בהקשר להשבעתו של דונלד טראמפ לנשיא ארצות הברית בפעם השנייה, עולות שאלות רבות בנוגע למדיניותו במזרח התיכון. טראמפ, הנשיא הידוע בתהפוכותיו הפוליטיות, עומד בפני אתגרים רבים בעקבות שינויים אזוריים גדולים, במיוחד לאחר סיום המלחמה הישראלית בעזה. במקביל, נרשמת ירידה חסרת תקדים במעמדה של וושינגטון במזרח התיכון.
על פי מאמר שפורסם ב"פורין אפיירס" ותורגם על ידי אתר "אל-ח'נדק", מעמד ארצות הברית נחלש בצורה ניכרת, כאשר ממשלות ועמים ערבים מביעים כעס על משלוחי נשק אמריקאים לישראל והשימוש החוזר בזכות הווטו באו"ם כדי להגן עליה. הממשל האמריקאי הקודם בראשות ג'ו ביידן נכשל בהגנה על זכויות בסיסיות של הפלסטינים, כמו גישה למזון, מים ותרופות.
במהלך הקמפיין שלו, הבטיח טראמפ "לפתור את בעיות המזרח התיכון", אך לא הציג תוכנית ברורה. עם כניסתו המחודשת לבית הלבן, הוא יתמודד עם ההשלכות של מעורבות ארצות הברית במלחמה בעזה והמשבר ההומניטרי שגרמה. טראמפ יירש מזרח תיכון שעבר שינויים דרמטיים תחת ממשל ביידן, כולל התגברות עימותים בין איראן לישראל, שליטה ישראלית צבאית על חמאס וחיזבאללה, וקריסת משטר אסד בסוריה לאחר חמישים שנות שלטון.
מעורבותה של וושינגטון במזרח התיכון נמצאת בנקודת שפל. התמיכה הבלתי מסויגת של אמריקה בישראל עוררה זעם הן בקרב אויביה והן בקרב ידידותיה. טראמפ, לעומת זאת, עשוי להפתיע. הוא יכול לנצל את קשריו החזקים עם מנהיגים ישראלים וסעודיים כדי לקדם מדיניות שונה.
בקדנציה הראשונה שלו, טראמפ הכריז על ירושלים כבירת ישראל, הפסיק את המימון לאונר"א ולפלסטינים, ותמך במפעל ההתנחלויות. שיא מדיניותו היה הסכמי אברהם, שבהם נרמלו כמה מדינות ערביות את יחסיהן עם ישראל. עם זאת, טראמפ התעלם מהנושא הפלסטיני.
עתיד הפלסטינים, בסבירות גבוהה, יהיה מציאות של "לא שלום ולא מלחמה", עם מאבק מתמשך על זכויותיהם. טראמפ עשוי לנסות לחדש את "עסקת המאה", שתתמקד בשיפור כלכלי לפלסטינים בתמורה לוויתורים ריבוניים מצדם. אך הצלחתו תלויה בשיתוף פעולה מצד הפלסטינים ומדינות ערב, במיוחד סעודיה.
טראמפ עשוי לנצל את השינויים האזוריים לטובת התקדמות מדינית, אך עליו להתמודד עם אתגרים פנימיים וחיצוניים, לצד ציפיות גבוהות ומחלוקות פוליטיות.
מקור: פורין אפיירס
סופר: אל-חנאדק