הפקדה ומשיכת כספים מסורבלים, מתישים ולעיתים כרוכים ביחס מחפיר מצד הפקידים, ואף בשחיתות ודרישות לשוחד. הפתרון הוא שימוש באוטומציה וטכנולוגיה מתקדמת שתאפשר לאזרחים לבצע פעולות פיננסיות ללא צורך בטפסים ובאינטראקציה עם עובדי בנק.

5. צמצום או מניעת ייבוא של סחורות מסוימות
   יש להפחית או להקפיא זמנית ייבוא של מוצרים שאינם חיוניים, כגון מוצרי אלקטרוניקה, ביגוד ורכב, כדי לבלום את פערי שער החליפין ולהחזיר את השוק לרמותיו הקודמות.

6. פתרונות ברמה הבינלאומית

   א. משא ומתן עם ארה"ב
   ניהול שיחות עם הממשל האמריקאי להגדלת סכומי הכסף המועברים מעת לעת לעיראק. מאמצים בכיוון זה צפויים לכלול ביקורים של כמה שרים עיראקיים בקרוב.

   ב. הפקדת כספים במטבעות שאינם דולר
   פתיחת חשבון בבנק ההשקעות האסייתי של סין (AIIB) והפקדת הכנסות המדינה ביואן, כדי לנצל עודפי מטבע חוץ ולהימנע מתלות במערכת הדולר האמריקאית. עם זאת, פתרון זה כרוך בהשלכות פוליטיות משמעותיות, ועל ההנהגה העיראקית למצוא דרך ליישמו, במיוחד לנוכח העובדה שמדינות שכנות, כמו ערב הסעודית, כבר החלו בצעדים דומים.

   ג. פתיחת חשבון השקעות בבנק האסייתי לתשתיות
   הבנק האסייתי להשקעות בתשתיות (AIIB) הוא הגוף המוביל בפרויקט "דרך המשי" של סין, ויכול להוות חלופה לבנק העולמי בהשקעות בפיתוח עיראק.