האם טראמפ משחזר את אסון הובר?

פחות מחודש לאחר שנכנס לבית הלבן, הכריז הנשיא דונלד טראמפ מלחמת סחר נגד שותפיה ויריביה של ארצות הברית, וזאת לאחר שבמהלך קמפיין הבחירות שלו התחייב לשים קץ למעורבותה של ארה"ב במלחמות צבאיות. טראמפ, שמציג עצמו כ"איש עסקאות", נוטה לנהל את ענייני המדינה בגישה עסקית. אך ההחלטה להטיל מכסים על יבוא מסין, קנדה ומקסיקו עלולה להיות אחת ההחלטות הגרועות ביותר שלו, שתוביל להשלכות חמורות המזכירות את תוצאות מדיניותו הכלכלית של הנשיא הרפובליקני לשעבר, הרברט הובר.

ב-1 בפברואר 2025 הכריז טראמפ על הטלת מכסים בשיעור של 25% על סחורות ממקסיקו וקנדה, ו-10% על יבוא מסין, בטענה כי המהלך נועד להילחם בהגירה הבלתי חוקית ובסחר בסמים.

בתגובה, סין הכריזה מיד על הגבלות סחר נגד ארה"ב, בעוד שמקסיקו וקנדה הצליחו לרכוש מעט זמן. לאחר שיחות טלפון דחופות עם טראמפ יומיים לאחר ההכרזה, השיגו שתי המדינות דחייה של חודש בהחלת המכסים. אך נשיאת מקסיקו, קלאודיה שיינבאום, וראש ממשלת קנדה, ג'סטין טרודו, הבהירו לטראמפ כי "אם ייכנסו המכסים לתוקף, נגיב בצעדים מסחריים נגדיים".

בדרך כלל, מכסים מוטלים כדי להעניש מדינות זרות – לפחות כך נוהגת ארה"ב. אך בפועל, הצעד פוגע בצרכנים ובתעשיות המקומיות, שמתמודדות עם עלויות גבוהות יותר ושיבושים בייצור.

כאשר מוטלים מכסים, החברות המקומיות נאלצות לבחור:

• לספוג את העלויות הנוספות – מה שמוביל להקטנת רווחים ואולי אף לפיטורי עובדים.
• להעביר את העלויות לצרכנים – מה שגורם לעליית מחירים בשוק המקומי.

עסקים קטנים, הפועלים עם רווחים נמוכים, נמצאים בסיכון גבוה יותר, שכן אין להם את המשאבים הדרושים כדי לשנות ספקים במהירות.

מדיניות זו נובעת בעיקר משיקולים פוליטיים ולא כלכליים, והיא מובילה לכך שהמדינות הנפגעות מטילות בתגובה מכסים משלהן על מוצרים אמריקאיים – דבר שמוביל לירידה חדה בייצוא האמריקאי.

במהלך כהונתו הראשונה של טראמפ, סין השיבה במכסים על תוצרת חקלאית אמריקאית. כתוצאה מכך, חקלאים בארה"ב ספגו הפסדים של מיליארדי דולרים, והממשל האמריקאי נאלץ להשקיע מיליארדי דולרים בפיצויים למגזר החקלאי. כעת, בתגובה לצעדיו של טראמפ, סין החילה מכסים חדשים על סחורות אמריקאיות ואף הגבילה יצוא של חומרים חיוניים לתעשייה האמריקאית.

האם טראמפ מוביל לאסון כלכלי חדש?

בשנת 1930, חוקק הנשיא הרברט הובר את חוק המכסים סמוט-האוולי (Smoot-Hawley Tariff Act), אחד מחוקי ההגנה הכלכלית הדרמטיים בהיסטוריה האמריקאית, אשר תרם להחרפת השפל הכלכלי הגדול (1929–1939).

החוק הטיל מכסים גבוהים על יותר מ-20,000 מוצרים מיובאים, והפך את היבוא לארה"ב ליקר במיוחד. מטרתו הייתה להגן על חקלאים ותעשיינים אמריקאים מפני תחרות זרה, אך בפועל, הוא הוביל לאסון כלכלי עולמי.

בתגובה לחוק, השותפות המסחריות של ארה"ב, ובהן קנדה ומדינות אירופאיות, השיבו בצעדים דומים, והטילו מכסים על סחורות אמריקאיות.

כתוצאה מכך:

• הייצוא האמריקאי צנח ב-61% בין 1929 ל-1933.
• חקלאים אמריקאים איבדו את השווקים שלהם, מה שהוביל לקריסת מחירי התוצרת החקלאית ולגל פשיטות רגל.
• מפעלים אמריקאים צמצמו את הייצור, פיטרו עובדים ושיעור האבטלה הרקיע שחקים.

ב-1929 היקף הסחר העולמי הוערך ב-3 מיליארד דולר, אך עד 1933 הוא צנח ל-1 מיליארד דולר בלבד. הירידה בביקושים החריפה את המשבר הכלכלי, והפכה את היציאה ממנו לקשה בהרבה.

במקום לנקוט צעדים להגדלת ההוצאה הציבורית והזרמת כספים לשוק, החוק הוביל דווקא לירידה במסחר ולהגברת הלחצים הכלכליים. למרות אזהרות כלכלנים ובנקאים, הובר חתם על החוק, ובכך החריף את המשבר במקום לרכך אותו.

כשהנשיא פרנקלין דלאנו רוזוולט עלה לשלטון ב-1933, אחד מצעדיו הראשונים היה להתחיל בפירוק חוק סמוט-האוולי באמצעות הסכמי סחר בינלאומיים.

ארה"ב נזקקה למעל עשור שלם כדי להתאושש מהשלכות החוק ומהשפל הכלכלי, ולמעשה, ההתאוששות המלאה הגיעה רק עם כניסת ארה"ב למלחמת העולם השנייה ב-1941, כאשר הדרישה הגוברת לתעשיית הנשק והציוד הצבאי הובילה לפריחה תעשייתית וצמצום האבטלה.

עד סוף המלחמה ב-1945, הכלכלה האמריקאית חזרה לשגשג, והסחר העולמי התחדש באמצעות מדיניות כלכלית חדשה כמו הסכם GATT (1947), שהניח את היסודות לארגון הסחר העולמי ולמדיניות של סחר חופשי.

האם טראמפ חוזר על טעויות העבר?

המומחים הכלכליים מסכימים כי מדיניות מכסים קיצונית אינה מובילה לשיפור כלכלי, אלא פוגעת במשק המקומי. במאה ה-21, איום תמידי בהטלת מכסים שוחק את אמינותה של ארה"ב כשותפה כלכלית, ומדרבן את השווקים הגלובליים לחפש חלופות לסחר עם ארה"ב.

מדינות שתלויות בהכנסות ממכסים כמקור תקציבי מרכזי הן בין הכלכלות העניות והפחות מפותחות בעולם. אף מדינה מודרנית לא הצליחה לצמוח כלכלית באמצעות הסתמכות על מכסים גבוהים.

המדיניות הכלכלית של טראמפ עלולה לחזור על טעויות העבר, בדומה למה שקרה עם חוק סמוט-האוולי בשנות ה-30 של המאה הקודמת. במקום להגן על הכלכלה האמריקאית, היא מסכנת את הייצוא, פוגעת בתעשיות המקומיות ומעודדת את השווקים העולמיים להתרחק מארה"ב.

האם טראמפ ימשיך במדיניות זו ויחמיר את המצב, או שמא ילמד מההיסטוריה ויתקן את דרכו לפני שיהיה מאוחר מדי?