03:41 זמן קודס הכבושה
לא היה זה מפתיע כשנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים על רוב הייבוא לארצות הברית – האיש, שהתגאה תמיד בסיסמה "אמריקה תחילה", כיוון את חציו לעבר מדינות שלטעמו נהנות יתר על המידה מיחסיהן הכלכליים עם וושינגטון. אך כשהמכסים מגיעים גם לישראל, בת הברית המועדפת, זו כבר עדות לשלב חדש של פרגמטיזם כלכלי שאינו מכיר ב"קדושת" בריתות אסטרטגיות.
טראמפ הטיל מכס בשיעור של 17% על הייצוא הישראלי, תוך התעלמות מהצעדים המוקדמים שנקטה ישראל לשימור יתרונותיה המסחריים. ישראל, אשר ביטלה את המכסים על מוצרים אמריקאיים בתקווה להבטיח יחס מועדף, מוצאת את עצמה כעת מול מציאות חדשה שבה האינטרסים הכלכליים גוברים על השיקולים המדיניים.
הכלכלה הישראלית, הנשענת במידה רבה על ייצוא, צפויה לספוג פגיעה משמעותית. מוצרים טכנולוגיים, ציוד רפואי, תרופות, רכיבים אלקטרוניים ואף יהלומים מלוטשים – כולם חלק ממרכז הייצוא הישראלי לארצות הברית – ייכללו במכסים החדשים. החברות הישראליות, שנהנו עד כה מהסכם הסחר החופשי עם ארה"ב שהבטיח להן גישה לשוק האמריקאי ללא מגבלות מכס, ייאלצו להתמודד עם אתגר תחרותי חדש ובלתי צפוי.
בתגובה ללחץ, פנתה ממשלת ישראל למסלול הדיפלומטי בניסיון לשכנע את ממשל טראמפ לבטל את ההחלטה או להחריג את ישראל, אך גישתו הכלכלית הקשוחה של טראמפ לא הותירה הרבה מקום לתמרון. הלובי הישראלי בוושינגטון, על אף השפעתו ההיסטורית, נראה חסר אונים לנוכח מגמה אמריקאית הרואה בישראל שותפה מסחרית ככל האחרות – לא שותפה מועדפת.
השלכות ההחלטה חורגות מעבר לחברות הגדולות, ומשפיעות על כל הזירה הכלכלית הישראלית. ירידה בכושר התחרות בשוק האמריקאי תביא לירידה ברווחיות, האטה בצמיחה ולחץ גובר על שוק העבודה. תחום ההיי-טק, שהוא עמוד השדרה של הכלכלה, ייתקל באתגרים חדשים, כאשר המשקיעים יתבקשו להעריך מחדש את רווחיות השקעותיהם.
המהלך האמריקאי משקף שינוי עמוק באופי הקשר בין וושינגטון לירושלים. ישראל, שהתרגלה לתמיכה אמריקאית בלתי מסויגת, נאלצת כעת לנהל יחסים כלכליים נטולי רגשות, מתוך הבנה שממשל טראמפ אינו כפוף לשיקולים מסורתיים – אלא מונחה בלעדית על ידי אינטרסים.
למרות ההצהרות הקולניות, תגובת ישראל לא חרגה ממסגרת של ניסיונות לצמצם את הנזק. בירושלים מבינים כי עימות חזיתי עם הבית הלבן אינו כדאי, אך גם מבינים שהמודל הכלכלי הנוכחי מתערער, וכי ללא פתרונות חלופיים – הפגיעה תהיה ממשית. חיפוש שווקים חדשים לייצוא עשוי להוות פתרון חלקי, אך קשה להאמין שניתן לפצות על אובדן השוק האמריקאי, במיוחד כאשר מרבית השווקים החלופיים כפופים לשיקולים מדיניים-ביטחוניים מורכבים.
היכולת של ישראל לעבור את המשבר תלויה בכישרון החברות המובילות שלה לבצע התאמות במרחב הכלכלי הגלובלי. חלקן עשויות לפנות לייצור חלקי בתחומי ארה"ב כדי לעקוף את המכסים, ואחרות ייאלצו לשקול מחדש את אסטרטגיות ההתרחבות שלהן. ההשפעות לא יהיו מיידיות בלבד, אלא יצטברו עם הזמן וישפיעו על מבנה הכלכלה הישראלית בעידן שבו ההטבות הבלעדיות אינן מובטחות עוד.
התמונה הנוכחית מציבה את ישראל בפני מבחן קשה – בין רטוריקה של עליונות ביחסים עם וושינגטון לבין מציאות כלכלית החושפת את שבריריותם של אותם יתרונות. טראמפ לא היסס להטיל מכסים על אירופה ואסיה – וישראל אינה יוצאת מן הכלל. בעולם שבו כללי המשחק משתנים – אין מקום להעדפות. על ישראל למצוא את הדרך להסתגל, או לשלם את מחירו של עידן חדש שבו רק האינטרסים קובעים.
