וושינגטון פוסט: החרפת המתיחות בין טורקיה לישראל בסוריה

מאמר זה, שפורסם בעיתון האמריקאי "The Washington Post" ותורגם על ידי אתר "אלחנאדק", דן בהחרפת המתיחות בין טורקיה לישראל והתנגשות האינטרסים הגיאו-אסטרטגיים ביניהן, אשר עלולים להוביל להתנגשות בלתי נמנעת.

לאחר סקירת מספר אינדיקציות להתנגשות אפשרית, מציין המאמר כי דו"ח של המכון למחקרי ביטחון לאומי בישראל, בראשות ראש אמ"ן לשעבר, מעריך כי ישראל עשויה למצוא יתרון בשיתוף פעולה עם טורקיה, המדינה האזורית היחידה שיש לה השפעה משמעותית על הנשיא הזמני של סוריה, אחמד א-שרע, במטרה לצמצם את סכנת העימות הצבאי בין ישראל לסוריה.

נפילת משטרו של בשאר אל-אסד החריפה את המתיחות בין טורקיה לישראל, שכן האינטרסים הסותרים שלהן בסוריה דוחפים אותן לעבר עימות אפשרי.

טורקיה, שתמכה במשך שנים בקבוצות אופוזיציה נגד אסד, הפכה לשחקן מרכזי בסוריה ודורשת שמירה על סוריה מאוחדת ויציבה, שבה הממשלה המרכזית שולטת בכל המדינה. היא אף בירכה על הסכם ההיסטורי שנחתם השבוע בין הממשלה הסורית הזמנית החדשה לבין "כוחות סוריה הדמוקרטיים" (SDF), שבשליטת הכורדים, במטרה להתמזג עם הצבא והממשל הסורי.

מנגד, ישראל נותרה ספקנית מאוד כלפי הנשיא הזמני א-שרע, בשל שורשיו האידיאולוגיים בארגון אל-קאעידה. ישראל חוששת מההשפעה הטורקית על דמשק ונראה כי היא מעדיפה לראות סוריה מפוצלת, לאחר שבתקופת אסד שימשה כפלטפורמה להתעצמות איראן ושלוחותיה.

אסלי אידינטאשבאש, חוקרת במכון ברוקינגס בוושינגטון, ציינה כי "סוריה הפכה לשדה קרב במלחמה הקרה בין טורקיה לישראל, אשר רואות זו בזו יריבות אזוריות ברורות".

הדינמיקה הזו מסוכנת ביותר, שכן בכל שלבי המעבר הפוליטי בסוריה קיימת התנגשות ישירה בין האינטרסים הטורקיים לאינטרסים הישראליים.

לאחר נפילת אסד, כבשה ישראל שטחים בדרום סוריה, בטענה כי מטרתה למנוע מקבוצות עוינות להתבסס סמוך לגבולותיה. אולם, הממשלה הסורית החדשה והאו"ם טוענים כי החדירה הישראלית מפרה את הסכם הפסקת האש שנחתם בין שתי המדינות ב-1974, ודורשים את נסיגת ישראל. ישראל גם ביצעה תקיפות אוויריות נגד מתקנים צבאיים שהותיר אחריו צבא אסד, ואף הודיעה על כוונתה להאריך את שהותה הצבאית באזור.

חשש ישראלי מהתעצמות ההשפעה הטורקית בסוריה

לפי מומחים, ישראל מודאגת מהאפשרות שטורקיה תרחיב את נוכחותה הצבאית בסוריה. מאז 2016, שיגרה טורקיה מבצעים צבאיים בצפון סוריה במטרה לדחוק את המיליציות הכורדיות הקשורות למחתרת ה-PKK. כיום היא שומרת על נוכחות צבאית משמעותית בסוריה דרך בסיסים צבאיים ובריתות עם כוחות אופוזיציה.

לפי דיווחים, טורקיה וסוריה משתפות פעולה ביטחונית וכי משלחת צבאית טורקית צפויה לבקר בסוריה בשבוע הבא.

נמרוד גורן, ראש מכון מיתווים, ציין כי בניגוד לטורקיה התומכת בסוריה חזקה ויציבה, ישראל מעדיפה סוריה חלשה ומפוצלת, מתוך אמונה שזה יועיל לביטחונה האסטרטגי.

לפי הדיווח, ישראל חוששת מכך שא-שרע, הנשיא הזמני, יקדם מדיניות אסלאמית שעלולה להפוך ל"סכנה ג'יהאדיסטית" בגבולה הצפוני.

התערבות ישראלית ישירה בסוריה

גורמים בישראל הבהירו כי לא יסבלו נוכחות צבאית סורית דרומית לדמשק, ואף איימו לפלוש לפרברי דמשק בשם "הגנה על הדרוזים", אשר חיים גם בישראל וגם בסוריה. המתיחות החריפה בעקבות עימותים קצרים בין כוחות הביטחון הסוריים החדשים לבין פלגים חמושים דרוזיים.

המתיחות בין ישראל לטורקיה אינה חדשה. בעבר היו שתי המדינות בעלות ברית קרובות, אך היחסים הידרדרו בעשורים האחרונים תחת שלטונו של ארדואן.

לאחר מלחמת עזה, גינתה טורקיה בחריפות את הפעולות הצבאיות הישראליות, ניתקה את קשרי הסחר עם ישראל, ואף הצטרפה לתביעה הדרום-אפריקאית בהאג נגד ישראל בגין "פשעים נגד האנושות".

האיום הטורקי והפחד הישראלי

לפי אידינטאשבאש, השלטונות בטורקיה חוששים כי ישראל תומכת במתן אוטונומיה לכורדים, דרוזים ועלאווים בסוריה.

נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן שיגר אזהרה מרומזת כלפי ישראל, באומרו: "מי שמנסים לעורר מחלוקות אתניות ודתיות בסוריה כדי לנצל את חוסר היציבות, לא ישיגו את מטרותיהם".

בשבוע שעבר, כוחות המקושרים לממשלת סוריה החדשה - חלקם לכאורה נתמכים על ידי טורקיה - ביצעו התקפות נקמה נגד הקהילה העלאווית בעקבות עימותים עם כוחות פרו-אסדיים. ארגוני זכויות אדם דיווחו כי מאות אזרחים נהרגו.

ארדואן גינה את מעשי האלימות וטען כי "התקפות אלו מהוות איום על שלמותה הטריטוריאלית של סוריה ויציבותה החברתית".

התגובה הישראלית

סגנית שר החוץ הישראלי, שרן השכל, כינתה את העימותים "טיהור אתני" שבוצע על ידי "כוחות ג'יהאדיסטיים" שנתמכים על ידי טורקיה.

לדבריה, "ישראל פועלת כדי למנוע איום ביטחוני מגורמים אסלאמיסטיים שמחזיקים כיום בכוח בדמשק".

ישראל הגביר את מעורבותה בסוריה, תוך הבטחה לספק תמיכה והגנה לדרוזים בדרום סוריה.

הדרוזים, שהם מיעוט דתי קטן, מוצאים עצמם בין הממשלה הסורית החדשה הנתמכת על ידי טורקיה לבין ישראל, שמבקשת לנצל את מצבם להצדקת מעורבותה באזור.

האם ישראל וטורקיה בדרך לעימות ישיר?

לפי דו"ח של המכון למחקרי ביטחון לאומי בישראל, ישראל עשויה להפיק תועלת משיתוף פעולה עם טורקיה, בהיותה הכוח האזורי היחיד בעל השפעה משמעותית על המשטר החדש בסוריה.

אולם, ככל שהמתיחות בין ישראל לטורקיה גוברת, נשאלת השאלה: האם השתיים מבינות היכן עובר הגבול האדום ביניהן?