יום שלישי 01 יולי , 2025 02:50

כיצד דחפה תעשיית הנשק את טראמפ לעבר המלחמה עם איראן?

חברת תעשיית נשק בארצות הברית

מלחמות מניעות את סחר הנשק, והוא מהסחורות היקרות ביותר, המביאות תועלת רבה לחברות הגדולות המייצרות. המערכת העולמית בהובלת ארצות הברית תורמת להגברת מתיחות ומלחמות, מה שהופך את חברות תעשיית הנשק למרוויחות העיקריות מכל עימות או מתיחות בכל אזור בעולם. לכן אין זה מפתיע לראות אנשים הקשורים לחברות נשק מופיעים בערוצי הטלוויזיה, והם בוודאי תומכי מלחמות, בשיתוף פעולה עם מוסדות התקשורת המארחים.

בהקשר זה פרסם מכון responsible statecraft מאמר, שתורגם באתר אל-ח׳נדק, המדבר על הדרך בה דחפו דמויות הקשורות לחברות תעשיית נשק את טראמפ לעבר מלחמה עם איראן.

לפי ניתוח שערך מכון RS, יצרני הנשק מימנו רבים מהאורחים שהופיעו בערוץ פוקס ניוז – קבלנים צבאיים שתמכו בתקיפות אמריקאיות – שהיו נהנים בוודאות ממעבר למלחמה חמה בין ישראל, ארה"ב ואיראן.

הטקסט המתורגם מהמאמר:

הנשיא צפה רבות בערוץ פוקס ניוז, שנשלט על ידי קולות של קבלני ביטחון שתמכו בתקיפות האמריקאיות.

לפי כתבה מקיפה שפורסמה בניו יורק טיימס, החלטת הנשיא טראמפ ב-22 ביוני לאפשר תקיפות אוויריות על אתרים גרעיניים באיראן הושפעה בחלקה מערוץ פוקס ניוז. במשך ימים קיבל טראמפ סדרת דמויות תומכות מלחמה, כמו ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, יורש העצר הגולה רזא פהלווי, וניצי קונגרס אנטי-איראניים כמו הסנאטור לינדזי גרהאם (רפובליקני מדרום קרוליינה).

לפי ניתוח מכון RS, רבים מהאורחים האחרים של פוקס מומנו על ידי יצרני נשק, שהיו מרוויחים ממעבר למלחמה חמה. אורחים אלו הופיעו בזה אחר זה על מסכי טלוויזיית הבית הלבן כדי לשבח את התקיפות הישראליות ולעודד התערבות אמריקאית נוספת. כפי שאמר אלכס קארפ, מייסד ומנכ"ל פאלנטיר, ב-2022: "זמנים קשים טובים מאוד לפאלנטיר". כמובן, ניגודי האינטרסים הרבים הללו לא נחשפו בשידור.

אחד מעובדיו של קארפ, חבר הקונגרס לשעבר מייק גלאגר (רפובליקני מוויסקונסין), הופיע בפוקס כשהוא משבח את מסע המלחמה הישראלי. בהתייחס לחיסול בכירים במשמרות המהפכה אמר: "מלבד ההרס הפיזי, מדובר גם בהרס מוראלי, נכון? חיסלו הנהגה בכירה של משמרות המהפכה, ו-8 מתוך 13 מדענים איראנים בכירים". הוא הוסיף: "עיכבנו את התוכנית הגרעינית, אבל זהו שלב ראשון בתהליך מורכב, חשוב שארה"ב תתמוך בבעלת בריתה הקרובה ביותר במזרח התיכון – ישראל".

כיום גלאגר עומד בראש מחלקת ההגנה של פאלנטיר, חברת קבלנות ביטחונית המספקת יכולות תקיפה מבוססות בינה מלאכותית. בשנה שעברה חתמה פאלנטיר על הסכם עם משרד הביטחון הישראלי לניצול הטכנולוגיה שלה לטובת משימות לחימה.

גם הגנרל בדימוס ג׳ק קין, תורם קבוע לפוקס ניוז, הופיע פעמים רבות כדי לדון במלחמה, כשהוא תומך בשימוש במפציצים B-2 ובפצצות חודרות בונקרים נגד איראן. הוא שלל במהירות חלופות ואמר: "לישראלים יש אפשרויות, אבל אף אחת לא משתווה למה שיש לנו".

קין, מהתומכים הבולטים ב"התעצמות" האמריקאית בעיראק לפני 17 שנה, היה חבר בדירקטוריון של ג'נרל דיינמיקס, ומרכז המחקר שלו – "המכון לחקר המלחמה" – מקבל מימון מהחברה. לפי דיווח שהגיש לרשות ניירות הערך האמריקאית ב-2018, החזיק ביותר מ-14,000 מניות של ג'נרל דיינמיקס, בשווי של מעל 4 מיליון דולר כיום (לא ברור כמה מהן עדיין ברשותו, אם בכלל).

צוללת מסוג אוהיו השייכת לחברת ג'נרל דיינמיקס, שככל הנראה מדובר בצוללת "יו.אס.אס ג'ורג'יה", שיחקה תפקיד במתקפה האמריקאית על איראן, כאשר שיגרה יותר מעשרים טילי טומהוק לעבר מטרות באיראן. שר הצי ג'ון פילן הצהיר בפני מחוקקים כי הצוללת "ביצעה בצורה יוצאת דופן, וגרמה לנזק חמור ליכולת הגרעינית האיראנית" במתקפה על איראן.

ראש ה-CIA לשעבר, דייוויד פטראוס, הופיע מספר פעמים בערוץ פוקס ניוז לפני ואחרי התקיפה האמריקאית. ב-17 ביוני, הצהיר פטראוס למראיינת פוקס מרתה מקאלום כי בפני הנשיא עומדות שתי אפשרויות: "או שהוא יגביר את האזהרה שכבר השמיע לכניעה מוחלטת, ויאמר... שאתם מסכימים לוותר לחלוטין על הפרויקט הגרעיני שלכם, לא יהיו מגעים לגביו, ושתעניקו לסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית זכות פיקוח מלאה – או שנשמיד את מתקן ההעשרה בפורדו".

פטראוס הוא שותף בחברת KKR, חברת השקעות פרטיות שהיא משקיע מרכזי בפלטפורמת הנדל"ן הגדולה ביותר בישראל – Guesty, ומחזיק או משקיע במספר חברות ביטחוניות, כולל חברות סייבר ישראליות. פטראוס גם משמש יועץ אסטרטגי לחברת הסייבר הישראלית Semperis.

בריאן הוק, סגן נשיא להשקעות גלובליות בחברת סרברוס קפיטל מנג’מנט המתמחה בהשקעות ביטחוניות, אשר הוביל את קמפיין "הלחץ המקסימלי" של וושינגטון על איראן בתקופת טראמפ הראשונה, הופיע גם הוא בערוץ פוקס ניוז בימים שלפני התקיפות האמריקאיות. הוא אמר: "ישראל פועלת באופן עקבי לתקיפת מתקנים שמבצעים מחקר גרעיני. אני מאמין שהקמפיין הזה יימשך. כפי שציינתי, זו מערכת רב-שלבית שתוכננה במשך שנים, וישראל הפילה את המלכודת".

בין השקעות נוספות, סרברוס מחזיקה חברה לפיתוח נשק על-קולי וחברה צבאית פרטית שאימנה את רוצחי העיתונאי הסעודי ג'מאל חאשוקג'י.

כמובן, רבים מהקולות הבולטים בערוץ פוקס התומכים במלחמה – כמו שון האניטי ומארק לוין – אינם עובדים בתחום הביטחוני. אחרים פשוט אינם חושפים את מקורות המימון שלהם, ולכן אי אפשר לדעת תמיד.

מארק דובוביץ’, מנכ”ל קרן ההגנה על הדמוקרטיות ותומך ותיק במדיניות כלפי עיראק, הופיע עשר פעמים בערוצי פוקס ניוז, פוקס ביזנס ולייב נאו של פוקס, במהלך התקופה שבין התקיפות הישראליות על איראן להחלטת ארה"ב להצטרף ישירות למלחמה. דובוביץ’ ניצל את זמנו באוויר כדי לקרוא לנשיא טראמפ לפרק את מתקני הגרעין האיראניים. הקרן אינה חושפת את מקורות המימון שלה.

ב-23 ביוני, טראמפ הכריז על הפסקת אש בין איראן לישראל, אך לא ברור אם שני הצדדים יעמדו בהסכם. התמיכה במלחמה בפוקס נמשכה בעקביות לאורך כל תקופת הלחימה, תוך היעדר בולט של מתנגדים מהימין כמו סטיב באנון וטאקר קרלסון. יועצים מסוימים של טראמפ הביעו בצנעה חרטה על היעדרם של קולות אלו, כיוון ש"זה אומר שטראמפ לא הקשיב היטב לצד השני בדיון". קרלסון טען כי "נראה שפוקס ממלאת תפקיד מרכזי בדחיפת המלחמה", וכינה את מעסיקו לשעבר "מקדם מלחמות".

זו לא הפעם הראשונה שקבלנים צבאיים משתמשים בתקשורת כדי לקדם מלחמות. לפני הפלישה לעיראק ב-2003, פתחה ממשלת ארה"ב ב"אסטרטגיה מתוכננת בקפידה לשכנע את דעת הקהל, הקונגרס ובעלי הברית בצורך להתמודד עם האיום מצד סדאם חוסיין".

ללא ידיעת הציבור באותה עת, תרמו הקבלנים הצבאיים לקידום המדיה. הגנרל בדימוס בארי מקאפרי הופיע לעיתים קרובות בטלוויזיה תוך כהונתו בדירקטוריון של חברת Dyncorp, קבלן צבאי שאימן את כוחות הביטחון העיראקיים. בתחילה תיאר את הכוחות כ"חלשים, בלתי מיומנים ולא אמינים פוליטית". לאחר הצטרפותו לדירקטוריון, שינה את עמדתו והצהיר לבריאן ויליאמס מ-MSNBC כי "כוחות הביטחון העיראקיים הם אמיתיים". מניית Dyncorp זינקה ב-87% באותה שנה, למרות דיווחים על חוסר אפקטיביות באימונים.

גם כיום, צופי ערוצים ממשיכים ליהנות מ"גרסת מקאפרי המודרנית", המטשטשת את הגבולות בין האינטרס הציבורי לפרטי, ומשאירה אותנו עם אותה שאלה ישנה: של מי המלחמה הזו באמת – ומי המרוויח?





לוח שנה