טראמפ והפאשיזם החדש: וושינגטון בסכנה

מאז חזרתו השנייה לזירה הפוליטית האמריקאית, מנסה דונלד טראמפ לעצב מחדש את דמותה של וושינגטון כבירתו האישית יותר מאשר כמרכז של אמריקה. מה שעושה טראמפ היום הפך קרוב יותר להתנהגויות שהאמריקאים רואים כנושאות סממנים של הפאשיזם הקלאסי: שימוש בכוח, דיכוי מתנגדים, הפיכת המוסדות לכלי בידי השלטון, והעדפת נאמנות אישית על פני ערכים חוקתיים.

תרגול הפאשיזם

הפאשיזם הטראמפיסטי בוושינגטון מתבטא בראש ובראשונה בניסיונותיו המתמשכים להכתים כל מוסד ממסדי שאינו כפוף לו כ" מושחת "או " אויב העם ", שיח המזכיר את שיטות המשטרים שביזו את החוקה והחליפו אותה ברצון המנהיג האחד. אחת הדוגמאות הבולטות היא יחסו כלפי משרד המשפטים ובתי המשפט, כאשר כל משפט המופנה אליו מתואר כ" קונספירציה "או " רדיפה פוליטית ", ניסיון לשלול את הלגיטימציה של המערכת השיפוטית מול תומכיו.

שנית, טראמפ שואף להפוך את וושינגטון לבמה להפגנת כוח, במיוחד באמצעות כינוסי ענק פופוליסטיים בהם הוא מפגין את שליטתו ותוקף את יריביו בחריפות. בכינוסים אלו, בהם מונפים דגלי נאמנות מוחלטת אליו ונשמעת מתקפה נגד התקשורת והמיעוטים, נזרעים שסעים ומתחזק שיח פוליטי צבאי.

שלישית, מה שמדאיג את האמריקאים הוא הסתה החוזרת ונשנית שלו נגד התקשורת וגופי החקיקה, כאשר לעיתים הוא מתאר את הקונגרס כ" מכשול בפני העם ", ומטיל על התקשורת אחריות ל" עיוות האמת ". שפה זו משקפת דפוסים פאשיסטיים השטנים כל מי שמתנגד להם.

המסוכן הוא שפרקטיקות אלו אינן נשארות בגדר שיח בלבד, אלא מתממשות במדיניות ממשית, כמו ניסיונותיו הנוכחיים להפעיל כוחות ביטחון פדרליים נגד מפגינים בוושינגטון, ועידוד תומכיו ל" כיבוש מחדש של הבירה "בכוח. אירועים אלו השאירו רושם אצל האמריקאים שראו איום על "עמודי התווך של הדמוקרטיה" שמבצע טראמפ מבלי להתחשב בסיכוניו ובהשלכותיו.

לכן, אין זה מפתיע שרבים מהאינטלקטואלים, הפוליטיקאים והפעילים מתארים את טראמפ כפועל באופן פאשיסטי. האיש שמקדם את רעיון "המנהיג המושיע" ו"המדינה בדמות הנשיא" שם את אמריקה על מסלול מדאיג, ולכן צצו דעות רבות לאחרונה הטוענות שאמריקה שאחרי טראמפ לא תהיה עוד אותה אמריקה שהייתה לפניו, רמז שלילי לצעדים הבלתי מחושבים שנוקט בתוכה ומחוצה לה.

וושינגטון כמעבדה לניסוי

בבירה האמריקאית נפרסו כ־800 אנשי משמר לאומי ויחידות פדרליות לאכיפת "מצב חירום" שהוכרז בטענה לפלישה של העיר על ידי "כנופיות רצחניות, פושעים, מכורים וחסרי בית". אך נתוני משרד המשפטים הצביעו על ירידה של 35% ברמת האלימות בשנת 2024 בהשוואה לשנת 2023. על בסיס זה תיאר מועצת העיר את הצעד כ" התערבות מלאכותית "בממשל המקומי, וכי המשמר הלאומי אינו ערוך כלל למלא משימות משטרתיות אזרחיות.

מדוע טראמפ נוקט בדרך זו?

הסתמכותו של טראמפ על השיטה הפאשיסטית נובעת בעיקר מרצונו בשליטה מוחלטת בזירה הפוליטית והעצמת סמכותו האישית על חשבון המוסדות והכללים הדמוקרטיים. באמצעות שימוש בפחד, הגזמת משברים בתקשורת, ותקיפת מתנגדים, הוא מנסה לכפות על הציבור ציות והזדהות עם עמדותיו, ובכך לבסס לו בסיס נאמנות איתן. נראה שטראמפ מאמין ששיטה זו מגבירה את סיכויי הצלחתו הפוליטית כיוון שהיא מאפשרת לו לפעול במהירות, להפחיד יריבים ולעקוף מכשולים מוסדיים מסורתיים. בנוסף, הוא מנצל שסעים חברתיים ופוליטיים, תוך השקעה בתחושת האיום של הציבור, כדי לגרום להם להצדיק עבורו כל צעד חריג או סמכותני. במילים אחרות, טראמפ סבור שליטה על דעת הקהל באמצעות פחד והטעיה מעניקה לו כוח גדול יותר להצליח, גם אם זה בא על חשבון העם והמוסדות החוקיים.

האם השיטה תצליח?

הצלחתו של טראמפ בשיטה זו אינה מובטחת, כיוון שהיא תלויה בשני גורמים עיקריים: תגובת הציבור והאיזון המוסדי. מצד אחד, הוא עשוי להצליח בהנעת בסיס רחב של תומכים המאמינים בנרטיב שלו ומגיבים לפחד ולהגזמה בתקשורת, מה שמעניק לו כוח פוליטי גדול בטווח הקצר. מצד שני, מוסדות המתנגדים לו כגון מערכת המשפט והתקשורת העצמאית, מהווים מחסום מול כל ניסיון לשליטה מוחלטת. יתרה מכך, האפקטיביות ארוכת הטווח של שיטה זו מושפעת מרמת העייפות והשחיקה הנפשית של הציבור, חשיפת שקרים, וירידת אמון האנשים בו. לכן, ניתן לומר שטראמפ עשוי להשיג רווחים זמניים ולהעצים את כוחו בתחומים מסוימים, אך הוא ניצב מול גבולות ברורים שהופכים את ההצלחה המתמדת של השיטה הזו לבלתי אפשרית.