במהלך המלחמה ברצועת עזה, איחוד האמירויות תמכה בישראל במימון ובאספקת נשק, תוך חיזוק הסכמי השותפות בין הצדדים. בזמן שמדינות רבות החרימו כנסים בינלאומיים בשל נוכחות נציגים ישראלים, איחוד האמירויות ניצלה את האירועים הללו למפגשים עם בכירים ישראלים, כפי שנראה בכנס האקלים האחרון. עם זאת, התפקיד שאיחוד האמירויות שואפת למלא באזור חורג הרבה מעבר לקשרים הכלכליים והביטחוניים – והיא מנצלת את הטרגדיה ההומניטרית בעזה כדי לבסס את כוחה הפוליטי.
בשלב זה, שליחו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ למזרח התיכון חזר לאזור, במקביל לניסיונות הממשל החדש לנצל את הצלחת הפסקת האש בעזה. במהלך ביקורו בערב הסעודית, הביעו בכירים אמריקנים את רצונם לקדם נורמליזציה בין ישראל לסעודיה – צעד שגם ריאד מצפה לו.
מדינות ערב השונות פועלות בדרכים שונות כדי למנף את המצב בעזה לטובתן:
בעיצומה של המלחמה בעזה ובלבנון, איחוד האמירויות הודיעה כי תמשיך "לחזק את היחסים החמים עם ישראל". היועץ הדיפלומטי לנשיא האמירויות, אנואר גרגש, הצהיר בכנס בדובאי: "איחוד האמירויות קיבלה החלטה אסטרטגית – והחלטות אסטרטגיות הן לטווח ארוך".
המדינה אף הייתה מעורבת ישירות במימון המלחמה באמצעות השקעות בתעשיות ביטחוניות. לפי תחקיר של Balkan Insight, חברת הסחר בנשק הסרבית Yugoimport-SDPR, שלה קשרים עסקיים עם איחוד האמירויות, סיפקה בשנת 2024 לישראל נשק בשווי של לפחות 17.1 מיליון דולר דרך מטוסי תובלה צבאיים ואזרחיים ישראליים.
בנוסף, בינואר 2025 הודיעה חברת "Edge" הביטחונית של אבו דאבי על השקעה של 10 מיליון דולר בחברת "Third Eye Systems" הישראלית, המספקת טכנולוגיה לזיהוי רחפנים ומוצרים לשוק הצבאי. העסקה מקנה לאיחוד האמירויות בעלות של 30% ממניות החברה הישראלית, על פי הודעה רשמית של "Third Eye Systems".
כעת, איחוד האמירויות דנה באפשרות לקחת תפקיד ביטחוני ברצועת עזה, מהלך שהעיתון האמריקני וושינגטון פוסט הגדיר כ"הזדמנות לכפרה דיפלומטית". לפי העיתון, אם אבו דאבי תסייע בניהול הביטחון או בשיקום הרצועה, היא תוכל להציג את עצמה כמובילה אזורית ולהוכיח לעולם הערבי את "הערך של הסכמי אברהם".
במקביל, האמירויות מנצלת את סבבי השיחות בין בכירים אמריקנים לנציגי חמאס ומדינות ערביות נוספות, כדי לקדם את עצמה כגורם משפיע בסוגיה הפלסטינית.
נושא הביטחון בעזה יהיה גם מוקד הביקור המתוכנן של סטיבן ויטקוף, שליח ממשל טראמפ, בישראל. דן דיקר, ראש מרכז ירושלים לביטחון וליחסים בינלאומיים, מסביר כי "ויטקוף יערוך מסע לאיסוף מידע ביטחוני בעזה כדי להבין את האתגרים הביטחוניים העתידיים של ישראל". לדבריו, ביקורו המתוכנן של ויטקוף משקף "העמקה של המעורבות האמריקנית במנגנוני הביטחון של רצועת עזה".
מאחורי הקלעים מתנהל מאבק אינטרסים: כל מדינה באזור מנסה להבטיח את השפעתה ולנצל את המציאות החדשה לטובתה. כפי שעשתה בתימן, בסודאן ובמוקדי סכסוך נוספים, איחוד האמירויות מחפשת שער כניסה חדש באמצעות המשך המלחמות.
נראה כי התפקיד שיועד לה על ידי ישראל חורג משותפות רגילה – לא רק תמיכה פיננסית ולוגיסטית, אלא גם חיזוק תדמית הנורמליזציה במזרח התיכון והצבת האמירויות כשחקן בינלאומי משמעותי.
סופר: אל-חנאדק