נתניהו הוא נטל כבד… וטראמפ ניצב בפני הזדמנות!

כאשר המשברים מצטברים והעדיפויות משתנות, בריתות מסורתיות מסוימות עלולות להפוך לנטל על שותפיהן. זהו בדיוק המצב ביחסים בין נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו בשלב הנוכחי. על רקע הסלמה צבאית מתמשכת בעזה, לבנון ותימן, ובמקביל לקיומם של מסלולים מתקדמים של מו"מ עם איראן ועם אנצאר אללה, טראמפ ניצב בפני צומת החלטות, הבוחן את תועלת שותפותו עם נתניהו. בהקשר זה, ראוי לציין את דברי מזכ"ל חיזבאללה, נאים קאסם, בנאום שנשא ביום "חג ההתנגדות והשחרור", שבו הדגיש את המציאות הזו.

קריאה בנאום קאסם

כאשר תיאר קאסם את הרגע הנוכחי כ"הזדמנות חסרת תקדים", הוא שלח מסר ישיר לוושינגטון: יש לכם הזדמנות לבחון מחדש את הגישה, שכן המשך המלחמה יטרוף את הקלפים. הרגיעה הנוכחית בדרום איננה קבועה, ואם יחליט חיזבאללה לצאת למערכה על השבת האדמות הכבושות – כל האזור יבער מחדש. במצב כזה, ישראל עלולה לעמוד בפני תבוסה מדינית וצבאית, וטראמפ יאבד את תדמיתו כמי שמייצר הסדרים, ויקבל מכה קשה רגע לפני בחירות אמצע הקדנציה. האם נתניהו שווה את המחיר הזה?

ההקשר האזורי והבינלאומי

המלחמה בעזה נמצאת בשלב של שחיקה ממושכת – אין הישגים ברורים, אין חזרת חטופים, וההסלמה בלבנון מנוהלת תחת תקרה דיפלומטית כשחיזבאללה מקפיד על הפסקת אש בעוד ישראל מפרה אותה. המצב עלול להתפוצץ אם ייכשלו המסלולים הדיפלומטיים. בתימן, המו"מ של ארה"ב עם אנצאר אללה מעיד על רצון אמיתי בהרגעה, בעוד שישראל ממשיכה בהסלמה. גם מול איראן החלו מגעים מוקדמים, אך ישראל רואה באופציה הצבאית את הפתרון היחיד. נתונים אלה מציבים את ממשל טראמפ מול הכרעה: לנקוט צעדים מדודים להורדת המתיחות, או להפקיר את הזירה לבריתות לא יציבות שעלולות להפר את שיווי המשקל ולסכל את הסדרים המדיניים.

ההפסדים הפוטנציאליים לוושינגטון

לאור המשוואה העדינה הזו, ניתן לפרש את האינטרסים של וושינגטון במספר זוויות – וכולן מצביעות על כך שהמשך הברית הנוכחית עם נתניהו כרוך במחירים כבדים:

• הזדמנויות חלופיות: ניתוק מנתניהו עשוי לאפשר לטראמפ יציבות שתסייע לו לבנות בריתות מועילות ולפתוח שערים להשקעות חדשות.

• שיבוש סדרי עדיפויות אסטרטגיים: נתניהו הפך למכשול בפני שאיפתה של וושינגטון להרגעה כוללת, שכן המשך דרכו מחבל בהבנות האפשריות.

• חוסר בהישגים: טראמפ, המנסה להצטייר כמי שמשיג נצחונות, נתקל בשותף שמתקשה להניב הישגים צבאיים או מדיניים.

• פגיעה בתדמית טראמפ: הביקורת הגוברת במערב על מדיניותו של נתניהו עלולה להשליך על דמותו של טראמפ כמחולל הסכמים.

• סיכון לקרע פנימי: המשך התמיכה בישראל עלול להצית התנגדות פנימית בארה"ב, כולל פעולות כמו "מבצע וושינגטון" – תרחיש המזיק לטראמפ.

• דימום מתמשך ללא תמורה: התמיכה הבלתי מוגבלת בישראל לא הניבה תוצאות ממשיות, אלא רק החריפה את השחיקה הכלכלית והפוליטית – האם המערכה מצדיקה את המחיר?

ברור כי הברית עם נתניהו הפכה למכשול בפני הרגעה וסיכוי לרווחים. אין הישגים בשטח, אין תועלת מדינית, ורק שחיקה מתמשכת. מנגד, לארה"ב יש הזדמנות לפתוח אפיקים חדשים באמצעות:

• הערכת הבריתות המסורתיות מחדש: יש צורך דחוף לבחון את התועלת בברית הבלתי מסויגת עם נתניהו, במיוחד לנוכח כישלונותיו החוזרים.

• ניצול הרגע הפוליטי: לא בטוח שתיווצר שוב הזדמנות דומה להסדרים מאוזנים.

• הפרדת האינטרסים מהפרטים: קישור עתיד מדיניות החוץ האמריקנית לדמות אחת – נתניהו – הפך לנטל יקר ולא מועיל.

• אי התעלמות מהמסרים מהציר המתנגד: האיתותים מחיזבאללה ואנצאר אללה אינם איומים ריקים – הם משקפים איזון כוחות ממשי שיש להתייחס אליו ברצינות.