חיזבאללה קיבלה החלטה ברורה וסופית: דחתה את “מסמך ההכנעה” של השגריר האמריקאי תום בראק. במסמך נדרשה לבנון להיכנע בפני ישראל, להפקיע ממנה נשק כולל רקטות בליסטיות ומל"טים, ולמסור את כל מערכי הנשק לצבא — או שישראל תפעל בכוחה, תוך הפרת החלטה 1701 של האו"ם.
מה דרש המסמך?
פינוי כל אמצעי הלחימה מידי חיזבאללה.
מעבר הנשק לידי הצבא הלבנוני.
פיקוח על ידי ועדת השטח, עם איום מפורש: חשש לתקיפה ישראלית אם לא יופעלו ההוראות.
תגובת חיזבאללה והבכירים בלבנון:
חיזבאללה הודיע חד-משמעית: “לא ניכנע ולא נמסור נשק.”
המנהיג שיח' נעים קאסם אמר: “אין לנו ברירה שנלחם על ריבונותנו ונשמור את זכותנו להגן על לבנון.”
בתיאום עם נציגי הנשיא והממשלה, הוחלט על קו התנגדות משותף למסמך.
מה התנאים שנדרשים?
הפסקת הפשיטות הישראליות על לבנון.
פינוי שטחים כבושים.
שחרור אסירים לבנוניים.
שיקום האזורים המותקפים.
ההיערכות של חיזבאללה:
המפלגה נוקטת מדיניות של “סבלנות מחודדת”. ברשותה נותרו חלק ניכר מרקטותיה הסטרטגיות, וביכולתה לפרוס מערכים נוספים של נשק. מאחור תכוננה מערך מל"טים וטקטיקות מתקדמות לתגובה מותאמת לכל תרחיש.
תסריטי סכסוך אפשריים:
אם ההצעה תידחה — יש חשש למתקפה אווירית ישראלית, פעולה גבולית מסוריה, ואף עימות משולב עם חיזבאללה בהיקף אזורי.
לסיכום:
המהלך עכשיו בידיים של האמריקאים — האם יתנו ללבנון לשמור על עצמאותה וריבונותה, או שידחפו לתקיפה שתביא לשיבושים נרחבים. לבנון ניצבת בפני נקודת מפנה: עצמאות או כניעה בתמורה לתיאום זר.
סופר: אל-חנאדק