הדיבורים על תקיפה ישראלית חדשה בתימן גוברים, כשהמטרה המוצהרת היא הרתעת סאנעא מהמשך תקיפותיה בעומק ישראל וחסימת אספקה ימית. אך בעוד המתקפות הללו עולות לדיון אצל מקבלי ההחלטות הפוליטיים והצבאיים בישראל, עולה סימן שאלה משמעותי סביב האפקטיביות שלהן.
ישראל שותפה פעילה במערכה צבאית מתמשכת בתימן לצד ארצות הברית, בריטניה וסעודיה. אך התקיפות עד כה, כולל אלו שביצעה ישראל עצמה, לא הצליחו להשיג את יעדיהן. גם התקיפה המיועדת כעת אינה מבטיחה תוצאות שונות.
על פי הארץ, הפרשן צבי בר-אל תוהה: "עד כמה תקיפות על נמל חודיידה ומטרות נוספות ישפיעו על יכולת הממשל להמשיך במלחמה או להרתיע אותו משיגור טילים ומל"טים לעבר ישראל?" לדבריו, התקיפות גורמות נזק לכלכלת תימן כולה, אך הן בעלות היקף מוגבל ואינן פוגעות בעוצמה הצבאית של החות'ים.
ישראל לא פועלת בחלל ריק, אלא נדרשת לשקול את האינטרסים של שותפותיה האזוריות, כגון סעודיה, איחוד האמירויות ומצרים. סעודיה ואיחוד האמירויות חוששות מתגובה חות'ית על מתקני אנרגיה קריטיים, כפי שקרה במתקפת 2019 על מתקני ארמקו. מצרים מעוניינת בשימור היציבות בים האדום, שבו ישראל היא חלק מקואליציה צבאית.
העיתון מציין כי מדינות אלו אינן מעוניינות בהסלמה נוספת שעלולה להשפיע על האזור כולו. סעודיה, למשל, מתמקדת באירוח מונדיאל 2034 ואינה מעוניינת בחידוש הלחימה.
למרות התמיכה האמריקאית והבריטית, ישראל מוגבלת במידה רבה על ידי "קווים אדומים" שמכתיבות מדינות האזור. ישראל נהנית מחופש יחסי לפגוע במטרות אסטרטגיות, כמו נמלי חודיידה, אך חסרה מידע מודיעיני מדויק על הבסיסים הצבאיים המרכזיים של החות'ים. התקיפות נשארות במסגרת מדיניות ההרתעה של ממשל ביידן, שלא שואף להסלמה משמעותית.
חזרתו הקרובה של דונלד טראמפ לנשיאות עשויה להשפיע על מדיניות ארצות הברית במזרח התיכון. טראמפ תמך בעבר במלחמה הסעודית בתימן ואף הטיל וטו נגד הפסקת מכירת נשק לסעודיה. עם זאת, הוא גם דחף את הסעודים לפתוח במגעים עם סאנעא, מתוך אמונה שהמלחמה לא תסתיים בכוח צבאי אלא במו"מ.
התקיפה הישראלית הצפויה בתימן משתלבת במאמצים המתמשכים להרתיע את החות'ים, אך מגבלות מודיעיניות, אינטרסים אזוריים והגישה האמריקאית המצמצמת הופכים את סיכויי הצלחתה לשנויים במחלוקת. נראה כי פתרון בר-קיימא ידרוש גישה רחבה יותר של דיפלומטיה ולחץ בינלאומי על כל הצדדים המעורבים בסכסוך.
סופר: אל-חנאדק