מהם ההיבטים האסטרטגיים לחיזוק קשרי ישראל עם דרוזי סוריה?

לצד הפעולות הצבאיות שמבצעת ישראל בתוך סוריה מאז קריסת שלטון אסד, מתפתחת מדיניות נוספת של חיזור אחר בני העדה הדרוזית הסורית, במטרה לבנות קשרים חדשים עם "סוריה שאחרי", ולהכשיר בני ברית עתידיים שישמשו קו הגנה קדמי מול אתגרים ביטחוניים בצפון. מדיניות זו משלבת כלים כלכליים, דתיים וחברתיים – וכוללת גיוס של מנהיגים דרוזים מהארץ והפצת סיוע הומניטרי למי שנשארו מעבר לגבול.

הדרוזים מרוכזים בסוריה, לבנון וישראל, עם מיעוט קטן בירדן. לפי נתוני הלמ"ס לשנת 2024, חיים בישראל כ-152 אלף דרוזים – נתון שמצביע על גידול דמוגרפי עקבי. בגולן מתגוררים כ-23 אלף דרוזים, רובם שומרים על זהותם הסורית ומסרבים לאזרחות ישראלית. אוכלוסיית הדרוזים בסוריה מונה כ-700 אלף, בעיקר בסווידא, בפרברים של דמשק, ובכפרים בצפון המדינה.

הממד הכלכלי

במסגרת פרויקט "שכנות טובה", ישראל מעניקה סיוע הומניטרי לדרוזים בסוריה. במרץ 2025 שלחה משרד החוץ – בתיאום עם צה"ל ובהובלת הנהגת הדרוזים בישראל – 10,000 חבילות מזון לדרוזים בסוריה, בעלות של 3 מיליון ש"ח. לפי "ידיעות אחרונות", 70% מהחבילות יועדו לסווידא, והיתר לכפרים סמוכים לגולן.

מטרת הפעילות הכלכלית היא כפולה: חיזוק הקשר החברתי והכלכלי בין הדרוזים הסורים לישראל, ויצירת תשתית שתוכל להחליף את התלות בעובדים פלסטינים.

הממד הדתי

ב-13 במרץ 2025 חצה משלחת של מאה שייח'ים דרוזים מסוריה לישראל לביקור דתי בקבר הנביא שועייב סמוך לטבריה. המשלחת התקבלה בטקס רשמי בראשות השייח מואפק טריף, מנהיג העדה הדרוזית בישראל. מדובר בביקור יוצא דופן מבחינה סמלית, שהתרחש ברקע עליית שלטון חדש בסוריה – תקופה של אי-יציבות אזורית בה מנסה ישראל לעצב את הסדר הגיאו-פוליטי מחדש.

הממד הצבאי

ישראל אינה מסתפקת בקשרים הומניטריים או דתיים, אלא מצהירה גם על אחריות ביטחונית. נתניהו הצהיר כי ישראל תגן על ג'רמאנה – עיר דרוזית סמוכה לדמשק – במקרה שתותקף. שר הביטחון ישראל כ"ץ הבהיר כי "פגיעה בדרוזים תיענה בתגובה צבאית מיידית".

ההקשר האסטרטגי

ב-4 במרץ 2025 פרסם ה"וול סטריט ג'ורנל" כי ישראל פועלת במאמץ דיפלומטי להניע את המעצמות לתמוך בהקמת משטר פדרלי חדש בסוריה, הכולל חלוקה לקנטונים אתניים עם שלטון עצמי – ויצירת אזור דרום סוריה מפורז מנשק, כחיץ מול ישראל.

נתניהו הצהיר בפומבי: "לא נאפשר למשטר האיסלאמי החדש בסוריה לפגוע בדרוזים". זהו ניסיון כפול – להבטיח גבול שקט בדרום סוריה, ולבסס ישות דרוזית פרו-ישראלית לאורך גבולה הצפוני.

העיתון הוסיף כי ישראל רואה בדרוזים נכס אסטרטגי לא רק בסוריה, אלא גם בתחומה – בזכות קשרים משפחתיים חוצי גבולות ומערכת אינטרסים ביטחונית משותפת.

אלוף (מיל') אמיר אביבי, יו"ר תנועת "הביטחוניסטים", ציין כי אם ברצונה של ישראל ליצור "עומק אסטרטגי" בצפון, עליה לבנות ברית עמוקה עם העדה הדרוזית. סוגיית העומק הביטחוני מעסיקה את ההנהגה הישראלית עוד מ-1948 – בשל קרבת הגבולות ליישובים.

בשל כך, ישראל נוקטת במדיניות של ברית עם מיעוטים, שילוב כלכלי, קירוב דתי והתרחבות ביטחונית – בניסיון ליצור רצועת בטחון מזרחית רחבה שתשמש אזור חיץ מול סוריה המתפוררת, ותשרת את יעדיה האסטרטגיים במרחב.