אפשרויות וושינגטון: תימן זירת שחיקה וניצוץ למלחמה אזורית

לאחר כמעט חודש מהכרזת ממשל ביידן על פתיחת תקיפה אווירית על תימן, היה דונלד טראמפ הראשון שתקף את המהלך. בפוסט שפרסם בפלטפורמת Truth ב־18 בפברואר 2024 כתב: "אנחנו מפציצים את תימן, כל פצצה עולה מיליון דולר, אבל הכי חשוב – אנחנו הורגים הרבה אנשים".

יש שראו בביקורת הזו ביטוי למדיניות האמיתית של טראמפ, שהבטיח לעצור את כל המלחמות בעולם. אך לאחר ניצחונו בבחירות, התמונה השתנתה במהירות. כ־55 ימים לאחר השבעתו לנשיא, ב־15 במרץ 2025, הכריז טראמפ על פתיחת מבצע צבאי חדש בתימן. מהן מטרותיו, באילו טקטיקות נוקט הצבא האמריקאי, מהן השפעותיהן על הכוחות התימניים, וכיצד מגיבים האחרונים?

להלן סיכום מטרות התקיפה האמריקאית:

מטרות המתקפה האמריקאית בתימן

באופן כללי, המניעים של טראמפ להחיות את הקמפיין הצבאי בתימן דומים לאלו של ביידן בינואר 2024: לעצור את התמיכה הצבאית של תימן לחמאס בעזה. טראמפ הרחיב את המבצע – גם בהיקף ההפצצות וגם בגיוון האמצעים.

1. בלימת התמיכה התימנית לעזה: ב־11 במרץ הכריזו הכוחות החמושים התימניים על חידוש החרם הימי נגד ספינות ישראליות. שלושה ימים לאחר מכן, טראמפ חידש את התקיפות בניסיון לעצור את הלחץ התימני על ישראל.

2. חיזוק הפרויקט האמריקאי-ישראלי באזור: בניית "המזרח התיכון החדש" תוך ריסון כוחות עוינים. תימן מתנגדת נחרצות לפרויקט הזה, ולכן טראמפ שואף לנטרל את השפעתה.

3. מסר הרתעתי לאיראן: התקיפות בתימן מגיעות במקביל להסלמה מול איראן סביב תוכנית הגרעין. לפי "וול סטריט ג'ורנל", ההפצצות נועדו גם להעביר מסר לטהראן.

4. שיקום היוקרה האמריקאית: אחרי כישלון ממשל ביידן להרתיע את תימן, טראמפ שואף להחזיר את אמינות צבא ארה"ב – במיוחד את חיל הים – ולמנוע מבוכה אסטרטגית.

5. רווח פוליטי פנימי: טראמפ מנסה להציג הישגים בזירה הבינלאומית כדי לחזק את מעמדו בקרב הציבור האמריקאי, במיוחד לאור התדמית שתימן היא יריב חלש שקל להביסו.

6. שליטה בים האדום וסחיטת מדינות: הממשל האמריקאי מציג את הפעולות הצבאיות כהגנה על הסחר העולמי – כדי להצדיק את המלחמה לציבור ולדרוש מימון מבעלות בריתה. לפי דיווח ב"טיילגרף", ארה"ב אף ביקשה ממדינות אירופה להשתתף בעלויות – אך נענתה בסירוב מצד בריטניה.

סיכום:

לאחר חודש של תקיפות אמריקאיות חוזרות בתימן – ללא אסטרטגיה ברורה או הישגים של ממש – מוצאת עצמה וושינגטון בפני ברירה קשה: להמשיך ולהישאב לבוץ המלחמה ללא תוצאות, או להסלים את המערכה אף יותר (כולל שליחת כוחות קרקעיים), מה שעלול להצית את כל האזור. הפעלת כוחות מקומיים או ניסיון לערער את היציבות הפנימית בתימן עשויים גם הם להוביל לתוצאה הפוכה, במיוחד לאור כישלונות דומים בעשור האחרון.