תימן תגיב: הנוכחות האמריקאית-בריטית נמצאת בתוך בנק המטרות!

תימן פתחה במתקפה על ספינת מלחמה אמריקאית בים האדום, ולכל פרט שהוזכר יש חשיבות משמעותית. זה הוביל לתגובה של האמריקאים והבריטים, בטענה שזה היה מתוך הגנה עצמית. הם ערכו פשיטות על ערי תימן אך הבטיחו שכוונותיהם לא היו להסלים את המצב. תקיפה זו, חסרת תקדים מאז מלחמת העולם השנייה, מעידה על כך שהעבריין, שסבל תשע שנים של מלחמה ומצור, ועיתוי התקיפה, שמטריד את האמריקנים והישראלים, מבשרים על שלב חדש שבו תימן תנקום נגד התוקפנות הבריטית-אמריקאית. מטרתם היא להחליש כלכלית את הישות הכובשת בים סוף. לפני המתקפה על כוחות חיל הים התימני, אם הם היו מכוונים רק לישויות ישראליות, התקרית האחרונה העניקה לתימן הצדקה נוספת לכלול "מקורות איום וכל המטרות האמריקאיות-בריטיות העוינות" בתחומה. יעדים אלה נמצאים בסמיכות לאזור הסכסוך.

מטוסים אמריקאים, ששוגרו מנושאת המטוסים USS אייזנהאואר, ומטוסים בריטיים, ששוגרו מבסיס בקפריסין, ערכו בסך הכל 73 פשיטות. פשיטות אלו כוונו במיוחד לעיר הבירה צנעא, כמו גם למחוזות חודיידה, תאיס, חג'ה וסעדה. כתוצאה מפשיטות אלו, נרצחו 5 אנשי כוחות מזוינים ושישה נוספים נפצעו. צבא ארה"ב, בהצהרה הרשמית שלו, טען כי המטרות של פשיטות אלה כללו שדות תעופה, מתקני מכ"ם, וכן אתרי אחסון ושיגור של מל"טים וטילים.

לפי דיווחים אמריקאים, תקיפות אלו, שקיבלו תמיכה עקיפה מבחריין, קנדה, אוסטרליה, הולנד וסעודיה, בעוד שאיטליה בחרה שלא להשתתף, לא ימנעו מהכוחות המזוינים לכוון לספינות לכיוון נמלי ישראל. גם מקורות צבאיים בתימן, ששוחחו עם אתר "תעלות", אישרו זאת וקבעו כי ההתקפות של ארצות הברית ובריטניה נתפסות כעת כאיום על הביטחון הלאומי של תימן. כתוצאה מכך תימן תגיב בהתאם ועשויה להרחיב את טווח המטרות מעבר לים האדום. לתחושה זו הדהד דובר אמ"ן, תא"ל יחיא סארי, שהדגיש כי הם לא יהססו להגן על תימן, ריבונותה ועצמאותה באמצעות התמקדות במקורות איום ובכל המטרות העוינות ביבשה ובים.

הכוחות המזוינים יזמו את העימות בכך שעצרו את הספינה הראשונה והחליטו לאסור על מעבר ספינות לישות הכובשת עד להפסקת המלחמה ברצועת עזה. ההשפעה המשמעותית של פעולות אלו על הכלכלה הישראלית אילצה את וושינגטון להתערב צבאית, למרות דיווחים והצהרות קודמים המפחיתים את השפעתם ויעילותם המוגבלת.

משקיפים ואנליסטים מהמערב מסכימים בדרך כלל שתגובת תימן למתקפה היא בלתי נמנעת. עם זאת, השאלה העיקרית היא מה יקרה בשלב הבא לאחר תגובה זו והאם ארה"ב תהיה מעורבת או לא במעגל של תגובות ותגובות נגד, שיגבירו את נוכחותה באזור ויחריפו את המתיחות. בנוסף, נשיא ארה"ב, המתמודד עם קונגרס מפולג בנוגע להיתכנות ולגיטימציה של השביתה, מודאג גם מהבחירות הקרובות לנשיאות בעוד כמה חודשים. השליטה בהסלמה לאור ההתפתחויות האחרונות הפכה לנושא מאתגר שלא ניתן לפתור רק על ידי רצונותיו של הבית הלבן.

בריטניה הביאה לאזור את המשחתת HMS Diamond והפריגטה HMS לנקסטר, אך אף אחת מהן לא הייתה מסוגלת לתקוף מטרות ביבשה. אפילו הפריגטה HMS ריצ'מונד, שצפויה להגיע בקרוב, אינה מצוידת למתקפה יבשתית. מכאן עולה כי הכוח הימי הבריטי לא הוצב לביצוע התקפות נגד מטרות תימן. לכן, כל הסלמה פוטנציאלית תחייב שינוי בנוכחות הצבאית, ממנו הביעו גם וושינגטון וגם לונדון את רצונן להימנע.

ג'יין קינמונט, עמיתת מחקר בכירה בצומת החשיבה הבריטית Chatham House, התייחסה לשלב הקרוב וקבעה כי לא סביר שיסתיים כאן, אבל תהיה מידה מסוימת שבה ארה"ב ובריטניה יהיו מוכנות לעסוק ישירות. שליחת חיילים לתימן זה לא משהו שהם רוצים. במקום זאת, גישתם תהיה כרוכה בהפעלת לחץ על ערב הסעודית, מצרים ומדינות ערביות אחרות לשתף פעולה בריסון החות'ים. קינמונט הדגיש כי ישנם אמצעים חלופיים, מלבד תקיפות אוויריות, שניתן לנקוט בהם.

הנציגה הדמוקרטית אליסה סלוטקין, סגנית יו"ר ועדת המשנה למודיעין ומבצעים מיוחדים לכוחות המזוינים בבית הנבחרים, הביעה ספקות לגבי יעילות המבצע בצמצום התקיפות בים האדום.ראוי לציין כי מייקל נייטסן, חוקר במכון וושינגטון, העיר כי החות'ים השיגו ניצחון על ידי קבלת תקיפה אמריקאית, ללא קשר לעוצמתה, ועל ידי הצגת יכולתם להמשיך בתקיפות. הוא ציין עוד כי הרתעתם לא תהיה משימה קלה, שכן הם נהנים כעת ממעמדם ומתמודדים עם מעצמת על שאולי אין את היכולת להרתיע אותם.