כך מפרשת ישראל את עמדת חזבאללה

למנהיגות ישראל יש מספר תרחישים באשר להתנהלות חזבאללה – כלומר, סבלנות – בנוגע לתוקפנות שמבצעת ישראל נגדו, והאחרונה שבהן הייתה התוקפנות ב-28/03/2025 נגד הדאחיה הדרומית של ביירות. ובמידה מסוימת, תרחישים אלה נפגשים בכיוון אחד, והוא שחזבאללה, בשלב הנוכחי, נמנעת מכל פעולה שעלולה להביא להסלמה, במטרה לשקם את עצמה ואת יכולותיה.

מנגד, נראה כי קיימת היעדר ידע באשר ליכולות של הארגון. ולפי מה שמציגים כותבים ישראלים, יש שני כיוונים בדיון על היכולות; הראשון: שההתנגדות בלבנון ספגה מכה קשה; השני: ההתנגדות ספגה מכה קשה אך עד כה מחזיקה ביכולות בנוסף ללוחמים.

אפשר לפרש את נושא הערכת היכולות כך:

_לישראל יש מידע על היכולות ורוצה להשתמש בו במהלך הפתעה נגד לבנון.

_ניצול מה שהיא מבצעת מבחינת תוקפנות והפרות מול החברה הישראלית.

_היעדר מידע על היכולות, ולכן היא אוספת מחדש בנק מטרות.

ולהלן מספר דעות של מומחים מישראל:

1) המכון למחקרי ביטחון לאומי: לחזבאללה אינטרס בשמירה על הפסקת האש, אך שקט מוחלט בגבול הלבנוני אינו מובטח / מאת אורנה מזרחי

תגובת חזבאללה לירי הרקטות החריג מדרום לבנון לעבר מטולה (22 במרץ), לאחר יותר משלושה חודשי שקט, משקפת את עניינו הנוכחי להימנע מהתחדשות הלחימה עם ישראל.

הארגון שמיהר להכחיש את אחריותו לירי, נמצא במצב חלש ותחת לחץ מתמשך עקב הפעולות הצבאיות של צה"ל נגדו; נפגעה מעמדו הפנימי לנוכח שינוי עמדת ההנהגה הלבנונית החדשה כלפיו והביקורת הפנימית על תפקידו במצב הקשה שבו נתונה המדינה; וכן הירידה במקורות הכנסתו; והעימותים המתמשכים בין אנשיו לבין אנשי המשטר החדש בסוריה לאורך הגבול המשותף.

הודעת חזבאללה לאחר ירי הרקטות חיזקה את עמדתו הרשמית, המחויבת לשמירה על הפסקת האש, והטילה על המדינה הלבנונית את האחריות לעמוד מול האתגר הישראלי – במיוחד לסיים את הכיבוש בשלב זה באמצעים דיפלומטיים. הנהגת הארגון החדשה שואפת לרכז את משאביה בשלב זה בהתאוששותו, אך נראה שיש מחלוקת פנימית בתוך חזבאללה לגבי אסטרטגיית ההכלה מול התקיפות הישראליות המתמשכות. יחד עם זאת, נראה כי האחראים לירי לעבר מטולה אינם אנשי חזבאללה, וישנם סימנים לכך שגורמים פלסטיניים עמדו מאחורי הירי, אולי בהסכמה מרומזת או בעצימת עין מצד אנשי חזבאללה בשטח. בהקשר זה, לא ניתן לשלול את האפשרות לאירועים דומים בעתיד.

2) קובי מרום / מקור: ערוץ N12

תקרית ירי הרקטות לעבר מטולה ביום שבת נחשבת תקרית מסוכנת, לאחר חודשים של שקט, והיא עשויה ליצור מתח ולחץ בקרב תושבי הצפון, במיוחד בקרב אלה המתלבטים האם לחזור לבתיהם, או שאינם בטוחים אם ישראל עומדת בפני הסלמה בצפון.

נראה כי מי שירה את הרקטות הוא ארגון פלסטיני בשם "הקבוצה האסלאמית", השייך לארגון הג'יהאד האסלאמי בלבנון, כניסיון לבטא סולידריות עם עזה. מנקודת מבטי, ישנה עצימת עין וידיעה מצד חזבאללה, המשתמש בקבלני משנה לביצוע המשימות – דפוס מוכר מן העבר – שמטרתו לשדר מסר של סירוב להמשך נוכחות הצבא בחמש נקודות בתוך שטח לבנון, בניגוד להסכם.

אתמול (שבת), ראינו תגובה ישראלית עזה ונחרצת נגד עשרות מטרות של חזבאללה, כדי להבהיר באופן חד משמעי שללא קשר לזהות מבצע הירי לעברה – ישראל תגיב בכוח ונחישות. ראינו בתגובה זו התנערות מלאה של חזבאללה מהאירוע, מה שמעיד על חולשתו. ראויות לציון גם הקולות הבוקעים מלבנון נגד הארגון ונגד ההסלמה עם ישראל – החל מהנשיא וראש הממשלה, וכלה בחלק מחברי הפרלמנט שגינו את הירי, והביעו את רצונם לחזור להפסקת האש.

חזבאללה ספג מכה קשה; הוא כיום ארגון חלש ומתמוטט, ומנסה להתאושש. נכון שהוא עדיין מחזיק בעשרות אלפי רקטות ועשרות אלפי לוחמים, אך הוא מנסה להשתקם מהמכה הקשה שספג מהצבא, לאחר חיסול עשרות לוחמים מאז הפסקת האש לפני שלושה חודשים, בעוד שצה"ל תוקף כל הפרה של ההסכם ברחבי לבנון. הדבר מראה את מידת חולשתו של הארגון, ושאין לו עניין לחזור ללחימה כעת. המבחן המרכזי של חזבאללה הוא במידת התמיכה שהוא מקבל מאיראן – שכן לאחר קריסת סוריה והחלפת השלטון בלבנון, איראן כשלה בפועל בתמיכה ובסיוע לארגון. מבחן זה יהיה חשוב ביותר לעתיד.