המאבק הטורקי-ישראלי בסוריה

מאז עליית ארגון "תחריר א-שאם" (שנקרא גם "אל-נוסרה") לשלטון בדמשק, ברור כי המודל החדש בסוריה אינו תואם את האינטרסים של ישראל. זאת בעיקר בשל התמיכה הנרחבת שמעניקה טורקיה לארגון ולמנהיגו, אבו מוחמד אל-ג'ולאני.

הקונפליקט הטורקי-ישראלי בסוריה

ניתוח של מעל 10 מחקרים ודיווחים טורקיים ועבריים מראה שהמאבק המרכזי בין טורקיה לישראל מהווה שלוחה של מאבק רחב יותר על השפעה אזורית וכלכלית. טורקיה מבקשת להקים משטר סורי חזק ודמוקרטי המייצג את כל הקבוצות האתניות במדינה, אך מדירה את הכורדים ובמיוחד את מפלגת ה-PKK וכוחות ה-YPG, אותם היא רואה כאיום ישיר על ביטחונה הלאומי.

העמדה הישראלית:
ישראל, מנגד, שואפת לסוריה חלשה ומפוצלת, המורכבת מאזורים אוטונומיים שניתן לשלוט בהם בקלות. מבנה כזה יאפשר לישראל להבטיח את ביטחון גבולותיה ברמת הגולן ולהרחיב את השפעתה האזורית ללא מגבלות.

מאבק על משאבי האנרגיה

המאבק על משאבי האנרגיה במזרח הים התיכון מהווה מוקד מרכזי למתח בין הצדדים.

• טורקיה מקדמת פרויקטים כמו קו הרכבת טורקיה-קטאר, שמטרתו לחבר בין מדינות המפרץ לאירופה דרך שטחה. פרויקט זה נתפס בישראל כאיום ישיר על היוזמה הישראלית "המסדרון ההודי-אירופי" העובר דרך נמל חיפה.
• כמו כן, ישראל מודאגת מתכניותיה של טורקיה לחתום על הסכמי גבול ימי עם סוריה, שעלולים להעניק לאנקרה שליטה במשאבי הגז והנפט באזור.

שיקום סוריה והשלכותיו האזוריות

טורקיה צפויה להתקשות לשאת לבדה את נטל שיקום סוריה, מה שמותיר מקום לשותפות עם קטאר. שיתוף פעולה כזה מעלה חששות בישראל מהיווצרות ציר סוני-אסלאמי מטורקיה לקטאר, שעלול להעצים את השפעת האחים המוסלמים ולערער את היציבות האזורית, כולל בירדן.

ציטוטים ומאמרים מרכזיים

העמדה הטורקית:
נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, הצהיר ב-24 בדצמבר 2024: "ישראל תיאלץ לסגת מהשטחים הכבושים בסוריה."

העמדה הישראלית:
מאמר בעיתון "מעריב" (30 בדצמבר 2024) מתריע מפני הסכנה שבהתעצמות הציר הטורקי-קטארי, העלול לערער את היציבות בגבולות ישראל.

המאבק בין טורקיה לישראל בזירה הסורית מדגיש את השפעת האינטרסים האזוריים של שני הצדדים על מאזן הכוחות. המציאות המשתנה חושפת את מורכבות האינטרסים שלהם בסוריה, עם פוטנציאל להשלכות רחבות היקף על האזור כולו.